הרב יעקב עטלינגר: הבדלים בין גרסאות בדף

מן הויקיפדיה העברית; תבנית:אישיות רבנית רבי יעקב יוקב אֶטלינגר (בכתיב מיושן: עטלינגער, גרמנית: Jakob Ettlinger; כ"ט באדר תקנ"ח, 17 במרץ 1798 – כ"ה בכסלו תרל"ב, 7 בדצמבר 1871), רבן של מנהיים ואלטונה, פוסק הלכה, סופר ופובליציסט, ממנהיגי היהדות האורתודוקסית בגרמניה. מחבר הספרים "ערוך לנר" על התלמוד הבבלי, "ביכורי יעקב" על הלכות סוכה, ושו"ת "בנין ציון".

ביוגרפיה

נולד בקרלסרוהה כבן רביעי מתוך 11 ילדים להרב אהרן ב"ר מאיר זליגמן ולאמו רעכל רחל‏^[1]. קרא לספרו ערוך לנר כדי להנציח את שם הוריו, כי רעכל ואהרן עולה בגימטריה ערוך לנר.

אביו היה רב בית מדרש ומורו הראשון. בימי נעוריו אביו לימדו תורה ולאחר מכן המשיך את לימודיו אצל רב העיר, רבי אשר לב מלפנים רבה של ולרשטיין (בנו של בעל השאגת אריה). בבחרותו עבר ללמוד בישיבת רבי אברהם בינג, אב בית הדין של וירצבורג שבבוואריה. נשא בזיווג ראשון את גיננדל (לבית וורמסר) וממנה נולדו לו 8 ילדים, ובזיווג שני נשא לאשה את שבע (בת ר' ברוך מאיר מווירצבורג)‏^[2], במשך 3 שנים למד בחברותא עם רבי אליעזר ברגמן כמו כן למד בחברותא עם רבי יצחק ברנייס (מאוחר יותר רבה של המבורג). רבי דוד ויסקאפף (אב"ד וואלרשטין) שלמד עמו העיד שהיה מסגף את עצמו ומתענה. הוא למד קבלה בסתר, אבל למרות הסודיות הוא התפרסם כמקובל ובעל בקיאות עצומה בספר הזוהר ומצטט את הזוהר בספריו‏^[3]. עם פרוץ פרעות "הפ-הפ" בשנת 1819 נמלט לפיורדא, לישיבתו של בעל "שער הזקנים" רבי אברהם וולף המבורג. תוך כדי לימודיו אצל רבי אברהם בינג בווירצבורג, למד גם באוניברסיטה של העיר, אך נאלץ לפרוש מהלימודים בעקבות הפרעות הנ"ל. בכך היה הוא וחברו החכם ברנייס, מראשוני הרבנים הגרמנים בעלי רקע אקדמי.

בשנת 1826 הוא התמנה לרבה של מחוז לאדנבורג ואינגולשטאדט והתיישב במנהיים. הוא מונה שם לראש הקלויז דר' למלה (שהקים סוכן החצר ר' אשר למלה ריינגנום), הקים שם ישיבה שהכשירה תלמידים לרבנות, ביניהם הרש"ר הירש ורבי יעקב רוזנברג ורבי אליקים גצל שלזינגר.

רבנות אלטונה

בשנת תקצ"ד אחרי מותו של הרב המקומי רבי עקיבא ישראל ורטהיימר הוא קיבל הצעת רבנות מקהילת אלטונה. וביום ל"ג בעומר שנת תקצ"ו 1836, הוא הגיע לאלטונה ומונה לרבה הראשי של העיר אלטונה וביום כ' באייר נשא את דרשתו הראשונה בקהל שהודפסה לרבים על פי צו ראשי הקהל‏^[4], תפקיד שנשא עד סוף ימיו. גם שם הוא הקים ישיבה ומבין תלמידיו באלטונה היה רבי עזריאל הילדסהיימר. בשנת 1844 התקיים בבראונשווייג כנס של רבנים רפורמים. רבי יעקב אטלינגר שראה בכך איום על עתיד היהדות, הוביל מחאה של מאה ושישה עשר רבנים נגד הרפורמה. מעבר לכך הוא החל בכתיבה להסברת עמדת היהדות האורתודוקסית. כתיבת טענות הנגד האורתודוקסיות הוטלו על הרב אלכסנדר זוסמן אדלר, לימים רבה של ליבק. הפרסומים היו החוברת "שלומי אמוני ישראל" וכתב העת בגרמנית, "שומר ציון הנאמן" (Der Treue Zions Waechter) שכלל מוסף בעברית. בכתב עת זה ראו אור מעל מאתיים גליונות במשך כעשר שנים. פעל לטובת היישוב היהודי המתחדש בארץ וכהוקרה על כך קיבל את תואר הכבוד "נשיא ארץ ישראל" מהרבנים הספרדיים והאשכנזים בירושלים. כאב בית דין הייתה לו הכרה לשיפוט בעניינים אזרחיים על ידי השלטונות הדניים אשר אלטונה הייתה שייכת להם. סמכות זו בוטלה בניגוד לרצונו בשנת 1863. ענוותנותו משתקפת בצוואתו שבה ציווה שאחרי פטירתו הוא לא יקרא צדיק ושעל קברו יחרטו רק שמות ספריו והשנים שבהן כיהן כרב באלטונה, שם נקבר‏^[5]. כמו כן מרוב חיבתו לארץ ישראל ביקש שישלחו לו ארגז עפר מארץ ישראל בכדי שיקברוהו בו ולא הסתפק בכד או שקית עפר כפי שנהגו כל בני הגולה‏^[6]. מבניו, הרב בן ציון עטלינגר שהיה חתנו של הגביר ר' שמריהו צוקרמן ממוהילב, וההדיר חלק מכתבי אביו.

רבי יעקב אטלינגר נפטר בליל נר ראשון של חנוכה ה'תרל"ב. אף שציווה לא להספידו, היו שבדרשותיהם הזכירו בצער רב את עובדת פטירתו, לפעמים תוך כריכת הדבר עם פטירת רבה של פרשבורג "הכתב סופר" מעט אחריו‏^[7].

הנצחתו

רבי יוסף חיים זוננפלד, שהתגורר כל ימיו בירושלים בדירת "בית יעקב" הנמצאת בבתי מחסה שנתרמה על ידי מעריצי רבי יעקב אטלינגר, היה מציין את יום הזיכרון של הרב אטלינגר מדי יום ראשון בחנוכה, תוך ציון העובדה שמספר ספרי הערוך לנר היה 8 [כולל זה על מסכת פסחים שעדיין לא נדפס] ונפשו ידעה לקרוא לסדרת ספריו "ערוך לנר" כי ביום הזה נערכה העברת נר נשמתו לישיבה של מעלה וכבה נר גופו בעולם הזה‏^[8]. כמו כן הונצח בית הכנסת בשם ערוך לנר על שמו בשכונת רמת שלמה בירושלים.

חיים אישיים

בשנת ה'תקפ"ה (1825) נשא את גיננדל (=חנה, בת הגביר, רבי קויפמאן טוראך לבית וורמסר), ממנה נולדו לו 8 ילדים. בשנת ה'תר"ג (1843) נפטרה אשתו במהלך לידת בתה שרה. בשנת ה'תר"י (1850) נשא לאשה את בת שבע הנקראת שבע‏^[9] (לבית מאיר), ממנה נולדו לו 3 ילדים. מבניו, הרב אברהם עטלינגר, הרב אהרן ברוך עטלינגר, והרב בן-ציון עטלינגר שהיה חתנו של הגביר ר' שמריהו צוקרמן ממוהילב, וההדיר חלק מכתבי אביו.

צאצאיו

בניו‏^[10]:

• בנו, הרב בן-ציון עטלינגר (חתן הגביר שמריהו צוקרמן ממוהילב).
• בנו, רבי אברהם עטלינגר.
• בנו, רבי אהרן ברוך עטלינגר.

שבעה מחתניו היו רבנים ידועי שם‏^[11]:

1. הרב משולם זלמן הכהן, רבן של כמה ערים בגרמניה נשוי לבתו רעלכע עטלינגר.
2. הרב הדרשן ד"ר יוסף איזקסון, רבה של רוטרדם נשוי לבתו מלכה עטלינגר.
3. הרב ד"ר ישראל מאיר פריימן, רבה של פילענע ואוסטרובא, מחבר הפירוש ענפי יהודה על ספר והזהיר נשוי לבתו הילנה העלנה עטלינגר.
4. הרב מאיר עטלינגער בן אחיו של הערוך לנר נשוי לבתו רעכל עטלינגר.
5. הרב ד"ר משה ליב הלוי במברגר, רבה של באד- קיסינגן, בנו של רבי יצחק דב במברגר ה'יד הלוי' נשוי לבתו שרה עטלינגר.
6. הרב ד"ר מרדכי [מרכוס] הלוי הורוויץ, רבה של פרנקפורט, מחבר שו"ת מטה לוי, אבני זיכרון ורבני פרנקפורט נשוי לבתו גיטל עטלינגר.
7. הרב ג' לעפי, נשוי לבתו עללא עטלינגר.

מצאצאי הערוך לנר הידועים כיום:

• נינו רבי שמחה במברגר, רב בשטוטגרט ומחנך בבני ברק.
• נינו הרב ברוך הורוויץ, ראש ישיבת דבר ירושלים, שהוא ובנו הרב יהודה אהרן הורוויץ עומדים בראש "מכון הערוך לנר" המהדיר את כתבי הרב אטלינגר ובני חוגו.
• רבי יהושע ישעיה נויבירט מירושלים, מחבר שמירת שבת כהלכתה.
• הרב יעקב יחזקאל פוזן מניו יורק, מחבר קיצור הלכות שבת.
• רבי חיים פריימן מבני ברק, מהדיר התוספתא, מחבר ספר הלכות לשון הרע, הטיפול בתינוק בשבת ועוד.

מינויו לנשיא ארץ ישראל

על גודל החיבה והאהבה לבעל הערוך לנר תעיד העובדה הבאה שמלבד בני האשכנזים, כל חכמי הספרדים בקשוהו ומינוהו לנשיא ארץ ישראל בסוף חודש אלול הוא חודש הרחמים והסליחות שנת ה'תרי"א אז נמנו וגמרו רבני הספרדים בארץ ישראל ובראשם הראשון לציון וכתבו לו להרב יעקב עטלינגר כתב קנין ומינוי נשיאות ארץ ישראל ושלחו לו לגרמניה לקהילת אלטונה וזה נוסח כתב הנשיאות;

בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. מִי יִתֵּן מִצִּיּוֹן תֵּשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל. אָדָם אֶחָד מֵרִיבּוֹא מָצָאנוּ, וְגַם אִשָּׁה בְּכָל אֵלֶּה מָצָאנוּ. אָמַר הַמֶּלֶךְ הֶחָכָם עָלָיו הַשָּׁלוֹם, נוֹצֶר תְּאֵינָה יֹאכַל פִּרְיָהּ‏^[12], וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לַבְּרָכָה אָמְרוּ, הָאַי מַאָן דֵלָבַשׁ מַדַּה כוּ'‏^[13]. הִנְנוּ מַקְנִים אַרְבַּע אַמּוֹת קַרְקַע מֵאֲחוּזַּת כּוֹלְלוֹת עִיר הַקּוֹדֶשׁ לְמַעֲלַת הָרַב הָאַי גָּאוֹן יַעֲקֹב תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל כְּבוֹד מוהר"ר יַעֲקֹב עֶטְטלִינגֵער נֶרוֹ יָאִיר, בֶּהִקַנֶא נשו"ק‏^[14] וֵאָגֵדַן אֲנַחְנוּ מְמַנִּים אוֹתוֹ גַּבַּאי וְגִזְבָּר וֵאַמָרכֹּל כּוֹלֵל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְהִנְנוּ קוֹרְאִים אוֹתוֹ נָקוּב בְּשֵׁם נָשִׂיא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּבְיָדוֹ אֲנָךְ לְפַקֵּח וּלְהַשְׁגִּיחַ בְּכָל עִנְיְנֵי אֶרֶץ הַקּוֹדֶשׁ וְכוּ'. וְעַל דְּבַר אֱמֶת וְצֶדֶק חָתַמְנוּ שְׁמוֹתֵינוּ פֶּה עִיר הַקּוֹדֶשׁ יְרוּשָׁלַיִם תובב"א בְּשִׁלְהֵי חוֹדֶשׁ רַחֲמִים שְׁנַתֹ, חוֹכְמַתּ אֲדָם תאי"ר פָּנָיו, לפ"ק, וְהַכֹּל שָׁרִיר וּבָרוּר וֶאֱמֶת וְיַצִּיב וְנָכוֹן וְקַיָּם.

• דָא גּוּשְׁפַּנְקָא דֵשָׁדַר מַלֵכָּא דְק[וּ]שֵׁטָא יר"ה לִי לִשְׁמִי רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן; יִצְחַק קוֹבוֹ ס"ט (חוֹתָם).
• זֶה שְׁמִי; רַחֲמִים שְׁלֹמֹה קַלֶנִי ס"ט.
• זֶה שְׁמִי; מָרְדְּכַי אֶלִיפַז סוּסִין ס"ט.
• זֶה שְׁמִי; מָרְדְּכַי בִּנְיָמִין נָבוֹן ס"ט (חוֹתָם כּוֹלְלוֹת עיה"ק יְרוּשָׁלַיִם תובב"א)‏^[15].

תלמידיו

• רבי עזריאל הילדסהיימר, אב"ד אייזנשטט וראש הסמינר לרבנים בברלין. מחבר שו"ת רבי עזריאל וחידושי רבי עזריאל על הש"ס.
• רבי שמשון רפאל (הרש"ר) הירש, אב"ד ניקלסבורג ופפד"מ. מחבר חורב ואגרות צפון ושו"ת שמש מרפא.
• רבי אליקים געטשליק שלזינגר, יושב הקלויז בהמבורג.
• רבי יוסף הכהן אלטמן, אב"ד קרלסרוהה.
• הרב משה אונא, חתן היד הלוי.
• רבי ליב בודנהיימר אב"ד קרפלד.
• רבי יוחנן ויטקובר. עורך ומחבר אגודת פרחים ועוד פיוטים ושירים.
• רבי אליהו פלסנר אב"ד אסטרווא ומחבר שו"ת בעניין נחירה ועוד.
• רבי ליב עטלינגר [אחיו] ר"מ קלויז ר' למלה במנהיים ומחבר מעדני מלך.
• הרב בן ציון עטלינגר [בנו] מחשובי ק"ק מוהילב.
• רבי יעקב רוזנברג אב"ד דיסלדורף ופולדא.
• רבי מאיר פייכטוונג אב"ד נייטרא.
• רבי אהרן אוירבך, אב"ד בון, אחי הנחל אשכול.
• רבי דוב בער צאמבער - דיין בברלין

ספריו

רוב ספריו הוצאו לאור באלטונה.

• ערוך לנר - מס' סוכה, באתר HebrewBooks
• ערוך לנר - מס' ראש השנה, באתר HebrewBooks
• ערוך לנר - מס' יבמות, באתר HebrewBooks
• ערוך לנר - מס' סנהדרין, באתר HebrewBooks
• ערוך לנר - מס' מכות, באתר HebrewBooks
• ערוך לנר - מס' כריתות, באתר HebrewBooks
• ערוך לנר - מס' נידה, באתר HebrewBooks
• שו"ת בנין ציון, 1868, באתר HebrewBooks
• ביכורי יעקב - על הלכות סוכה, 1836
• ערוך לנר - פירוש לתלמוד, על מסכתות: ראש השנה, סוכה, יבמות, סנהדרין, מכות, כריתות, נדה 1850–1873
• שו"ת בנין ציון החדשות, 1873
• שו"ת בנין ציון השלם ג' חלקים בעריכת: יהודה אהרן הלוי הורוויץ (ירושלים 1989, ועם הוספות שם 2002)
• מנחת עני - דרשות על התורה, 1874
• מנחת עני על הגדה של פסח, ירושלים 1974
• שומר ציון הנאמן (צילום: גראסמאן, ניו יורק 1963)
• מנחה ערוכה - דרשות, נאומים, מאמרים, כרוזים. ליקט וערך: יהודה אהרן הלוי הורוויץ. ירושלים 2008.
• רואי השמש - מגנזי חכמי אשכנז והערוך לנר על ברכת החמה. ליקט וערך: יהודה אהרן הלוי הורוויץ. ירושלים 2009.

לקריאה נוספת

• הרב יהודה אהרן הלוי הורוויץ, "מבוא לתולדותיו", בתוך: שו"ת בנין ציון השלם, ירושלים: תשמ"ט. חלק א' עמ' 1–52.
• אדם פרזיגר, זהות אורתודוקסית ומעמדם של יהודים שאינם שומרי הלכה: עיון מחודש בגישתו של הרב יעקב עטלינגר. בתוך: אורתודוקסייה יהודית; היבטים חדשים. עורכים: יוסף שלמון, אביעזר רביצקי ואדם פרזיגר. ירושלים: מאגנס, תשס"ו.

קישורים חיצוניים

תבנית:ויקישיתוף בשורה

• תבנית:אוצר ישראל
• תבנית:עיתונות יהודית היסטורית 2
• הרב יעקב עטלינגר, במהדורת 1901–1906 של Jewish Encyclopedia תבנית:אנגלית
• הרב יעקב עטלינגר באתר "MyTzadik"
• פרקי חיים וקובץ מאמרים ומסמכים מחיי הרב עטלינגר, המעין, טבת תשל"ב, עמ' 24–62

הערות שוליים

הערות שוליים

תקופת חייו של הרב יעקב עטלינגר על ציר הזמן

תבנית:בקרת זהויות