הרב חיים דרוקמן: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(תאריך הפטירה ב' טבת לא ב' כסלו) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
|כיתוב= | |כיתוב= | ||
|תאריך לידה=י"ב ב[[חשוון]] ה'תרצ"ג | |תאריך לידה=י"ב ב[[חשוון]] ה'תרצ"ג | ||
|תאריך פטירה= ב' | |תאריך פטירה= ב' טבת תשפ"ג | ||
|מקום פעילות=מרכז שפירא | |מקום פעילות=מרכז שפירא | ||
|השתייכות=הציונות הדתית | |השתייכות=הציונות הדתית | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
}} | }} | ||
'''הרב חיים מאיר דרוקמן''' (נולד בט"ז ב[[חשוון]] תרצ"ג - נפטר בחנוכה ב' בטבת תשפ"ג) ראש [[ישיבת אור עציון]], מרכז [[ישיבות בני עקיבא]] ואיגוד [[ישיבת הסדר|ישיבות ההסדר]], ורב תנועת [[בני עקיבא]]. נחשב לאחד מחשובי הרבנים והמחנכים בציבור הדתי לאומי וכאחד האידאולוגים הגדולים שלו. | '''הרב חיים מאיר דרוקמן''' (נולד בט"ז ב[[חשוון]] תרצ"ג - נפטר בחנוכה ב' בטבת תשפ"ג) ראש [[ישיבת אור עציון]], מרכז [[ישיבות בני עקיבא]] ואיגוד [[ישיבת הסדר|ישיבות ההסדר]], ורב תנועת [[בני עקיבא]]. נחשב לאחד מחשובי הרבנים והמחנכים בציבור הדתי לאומי וכאחד האידאולוגים הגדולים שלו. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בשנת תרצ"ג בפולין לר' אברהם מרדכי ומלכה דרוקמן. ניצל מה[[שואה]] בנסים, ובשנת תש"ד עלה ל[[ארץ ישראל]], ונקלט במוסד "עליה" ב[[פתח תקווה]]. | נולד בשנת תרצ"ג בפולין לר' אברהם מרדכי ומלכה דרוקמן. ניצל מה[[שואה]] בנסים, ובשנת תש"ד עלה ל[[ארץ ישראל]], ונקלט במוסד "עליה" ב[[פתח תקווה]]. | ||
גרסה אחרונה מ־07:46, 10 בדצמבר 2024
|
|
| הרב חיים דרוקמן | |
|---|---|
| תאריך לידה | י"ב בחשוון ה'תרצ"ג |
| תאריך פטירה | ב' טבת תשפ"ג |
| מקום פעילות | מרכז שפירא |
| השתייכות | הציונות הדתית |
| נושאים שבהם עסק | גמרא, אמונה |
| תפקידים נוספים | ראש ישיבת אור עציון, יו"ר מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא, רב היישוב מרכז שפירא |
| רבותיו | הרב צבי יהודה הכהן קוק, הרב דוד כהן הרב אברהם שפירא |
| תלמידיו | הרב דוד דודקביץ, הרב ארל'ה הראל |
| חיבוריו | צמאה נפשי, לזמן הזה, קמעא קמעא, ועוד |
הרב חיים מאיר דרוקמן (נולד בט"ז בחשוון תרצ"ג - נפטר בחנוכה ב' בטבת תשפ"ג) ראש ישיבת אור עציון, מרכז ישיבות בני עקיבא ואיגוד ישיבות ההסדר, ורב תנועת בני עקיבא. נחשב לאחד מחשובי הרבנים והמחנכים בציבור הדתי לאומי וכאחד האידאולוגים הגדולים שלו.
תולדות חייו[עריכה]
נולד בשנת תרצ"ג בפולין לר' אברהם מרדכי ומלכה דרוקמן. ניצל מהשואה בנסים, ובשנת תש"ד עלה לארץ ישראל, ונקלט במוסד "עליה" בפתח תקווה.
בצעירותו למד בישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה אצל הרב משה צבי נריה, ובהמשך עבר ללמוד בישיבת מרכז הרב והיה תלמיד מובהק ומקורב לראש הישיבה, הרב צבי יהודה הכהן קוק.
בצבא שרת בגרעין נח"ל של בני עקיבא, ומשנת תשי"ב הוא חבר ההנהלה הארצית של התנועה.
היה מהוגי רעיון ישיבות ההסדר, ובמסגרת זו ייסד בשנת תשי"ד יחד עם חניכיו, חברי שבט איתנים, את ישיבת כרם ביבנה.
בשנת תשכ"ד הקים את ישיבת בני עקיבא אור עציון ביישוב מרכז שפירא, שכללה אז ישיבה תיכונית, ופנימיה צבאית תורנית לפיקוד. הקמת פנימיה תורנית צבאית היוותה חידוש בציבור הדתי, ובוגרים רבים משמשים כמפקדים וקצינים בכירים (ביניהם מפכ"ל משטרת ישראל, רב ניצב יוחנן דנינו).
בשנת תשל"ז הקים את ישיבת ההסדר אור עציון, שהפכה לאחת הישיבות הלאומיות הגדולות בארץ.
עם התחלת העליה הגדולה של יהדות אתיופיה, ייסד מכינה קדם צבאית לעולים מאתיופיה בשם "אור מאופיר".
כיהן כחבר כנסת (בשנים תשל"ז- תשמ"ט ותשנ"ט-תשס"ג), ושימש כסגן שר הדתות וחבר ועדות שונות, ואף היה מועמדו של הרצי"ה למשרת שר החינוך.
בשנת תש"ן, כאשר החלו גלי העליה ממדינות ברית המועצות לשעבר, ראה הרב דרוקמן כי רבים מהעולים נזקקים לגיור, ותהליך הגיור אז בישראל ארך זמן רב ולווה בקשיים ומחסומים. הוא יזם, בעידוד הרב הראשי לישראל דאז, הרב שלמה גורן והרב הראשי אחריו הרב מרדכי אליהו הקמת בית דין מיוחד לגיור במסגרת הרבנות הראשית לישראל.
בשנת תשנ"ו הקים בית מדרש גבוה לבנות- מדרשת "אורות עציון", ושימש עד היום כנשיא המדרשה.
הרב דרוקמן נחשב אחד מגדולי הרבנים המחנכים בציונות הדתית, ומאות תלמידים גדלו על תורתו והדרכתו בישיבת 'אור עציון'.
הרב דרוקמן הדגיש רבות את ערכה של מדינת ישראל כראשית צמיחת גאולתנו, ואת ערך ההשתתפות במערכותיה.
החל משנת תשנ"ו כיהן כראש מרכז ישיבות בני עקיבא (במקומו של הרב אברהם צוקרמן שפרש בהגיעו לגבורות), המונה כ-60 מוסדות ובהם כ-21,000 תלמידים.
בשנת תשנ"ז נקרא לעמוד בראשות "ועדת נאמן" שעסקה בגיורי קטינים, ובשנת תשס"ד נקרא על ידי ראש הממשלה דאז, אריאל שרון, לעמוד בראש מערך הגיור שהוקם במשרד ראש הממשלה. בשנים האחרונות, נעשו נסיונות להדיחו מתפקיד זה ולפסול את גיוריו, אך הם לא צלחו.
הרב דרוקמן שימש כרב תנועת בני עקיבא, וייעץ לה בתחום ההלכתי, החינוכי והאידאולוגי.
ביום העצמאות תשע"ב זכה הרב דרוקמן בפרס ישראל על מפעל חיים. ביום שני ב' בטבת נר שני של חנוכה הסתלק הרב לגנזי מרומים
ספריו[עריכה]
- אורות התשובה - מאת הרב קוק, עם מראי מקומות ו"תוספות תשובה", אשר כתב ביחד עם הרב אליעזר ולדמן, ועם מבוא מאת הרב דרוקמן, הוצאת ישיבת אור עציון.
- נתיבי אור – שיחות שליקט וערך תלמידו, דוד שניאור.
- קמעא קמעא – ספר בענייני גאולת ישראל במדינתו, בעריכת עומר פדור, בהוצאת "המכון התורני אור עציון" ו"ידיעות ספרים", תשע"ב.
- סדרת לזמן הזה (שלושה כרכים) – "אורותיהם המיוחדים של המועדים והזמנים לימינו", בעריכת עומר פדור, בהוצאת "המכון התורני אור עציון", תשע"ג-תשע"ד.
- הגדה של פסח לזמן הזה – ביאורים ועיונים בהגדה של פסח, בעריכת עומר פדור, בהוצאת "המכון התורני אור עציון", תשע"ה.
- צמאה נפשי – "מהנשמה המתפללת תדיר ועד לתפילה הנהוגה בימינו", בעריכת עומר פדור, בהוצאת "המכון התורני אור עציון", תשע"ה.
- סדרת התורה לדורנו (שישה כרכים) – סדרה על פרשת השבוע, בעריכת עומר פדור, בהוצאת "המכון התורני אור עציון".
- סדרת אבות לבנים (שישה כרכים) – פירוש וביאור על מסכת אבות, בעריכת עומר פדור, בהוצאת "המכון התורני אור עציון", תשע"ט-תשפ"א.
- מצות הצבא – שיעורים בענייני צבא ומלחמה, נערך משיעוריו בידי נכדו, אלנתן הכהן.
- ושבת – עיון בשלושת פרקי המבוא לספר אורות התשובה, בעריכת עומר פדור, בהוצאת "המכון התורני אור עציון", תש"ף.
- אורות התורה - מאת הרב קוק, עם מראי מקומות ותיקונים מאת הרב דרוקמן, בהוצאת "המכון התורני אור עציון", תשפ"א.
- חזון הצמחונות והשלום - שיעורים על חזון הצמחונות והשלום של הרב קוק, בהוצאות "המכון התורני אור עציון", תשפ"א.
- 'הקדמה לשבת הארץ - שיעורים על ההקדמה לספר שבת הארץ של הרב קוק, בהוצאות "המכון התורני אור עציון", תשפ"ב.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- שיעורי הרב דרוקמן באתר ישיבה
- שיעורי הרב דרוקמן בערוץ היוטיוב של ישיבת אור עציון
- שיעוריו באתר מכון מאיר
- הרב דרוקמן- זכרונות ילדות, אתר ישיבה
- שיעורי הרב דורקמן באתר מכינת בני דוד
- שיעוריו באתר מורשת