פלגינן דיבורא: הבדלים בין גרסאות בדף
Yeshivaorgil (שיחה | תרומות) מ (←ראה גם: תיקון) |
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==הגדרה== | ==הגדרה== | ||
'''עדות שלחלקה האחד איננו יכולים להאמין ולחלקה האחר כן - אנו מאמינים רק לחלק שאפשר''' {{מקור| | '''עדות שלחלקה האחד איננו יכולים להאמין ולחלקה האחר כן - אנו מאמינים רק לחלק שאפשר''' {{מקור|הסוגיא בסנהדרין ט:}}'''.''' | ||
'''לדוגמא''', עד האומר "פלוני רבעני לרצוני" - אינו נאמן לומר "לרצוני", שאינו נאמן על עצמו, אך עדיין נאמן ש"פלוני רבעני" {{מקור| | '''לדוגמא''', עד האומר "פלוני רבעני לרצוני" - אינו נאמן לומר "לרצוני", שאינו נאמן על עצמו, אך עדיין נאמן ש"פלוני רבעני" {{מקור|סנהדרין ט:}}. | ||
'''החולקים על דין זה''' הם רבי מאיר ואביי, שסוברים שלא פלגינן דיבורא {{מקור| | '''החולקים על דין זה''' הם רבי מאיר ואביי, שסוברים שלא פלגינן דיבורא {{מקור|גיטין ח: ותוס' שם ד"ה הדר}}. ולהלכה כן פלגינן. | ||
==פרטי הדין== | ==פרטי הדין== | ||
'''במילה אחת''' שאנו רוצים להאמין רק לחלק ממנה, כגון שאומר "זניתי עם אשת פלוני", ואנו רוצים להאמין רק ל"זנה עם אשת פלוני", שהרי על עצמו אינו נאמן - הרשב"א סובר שבזה לא פלגינן {{מקור| | '''במילה אחת''' שאנו רוצים להאמין רק לחלק ממנה, כגון שאומר "זניתי עם אשת פלוני", ואנו רוצים להאמין רק ל"זנה עם אשת פלוני", שהרי על עצמו אינו נאמן - הרשב"א סובר שבזה לא פלגינן {{מקור|בשו"ת ח"א א'רלז}}, אך הנודע ביהודה סובר שפלגינן גם בזה {{מקור|מהדורא קמא אה"ע עב "סתירת היתר השני" תחילת ד"ה מסתעף (ובתחילת התשובה אות ב הביא את הרשב"א)}}. | ||
'''נגד פשטות משמעות דבריו''', כגון שאומר "הרגתיו לרצוני" ואנו רוצים להאמין רק ל"הרגתיו" אך לא "לרצוני", שהרי אין אדם משים עצמו רשע, ועדיין הוא נגד פשטות משמעות דבריו, שהרי "הרגתיו" משמע בפשטות שהוא לרצון - אעפ"כ פלגינן, ואומרים שהרגו באונס או בשוגג {{מקור| | '''נגד פשטות משמעות דבריו''', כגון שאומר "הרגתיו לרצוני" ואנו רוצים להאמין רק ל"הרגתיו" אך לא "לרצוני", שהרי אין אדם משים עצמו רשע, ועדיין הוא נגד פשטות משמעות דבריו, שהרי "הרגתיו" משמע בפשטות שהוא לרצון - אעפ"כ פלגינן, ואומרים שהרגו באונס או בשוגג {{מקור|שו"ת הרשב"א ח"א א'רלז בסופו}}. | ||
==פלגינן נאמנות== | ==פלגינן נאמנות== | ||
'''פלגינן נאמנות''', כלומר להאמין לכל הדיבור רק לחלק מהדינים היוצאים ממנו, נחלקו בו ראשונים. כגון קרובים של הערב שמעידים על ההלוואה - אנו יכולים להאמין להם רק לעניין חיוב הלווה אך לא לעניין חיוב הערב, שהרי הם קרוביו {{מקור| | '''פלגינן נאמנות''', כלומר להאמין לכל הדיבור רק לחלק מהדינים היוצאים ממנו, נחלקו בו ראשונים. כגון קרובים של הערב שמעידים על ההלוואה - אנו יכולים להאמין להם רק לעניין חיוב הלווה אך לא לעניין חיוב הערב, שהרי הם קרוביו {{מקור|גרנ"ט סט, קהילות יעקב סנהדרין ז ד"ה בסנהדרין}}. | ||
'''כאשר הדין האחד נובע מהדין השני''' לא אומרים פלגינן נאמנות. כגון עד אחד שמעיד על אשה שנטמאה, כיוון שנאמן לאוסרה על בעלה - ממילא נאמן להפסידה כתובתה. ולא אומרים בזה פלגינן נאמנות, שנאמין לו שנטמאה רק לעניין לאוסרה על בעלה אך לא לעניין להפסידה כתובתה (שהרי עד אחד לא נאמן בממונות), משום שדין הפסדת כתובתה נובע מהדין של איסורה לבעלה {{מקור| | '''כאשר הדין האחד נובע מהדין השני''' לא אומרים פלגינן נאמנות. כגון עד אחד שמעיד על אשה שנטמאה, כיוון שנאמן לאוסרה על בעלה - ממילא נאמן להפסידה כתובתה. ולא אומרים בזה פלגינן נאמנות, שנאמין לו שנטמאה רק לעניין לאוסרה על בעלה אך לא לעניין להפסידה כתובתה (שהרי עד אחד לא נאמן בממונות), משום שדין הפסדת כתובתה נובע מהדין של איסורה לבעלה {{מקור|קובץ שיעורים כתובות נח}}. | ||
==ראה גם== | ==ראה גם== | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
* [[נוגע]] | * [[נוגע]] | ||
* [[עדים]] {{מקור| | * [[עדים]] {{מקור|ושם בסעיף "מקור וטעם" (ד"ה בטעמו) דנו האם עדות היא בירור המציאות או גזירת הכתוב}} | ||
* [[פסולי עדות]] | * [[פסולי עדות]] | ||
גרסה מ־15:46, 11 בפברואר 2009
|
|
הגדרה
עדות שלחלקה האחד איננו יכולים להאמין ולחלקה האחר כן - אנו מאמינים רק לחלק שאפשר הסוגיא בסנהדרין ט:.
לדוגמא, עד האומר "פלוני רבעני לרצוני" - אינו נאמן לומר "לרצוני", שאינו נאמן על עצמו, אך עדיין נאמן ש"פלוני רבעני" סנהדרין ט:.
החולקים על דין זה הם רבי מאיר ואביי, שסוברים שלא פלגינן דיבורא גיטין ח: ותוס' שם ד"ה הדר. ולהלכה כן פלגינן.
פרטי הדין
במילה אחת שאנו רוצים להאמין רק לחלק ממנה, כגון שאומר "זניתי עם אשת פלוני", ואנו רוצים להאמין רק ל"זנה עם אשת פלוני", שהרי על עצמו אינו נאמן - הרשב"א סובר שבזה לא פלגינן בשו"ת ח"א א'רלז, אך הנודע ביהודה סובר שפלגינן גם בזה מהדורא קמא אה"ע עב "סתירת היתר השני" תחילת ד"ה מסתעף (ובתחילת התשובה אות ב הביא את הרשב"א).
נגד פשטות משמעות דבריו, כגון שאומר "הרגתיו לרצוני" ואנו רוצים להאמין רק ל"הרגתיו" אך לא "לרצוני", שהרי אין אדם משים עצמו רשע, ועדיין הוא נגד פשטות משמעות דבריו, שהרי "הרגתיו" משמע בפשטות שהוא לרצון - אעפ"כ פלגינן, ואומרים שהרגו באונס או בשוגג שו"ת הרשב"א ח"א א'רלז בסופו.
פלגינן נאמנות
פלגינן נאמנות, כלומר להאמין לכל הדיבור רק לחלק מהדינים היוצאים ממנו, נחלקו בו ראשונים. כגון קרובים של הערב שמעידים על ההלוואה - אנו יכולים להאמין להם רק לעניין חיוב הלווה אך לא לעניין חיוב הערב, שהרי הם קרוביו גרנ"ט סט, קהילות יעקב סנהדרין ז ד"ה בסנהדרין.
כאשר הדין האחד נובע מהדין השני לא אומרים פלגינן נאמנות. כגון עד אחד שמעיד על אשה שנטמאה, כיוון שנאמן לאוסרה על בעלה - ממילא נאמן להפסידה כתובתה. ולא אומרים בזה פלגינן נאמנות, שנאמין לו שנטמאה רק לעניין לאוסרה על בעלה אך לא לעניין להפסידה כתובתה (שהרי עד אחד לא נאמן בממונות), משום שדין הפסדת כתובתה נובע מהדין של איסורה לבעלה קובץ שיעורים כתובות נח.
ראה גם
- עדים ושם בסעיף "מקור וטעם" (ד"ה בטעמו) דנו האם עדות היא בירור המציאות או גזירת הכתוב