פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים ש א: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(Added ben shmuel book.)
מ (Try fix category tree)
תגית: ריקון
שורה 1: שורה 1:
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים ש א|שולחן ערוך-אורח חיים-ש|א}}


== סעיף א | מצוות סעודה רביעית ==
<blockquote>הגמרא אומרת (קיט:) שלעולם יסדר אדם שולחנו במוצאי שבת, אפילו אינו צריך אלא לכזית.
</blockquote>
שבלי הלקט: כמשל למלך שמלווים אותו. ועוד שיש עצם אחת באדם שלא ניזונת אלא מסעודה זו. ונהגו לומר בה זמירות ותשבחות כדרך שמלווים המלך בכניסתו וביציאתו.
<blockquote>☜ טור ושו&quot;ע: לעולם יסדר אדם שולחנו במוצאי שבת ללוות את השבת אפילו אינו צריך אלא לכזית.
</blockquote>
<ol>
<li><blockquote><p>הכוונה שיפרוס מפה כדרך שעושה בשאר סעודות שלו. אבל אינו צריך לבשל יותר ממה שרוצה לאכול (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>בגמרא משמע שיקבע סעודה זו על פת. וטוב לכתחילה לאכול בה בשר או תבשילין. ואם חושש לאכילה גסה או שאין לו, יאכל מזונות או על כל פנים פירות (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>כיוון שזה כדרך ליווי המלך, טוב לקיימה סמוך ליציאת השבת, ואם אינו תאב לאכול, נכון שלא יעסוק בקביעות מלאכה עד שיאכל אותה (משנ&quot;ב), ולא יאחר אותה אחרי חצות (שערי תשובה).</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>עצם הניסכוי ניזונת רק מסעודה רביעית והיא העצם שממנה האדם יקום בתחיית המתים (משנ&quot;ב), כיוון שעצם זו לא נהנתה מעץ הדעת כיוון שהאדם אכל ביום שישי והיא לא ניזונת אלא מסעודה רביעית (אליה רבה).</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>סעודה זו אינה אינה חובה כמו שלוש סעודות בשבת. ואם אינו יכול לקיים כולם- יקדים סעודות השבת (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>נוהגים להרבות בנרות במוצאי שבת יותר מימות החול, ולומר פיוטים לאחר ההבדלה (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li></ol>
[[קטגוריה:בן שמואל]]

גרסה מ־18:58, 22 בדצמבר 2020