קניין ציבורי: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''נכס שאינו שייך לאדם פרטי אלא לציבור.''' | '''נכס שאינו שייך לאדם פרטי אלא לציבור.''' | ||
'''לדוגמא''', רחבה, בית המרחץ, בית הכנסת {{מקור|ביצה לט:}}, ספר תורה של בני העיר {{מקור|בבא בתרא מג.}}. | '''לדוגמא''', רחבה, בית המרחץ, בית הכנסת {{מקור|(בבלי:ביצה לט:)}}, ספר תורה של בני העיר {{מקור|(בבלי:בבא בתרא מג.)}}. | ||
'''דינים דומים''': יש ארבעה מקרים שבהם יש לחפץ אחד כמה בעלים יחד {{מקור|ובכל אחד מהם חקרו האם זוהי בעלות אחת כוללת של כולם על כל הנכס, או שכל אחד מהם הוא בעלים על חלק מהנכס, וישנם עוד צדדים נוספים}}<ref>בחילוקים ביניהם נדון לקמן בסעיף "דינים דומים".</ref>: | '''דינים דומים''': יש ארבעה מקרים שבהם יש לחפץ אחד כמה בעלים יחד {{מקור|(ובכל אחד מהם חקרו האם זוהי בעלות אחת כוללת של כולם על כל הנכס, או שכל אחד מהם הוא בעלים על חלק מהנכס, וישנם עוד צדדים נוספים)}}<ref>בחילוקים ביניהם נדון לקמן בסעיף "דינים דומים".</ref>: | ||
@ שותפין<ref>ע"ע [[שותפין]].</ref>. | @ שותפין<ref>ע"ע [[שותפין]].</ref>. | ||
@ תפוסת הבית<ref>ע"ע [[תפוסת הבית]].</ref> (ירושה). | @ תפוסת הבית<ref>ע"ע [[תפוסת הבית]].</ref> (ירושה). | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''במהותה''' חקרו ראשי הישיבות האם זוהי בעלות אחת כוללת של כולם על כל הנכס (וכל אחד בעלים על כל הנכס), או שכל אחד מהם הוא בעלים רק על חלק מהנכס {{מקור|קובץ שיעורים בבא בתרא תד וביצה לט, אבן האזל שכנים ב-י ד"ה איברא: כוללת. קובץ שיעורים בבא בתרא שם בדעת רש"י ורמב"ן: כל אחד בעלים רק על חלק מהנכס. צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה בני העיר (אות צח)}}. | '''במהותה''' חקרו ראשי הישיבות האם זוהי בעלות אחת כוללת של כולם על כל הנכס (וכל אחד בעלים על כל הנכס), או שכל אחד מהם הוא בעלים רק על חלק מהנכס {{מקור|(קובץ שיעורים בבא בתרא תד וביצה לט, אבן האזל שכנים ב-י ד"ה איברא: כוללת. קובץ שיעורים בבא בתרא שם בדעת רש"י ורמב"ן: כל אחד בעלים רק על חלק מהנכס. צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה בני העיר (אות צח))}}. | ||
ונפק"מ לסילוק, דהיינו שאחד מהציבור רוצה להסתלק מהבעלות: אם זו בעלות כוללת הוא לא צריך מעשה קניין, מכיוון שאינו מקנה לשאר הציבור שום דבר, שהרי גם קודם הסילוק הם היו בעלים על כל הנכס. אך אם כל אחד הוא בעלים רק על חלק מהנכס, א"כ כשמסתלק צריך מעשה קניין, שהרי מקנה לשאר הציבור את חלקו {{מקור|אבן האזל שכנים ב-י ד"ה איברא. ודבריו מבוארים ע"פ העיון בלומדות ו, שצריך מעשה קניין רק בשביל להכניס את החפץ לרשות הקונה, אך לא בשביל להוציאו מרשות המקנה}}<ref>הארכנו בדעתו בערך [[דעת לקניין#מקור_וטעם]] ד"ה ביחס אות ג ובהערה שם.</ref>{{מקור|}}. | ונפק"מ לסילוק, דהיינו שאחד מהציבור רוצה להסתלק מהבעלות: אם זו בעלות כוללת הוא לא צריך מעשה קניין, מכיוון שאינו מקנה לשאר הציבור שום דבר, שהרי גם קודם הסילוק הם היו בעלים על כל הנכס. אך אם כל אחד הוא בעלים רק על חלק מהנכס, א"כ כשמסתלק צריך מעשה קניין, שהרי מקנה לשאר הציבור את חלקו {{מקור|(אבן האזל שכנים ב-י ד"ה איברא. ודבריו מבוארים ע"פ העיון בלומדות ו, שצריך מעשה קניין רק בשביל להכניס את החפץ לרשות הקונה, אך לא בשביל להוציאו מרשות המקנה)}}<ref>הארכנו בדעתו בערך [[דעת לקניין#מקור_וטעם]] ד"ה ביחס אות ג ובהערה שם.</ref>{{מקור|}}. | ||
==דינים דומים== | ==דינים דומים== | ||
'''כאמור'''<ref>לעיל בסעיף "הגדרה" ד"ה דינים דומים.</ref>, גם שותפין היא בעלות שמשותפת לכמה בעלים יחד. בחילוקים בין קניין ציבורי לשותפין דנו המפרשים, ויש בזה שתי דעות: | '''כאמור'''<ref>לעיל בסעיף "הגדרה" ד"ה דינים דומים.</ref>, גם שותפין היא בעלות שמשותפת לכמה בעלים יחד. בחילוקים בין קניין ציבורי לשותפין דנו המפרשים, ויש בזה שתי דעות: | ||
@ הקובץ שיעורים {{מקור|בבא בתרא תד וביצה לט, וכן אבן האזל שכנים ב-י סוף ד"ה איברא}} חילק שבשותפין כל אחד בעלים רק על חלק ובציבור היא בעלות כוללת, והוכיח {{מקור|בבבא בתרא שם}} שיש חילוק ביניהם שהרי מחולקים בדיני הקורבנות, שיש חילוק בין קרבן שותפין לקרבן ציבור. | @ הקובץ שיעורים {{מקור|(בבא בתרא תד וביצה לט, וכן אבן האזל שכנים ב-י סוף ד"ה איברא)}} חילק שבשותפין כל אחד בעלים רק על חלק ובציבור היא בעלות כוללת, והוכיח {{מקור|(בבבא בתרא שם)}} שיש חילוק ביניהם שהרי מחולקים בדיני הקורבנות, שיש חילוק בין קרבן שותפין לקרבן ציבור. | ||
@ רש"י והרמב"ן {{מקור|כך הבינם הקובץ שיעורים שם}} לא חילקו ביניהם וסוברים שבין בשותפין ובין בקניין ציבורי כל אחד בעלים רק על חלק. | @ רש"י והרמב"ן {{מקור|(כך הבינם הקובץ שיעורים שם)}} לא חילקו ביניהם וסוברים שבין בשותפין ובין בקניין ציבורי כל אחד בעלים רק על חלק. | ||
==פרטי הדין== | ==פרטי הדין== | ||
'''קניין ציבורי לאדם מסוים''' - ממון ששייך לציבור בקניין ציבורי, אך רק אדם מסוים מהציבור יכול לזכות בו, כגון ששאר הציבור התייאשו מממון זה, או ששאר הציבור מתו וכעת נשאר רק אדם בודד - הממון שייך לאותו אדם, אך בעלותו אינה מדין קניינו הפרטי (בלשונו: שמו הפרטי) אלא מדין הציבור כולו {{מקור|קהילות יעקב גיטין כ ד"ה ונראה וד"ה והנה מה (לגבי מתנות כהונה)}}. | '''קניין ציבורי לאדם מסוים''' - ממון ששייך לציבור בקניין ציבורי, אך רק אדם מסוים מהציבור יכול לזכות בו, כגון ששאר הציבור התייאשו מממון זה, או ששאר הציבור מתו וכעת נשאר רק אדם בודד - הממון שייך לאותו אדם, אך בעלותו אינה מדין קניינו הפרטי (בלשונו: שמו הפרטי) אלא מדין הציבור כולו {{מקור|(קהילות יעקב גיטין כ ד"ה ונראה וד"ה והנה מה (לגבי מתנות כהונה))}}. | ||
'''רשות הרבים''' - נחלקו הראשונים האם היא שייכת לציבור, משום שיש להם רשות להשתמש בה, או שהיא הפקר, כי אף אחד לא עשה בה מעשה קניין {{מקור|דבר אברהם ח"א א-ו: מחלוקת רש"י ותוס'}}. | '''רשות הרבים''' - נחלקו הראשונים האם היא שייכת לציבור, משום שיש להם רשות להשתמש בה, או שהיא הפקר, כי אף אחד לא עשה בה מעשה קניין {{מקור|(דבר אברהם ח"א א-ו: מחלוקת רש"י ותוס')}}. | ||
==ראה גם== | ==ראה גם== | ||
גרסה מ־18:32, 5 במרץ 2009
|
|
הגדרה
נכס שאינו שייך לאדם פרטי אלא לציבור.
לדוגמא, רחבה, בית המרחץ, בית הכנסת (בבלי:ביצה לט:), ספר תורה של בני העיר (בבלי:בבא בתרא מג.).
דינים דומים: יש ארבעה מקרים שבהם יש לחפץ אחד כמה בעלים יחד (ובכל אחד מהם חקרו האם זוהי בעלות אחת כוללת של כולם על כל הנכס, או שכל אחד מהם הוא בעלים על חלק מהנכס, וישנם עוד צדדים נוספים)[1]:
מקור וטעם
במהותה חקרו ראשי הישיבות האם זוהי בעלות אחת כוללת של כולם על כל הנכס (וכל אחד בעלים על כל הנכס), או שכל אחד מהם הוא בעלים רק על חלק מהנכס (קובץ שיעורים בבא בתרא תד וביצה לט, אבן האזל שכנים ב-י ד"ה איברא: כוללת. קובץ שיעורים בבא בתרא שם בדעת רש"י ורמב"ן: כל אחד בעלים רק על חלק מהנכס. צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה בני העיר (אות צח)).
ונפק"מ לסילוק, דהיינו שאחד מהציבור רוצה להסתלק מהבעלות: אם זו בעלות כוללת הוא לא צריך מעשה קניין, מכיוון שאינו מקנה לשאר הציבור שום דבר, שהרי גם קודם הסילוק הם היו בעלים על כל הנכס. אך אם כל אחד הוא בעלים רק על חלק מהנכס, א"כ כשמסתלק צריך מעשה קניין, שהרי מקנה לשאר הציבור את חלקו (אבן האזל שכנים ב-י ד"ה איברא. ודבריו מבוארים ע"פ העיון בלומדות ו, שצריך מעשה קניין רק בשביל להכניס את החפץ לרשות הקונה, אך לא בשביל להוציאו מרשות המקנה)[5].
דינים דומים
כאמור[6], גם שותפין היא בעלות שמשותפת לכמה בעלים יחד. בחילוקים בין קניין ציבורי לשותפין דנו המפרשים, ויש בזה שתי דעות:
- הקובץ שיעורים (בבא בתרא תד וביצה לט, וכן אבן האזל שכנים ב-י סוף ד"ה איברא) חילק שבשותפין כל אחד בעלים רק על חלק ובציבור היא בעלות כוללת, והוכיח (בבבא בתרא שם) שיש חילוק ביניהם שהרי מחולקים בדיני הקורבנות, שיש חילוק בין קרבן שותפין לקרבן ציבור.
- רש"י והרמב"ן (כך הבינם הקובץ שיעורים שם) לא חילקו ביניהם וסוברים שבין בשותפין ובין בקניין ציבורי כל אחד בעלים רק על חלק.
פרטי הדין
קניין ציבורי לאדם מסוים - ממון ששייך לציבור בקניין ציבורי, אך רק אדם מסוים מהציבור יכול לזכות בו, כגון ששאר הציבור התייאשו מממון זה, או ששאר הציבור מתו וכעת נשאר רק אדם בודד - הממון שייך לאותו אדם, אך בעלותו אינה מדין קניינו הפרטי (בלשונו: שמו הפרטי) אלא מדין הציבור כולו (קהילות יעקב גיטין כ ד"ה ונראה וד"ה והנה מה (לגבי מתנות כהונה)).
רשות הרבים - נחלקו הראשונים האם היא שייכת לציבור, משום שיש להם רשות להשתמש בה, או שהיא הפקר, כי אף אחד לא עשה בה מעשה קניין (דבר אברהם ח"א א-ו: מחלוקת רש"י ותוס').
ראה גם
הערות שוליים
- ↑ בחילוקים ביניהם נדון לקמן בסעיף "דינים דומים".
- ↑ ע"ע שותפין.
- ↑ ע"ע תפוסת הבית.
- ↑ ע"ע חצי עבד וחצי בן חורין.
- ↑ הארכנו בדעתו בערך דעת לקניין#מקור_וטעם ד"ה ביחס אות ג ובהערה שם.
- ↑ לעיל בסעיף "הגדרה" ד"ה דינים דומים.