ברכת החמה

ברכה שמברכים כאשר השמש וכדור הארץ נמצאים במקום הזהה לזה שבזמן בריאתם. כיוון שמצב זה חוזר על עצמו במחזוריות ארוכה מאוד - 28 שנים - ברכה זו נחשבת לנדירה ביותר.

המקור בגמרא

הרואה חמה בתקופתה וכו' אומר ברוך (אתה ה' אלוקנו מלך העולם) עושה (מעשה) בראשית. ואימת הוי? אמר אביי כל כ"ח שנין והדר מחזור ונפלה תקופת ניסן בשבתאי באורתא דתלת נגהי ארבע (ברכות נט:).

פירושו: מברכים את ברכת החמה כל 28 שנה כאשר מתחיל המחזור, בתקופת ניסן בלילה שבין יום שלישי לרביעי( "בתקופתה" משמע כשהיא במקום שחוזרת לתחילת היקפה, היא שעת תליית המאורות ברקיע בעת הבריאה, שמאז התחילה להקיף ולשמש).

וכן נפסק להלכה.

מחזור החמה

מחזור החמה הוא מחזור של 28 שנים, ומכונה מחזור גדול הגדרתו של תחילת מחזור החמה היא הרגע שבו שמיקום השמש ביחס לכדור הארץ זהה לזמן בו נבראו המאורות (השמש, הירח והכוכבים) בתחילת ליל רביעי של בריאת העולם (לעניין זה אנו פוסקים שהעולם נברא בא' בניסן, ולא בא' בתשרי).

ונבאר זאת: בכל שנת חמה כדור הארץ מסיים הקפה סביב השמש (בעבר חשבו שכדור הארץ עומד במקום והשמש נעה סביבו, והיום אנו יודעים בבירור שההפך הוא הנכון, אך לענייננו אין זה משנה). אורכה של שנת החמה הוא ¼365 יום לערך (סיום שנת החמה מכונה בהלכה "[תקופת ניסן]").

אם כן בכל שנה יש כמובן רגע שבו היחס בין כדור הארץ לשמש זהה לזמן הבריאה - כשמסתיימת שנת חמה שלמה, אך השעה של רגע זה שונה משנה לשנה - כיוון שיש את יתרת רבע היום. כך שבשנת הבריאה הוא חל בתחילת הלילה, שנה אחר כך בחצות הלילה, שנה אח"כ בתחילת היום, אח"כ בחצות היום, וחוזר חלילה. אם כן על מנת להשלים את שנת החמה וגם לחזור לאותה שעה - תחילת הלילה - עלינו לחכות למחזור של 4 שנים.

אך עדיין לא נגיע למצב זהה לבריאת המאורות, כיוון שכל מחזור כזה יסתיים ביום אחר בשבוע, ואנו רוצים להגיע לרגע שבו תחילת שנת החמה תיפול בתחילת הלילה של ליל רביעי (הלילה שלפני יום רביעי, מה שמכונה היום "שלישי בערב"). כיוון שבכל סיום ארבע שנים כדי להגיע לשנה כזאת עלינו להכפיל את ארבע השנים בשבע, כיוון שבכל ארבע שנים היום בשבוע מתקדם בחמישה ימים (4 שנים X ¼365 יום = 1461 יום. 1461/7=208 ושארית 5), א"כ בזמן הבריאה שנת החמה התחילה בליל רביעי, ארבע שנים מאוחר יותר בליל שני (4+5=9, ולאחר שנחסיר 7 שהם שבוע שלם נגיע ל-2) אח"כ ליל שבת, ליל חמישי, ליל שלישי, ליל ראשון, ליל שישי, ליל רביעי. או, בקיצור, עלינו להכפיל את 4 השנים ב-7 כדי להגיע לכך שתחילת שנת החמה תחול בתחילת ליל רביעי.

תאריך ברכת החמה בזמננו

כדי לחשב מתי חלה ברכת החמה יש לקחת את מספר השנים לבריאת העולם ולחלק ב-28. השארית היא מספר השנה למחזור הגדול (ואכן בלוחות השנה העבריים מצוין מה מספר השנה למחזור הגדול). את ברכת החמה מברכים בשנה הראשונה למחזור הגדול (המפרשים דנו מדוע מחסירים שנה אחת - יש אומרים שבשנת המבול המאורות לא שימשו, ויש אומרים ששנת הבריאה נחשבת כבר כשנה הראשונה).

שנת ה'תשס"ט (5769), למשל, היא שנה 1 למחזור הגדול, ולכן בשנה זו נברך את ברכת החמה. השנה הבאה שבה תהיה ברכת החמה היא שנת ה'תשצ"ז.

החישוב מתי מסתיימת שנת החמה מסובך יותר (קל לחשב כמה ימים עברו מבריאת העולם עד סיום שנת החמה הנוכחית - ¼365 5769X אך קשה לחשב באיזה יום הוא יחול ע"פ הלוחות שבידינו. בלוח היוליאני גם כן היה קל לחשב זאת, כיוון שגם לוח זה מבוסס על שנת חמה של ¼365 יום, וא"כ התאריך היה קבוע, אך היום משתמשים בלוח הגרגוריאני).

בפשטות ניתן לומר שבשנים הקרובות שנת החמה מסתיימת ב-7 או 8 באפריל (יש שינויים בין השנים השונות). כמובן שבלוח העברי אין תאריך קבוע לזמן זה, כיוון שהלוח העברי מבוסס בעיקרו על הלבנה ולא על החמה, אך תאריך זה תמיד יהיה בסביבות חודש ניסן (או סוף אדר).

בשנת ה'תשס"ט שנת החמה תסתיים בי"ד בניסן (ערב פסח).

הברכה להלכה

אע"פ שהדגשנו שבריאת המאורות היתה בתחילת ליל רביעי, את הברכה מברכים בתחילת היום, כדי שיוכלו לראות את השמש. יש מברכים ברכת החמה מיד עם הנץ החמה, ותפילת שחרית מקדימים להתפלל לפני הנץ; ויש מבררכים בנץ ואחר כך מתפללים תפילת שחרית; ויש שמתפללים כותיקין ולאחר תפילת עמידה מברכים. אפשר לברך אותה עד סוף שעה שלישית מתחילת היום ("זמן קריאת שמע"). נוהגים להוסיף לברכה פרקי תהילים ופסוקים. יש נוהגים לעלות על הגג ולברך. יש מחלוקת אם יכולות הנשים לברך ברכת החמה, ולפי דעת מרן הבן איש חי זצ"ל - יברך אחד מהגברים ויוציא בברכתו את כל הנשים.

חוסר הדיוק באורך שנת החמה

החשבון של ¼365 יום הוא על פי "תקופת שמואל" (עירובין נו.), מה שמכונה אצל הגויים "הלוח היוליאני". אמנם כיום ידוע שהשנה אורכת בערך 12 דקות פחות מהאורך הנ"ל (האמורא שמואל חי במאה השלישית לסה"נ), ואכן בהלכה יש את "תקופת רב אדא" שקיצרה את אורך שנת החמה בכמה דקות (אך עדיין פחות מ-12. הראשון מחכמי ישראל שהביא את אורך החמה במדויק (בהפרש של כמה שניות בלבד) הוא הרמב"ם), וכן, להבדיל, הלוח הלועזי תוקן ללוח הגרגוריאני.

אך לעניין ברכת החמה פוסקים כתקופת שמואל, וביארו המפרשים שהטעם לזה הוא שחשבון זה פשוט יותר, אע"פ שהוא פחות מדויק. לכן, מצד האמת בזמן ברכת החמה היחס בין כדור הארץ לשמש יהיה שונה מבזמן הבריאה (ההפרש מצטבר לכ-18 יום - זהו הפער כיום בין יום השוויון [21 במרץ] ליום ברכת החמה [8 באפריל]), אך עלינו לזכור כי מטרתה של ברכת החמה היא להודות לקב"ה על בריאת החמה, ולהדגיש את האמונה בבריאה. לפיכך הדיוק בפרטים אלו אינו משמעותי.

לקריאה נוספת

הרב שמעון ויצהנדלר, החמה וברכתה - ברכת החמה במשנה החסידית, הוצאת מרכז ההפצה באה"ק - פתח תקוה, ה'תשס"ט

קישורים חיצוניים

נוסח הברכה:'

• נוסח אשכנז וספרד
• נוסח עדות המזרח

סדר ברכת החמה

• הסבר פשוט לעניין הברכה מאת הרב צבי כהן שליט"א
• הסבר לילדים על ענין הברכה מאת הרב יוסף צבי רימון שליט"א
• ברכת החמה מצפים לגאולה באתר מקו
• ברכת החמה מתוך אתר Yeshiva
• ברכת החמה באתר "דעת"
• ברכת החמה - קובץ וורד עם הסבר לפן האסטרונומי ולפן ההלכתי של ברכת החמה
• ברכת החמה: מה מדוע וכיצד באתר "בית חב"ד"
• שיעורים ומצגות מאתר "קול הלשון"
• "ברכת החמה - על שום מה?" - ביאור נרחב של הדעות בברכה זו, והתייחסות לקושיות המציאותיות שיש לכאורה על הברכה
• ספקות בברכת החמה
• ברכת החמה אצל הסטייפלר זצ"ל
• עובדות ואנקדוטות על ברכת החמה
• רשימת ספרים על ברכת החמה
• הערך "ברכת החמה" בוויקיפדיה