פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רנז ז: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(Added ben shmuel book.)
מ (Try fix category tree)
תגית: ריקון
שורה 1: שורה 1:
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רנז ז|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רנז|ז}}


== סעיף ז | הטמנה לעומת שהייה ==
◄ '''רשב"ם:''' כל האיסור בהטמנה הוא רק בדברים שאסור להשהות אותם. אבל קדירה חיה או תבשיל שעבר בישול ואין בו חשש חיתוי, מותר גם להטמינו.
◄ '''ר"ת, רא"ש, ר"ן, מרדכי, סמ"ג, סמ"ק ותרומה:''' אסור להטמין אפילו תבשיל שעבר בישול או קדירה חיה כי הטמנה חמורה יותר משהייה. '''בית יוסף:''' משמע שאפילו מצטמק ורע לו אסור.
<blockquote>☜ כך פוסקים '''שו&quot;ע ורמ&quot;א''' (והביא הרמ&quot;א שיש מקילים ובמקום שנהגו להקל אין למחות בידם אבל אין לנהוג כן בשאר מקומות<ref>עיין בסימן שיח, י בהערה לגבי דין דיעבד, שנראה שאין לסמוך על רשב&quot;ם מאחר והוא יחיד וגם הרמ&quot;א לא קיבל אותו לגמרי.</ref>).
⤶ נחלקו הראשונים בביאור החומרא שיש בהטמנה:
◄ '''תוספות:''' בהטמנה שהחום גדול, גם חיתוי מועט מועיל לשיפור חום הקדירה ויש בה חשש גדול יותר.
◄ '''רא&quot;ש:''' הטמנה עושים לצורך מחר וצריך חיתוי כדי שלא יתקרר, ושיהוי עושים לצורך הערב ואינו צריך חיתוי.
☜ כך מבאר '''משנ&quot;ב. '''
</blockquote>
<ol>
<li><blockquote><p>גם אם מטמין לצורך הלילה אסור כי לא חילקו חכמים בגזרתם '''(משנ&quot;ב).''' ואף אם משהה לצורך מחר מותר כיוון שהקדירה מגולה ולא יועיל לה חיתוי כדי לשמור על חומה '''(שער הציון).'''</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>אסור גם לרשב&quot;ם להטמין בשבת עצמה בדבר שאינו מוסיף הבל '''(גר&quot;א ופרי מגדים)''', משום שיש חשש שימצא שקדירתו הצטננה ויבוא להרתיחה '''(שער הציון)'''.</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>◄ '''מג&quot;א:''' לדעת רשב&quot;ם שהביא הרמ&quot;א מותר להטמין אפילו תבשילבן דרוסאי (כפי דעת הרמ&quot;א ברנג, א לגבי דין שהייה)</p></blockquote></li></ol>
<blockquote>◄ '''אליה רבה ותוספת שבת (וכך נראה מהביה&quot;ל):''' גם לדעת זו אין היתר להטמין אלא בתבשיל שעבר בישול גמור.
</blockquote>
==הערות שוליים==
[[קטגוריה:בן שמואל]]
[[קטגוריה:אורח חיים]]
== סעיף ז | הטמנה לעומת שהייה ==
'''''◄''''' רשב&quot;ם: איסור הטמנה שייך רק בדברים שאסור להשהותם. אבל קדירה חיה או תבשיל שעבר בישול ואין בו חשש חיתוי, מותר גם להטמינו.
'''''◄''''' ר&quot;ת, רא&quot;ש, ר&quot;ן, מרדכי, סמ&quot;ג, סמ&quot;ק ותרומה: אסור להטמין אפילו תבשיל שעבר בישול או קדירה חיה כי הטמנה חמורה יותר משהייה. בית יוסף: משמע שאפילו מצטמק ורע לו אסור.
<blockquote>☜ כך פוסקים שו&quot;ע ורמ&quot;א (והביא הרמ&quot;א שיש מקילים ובמקום שנהגו להקל אין למחות בידם אבל אין לנהוג כן בשאר מקומות<ref>עיין בסימן שיח, י בהערה לגבי דין דיעבד, שנראה שאין לסמוך על '''רשב&quot;ם''' מאחר והוא יחיד וגם '''הרמ&quot;א''' לא קיבל דעתו לגמרי.</ref>).
⤶ נחלקו הראשונים בביאור החומרא שיש בהטמנה:
'''''◄''''' תוספות: בהטמנה שהחום גדול, גם חיתוי מועט מועיל לשיפור חום הקדירה ויש בה חשש גדול יותר.
'''''◄''''' רא&quot;ש: הטמנה עושים לצורך מחר וצריך חיתוי כדי שלא יתקרר, ושיהוי עושים לצורך הערב ואינו צריך חיתוי.
☜ כך מבאר משנ&quot;ב.
</blockquote>
<ol>
<li><blockquote><p>גם אם מטמין לצורך הלילה אסור, כי לא חילקו חכמים בגזרתם (משנ&quot;ב). ואף אם משהה לצורך מחר מותר כיוון שהקדירה מגולה ולא יועיל לה חיתוי כדי לשמור על חומה (שער הציון).</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>אף לרשב&quot;ם אסור להטמין בשבת עצמה בדבר שאינו מוסיף הבל (גר&quot;א ופרי מגדים), משום שיש חשש שימצא שקדירתו הצטננה ויבוא להרתיחה (שער הציון).</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>'''''◄''''' מג&quot;א: לדעת הרמ&quot;א על פי הרשב&quot;ם מותר להטמין אפילו תבשיל בן דרוסאי (כפי דעת הרמ&quot;א ברנג, א לגבי דין שהייה).</p></blockquote></li></ol>
<blockquote>'''''◄''''' אליה רבה ותוספת שבת (וכך נראה מהביה&quot;ל): גם לדעת זו אין היתר להטמין אלא בתבשיל שעבר בישול גמור.
</blockquote>
==הערות שוליים==

גרסה מ־18:08, 22 בדצמבר 2020