הרובע היהודי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 3: שורה 3:
==יהודים בירושלים==
==יהודים בירושלים==


{{ערך מורחב|ערך=[[יהודים בירושלים]]}}  
{{ערך מורחב|ערך=[[רציפות היישוב היהודי בירושלים]]}}  


לאחר חורבן [[בית שני]] נשארו יהודים בודדים בעיר. מסופר על [[רבי עקיבא]] כי  בעוד חבריו הצטערו ובכו בראותם את חורבנה של ירושלים ושממות מקדש ה' שעליו נאמר "והזר הקרב יומת" <ref>ספר במדבר א, נ"א</ref> וכעת "שועלים הלכו בו" הרי רבי עקיבא ראה בחורבן את התחלת קיום ייעודי הגאולה וכך ניחם אותם באמרו אליהם: " "תלה הכתוב נבואתו של זכריה בנבואתו של אוריה. באוריה כתיב <ref>מיכה ג', יב</ref> - לכן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלים עיים תהיה והר הבית לבמות יער - בזכריה כתיב <ref>זכריה ח, ד</ref> עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים ואיש משענתו בידו מרוב ימים - עד שלא נתקיימה נבואתו של אוריה הייתי מתיירא שלא תתקיים נבואתו של זכריה, עכשיו שנתקיימה נבואתו של אוריה בידוע שנבואתו של זכריה מתקיימת! בלשון הזה אמרו לו: עקיבא ניחמתנו, עקיבא ניחמתנו" <ref>מסכת מכות כ"ד, א"-ב</ref>. התקווה לחידוש הישוב היהודי בירושלים לא פסקה מעולם.
'''רציפות היישוב היהודי בירושלים''' נשמרה כמעט מאז חורבן [[בית שני]]. לאחר החרבן נשארו בעיר רק יהודים בודדים . מסופר על [[רבי עקיבא]] כי  בעוד חבריו הצטערו ובכו בראותם את חורבנה של ירושלים ושממות מקדש ה' שעליו נאמר "והזר הקרב יומת" <ref>ספר במדבר א, נ"א</ref> וכעת "שועלים הלכו בו" הרי רבי עקיבא ראה בחורבן את התחלת קיום ייעודי הגאולה וכך ניחם אותם באמרו אליהם: " "תלה הכתוב נבואתו של זכריה בנבואתו של אוריה. באוריה כתיב <ref>מיכה ג', יב</ref> - לכן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלים עיים תהיה והר הבית לבמות יער - בזכריה כתיב <ref>זכריה ח, ד</ref> עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים ואיש משענתו בידו מרוב ימים - עד שלא נתקיימה נבואתו של אוריה הייתי מתיירא שלא תתקיים נבואתו של זכריה, עכשיו שנתקיימה נבואתו של אוריה בידוע שנבואתו של זכריה מתקיימת! בלשון הזה אמרו לו: עקיבא ניחמתנו, עקיבא ניחמתנו" <ref>מסכת מכות כ"ד, א"-ב</ref>. התקווה לחידוש הישוב היהודי בירושלים לא פסקה מעולם.
 
לאחר [[מרד בר כוכבא]], אדריאנוס קיסר הרס את שרידי העיר ובנה במקומה עיר אלילית ושינה את שמה ל"אליה קפיטולינה" <ref>כך גם שינה את שם הפרובינציה (המחוז) שכבש מ"יהודה" ל"פלשתינה"</ref>  וגזר עונש מוות על היהודים שיבואו בתחומה <ref name=A>אוצר ישראל ערך '''ירושלים''' </ref>.  . במרוצת השנים, היהודים הורשו, אחד לשנה, לבוא ולבכות על חורבן הבית.
 
במאה ה-4 יוליאנוס הקיסר הציע לבנות מחדש את בית המקדש. היו שנלהבו לכך. ביטוי לכך יש אולי בכתובת  בכתובת עברית שנמצאה חקוקה על אבני [[הכותל המערבי]], מתחת ל"קשת רובינסון" מאותה תקופה ובה נחרט
"וּרְאִיתֶם וְשָׂשׂ לִבְּכֶם, וְעַצְמוֹתֵיכֶם כַּדֶּשֶׁא (תִפְרַחְנָה" <ref>ישעיהו  ס"ו, י"ד</ref>
 
במאה ה-7 כבש את הארץ מלך פרסי בשם "כורש". עזרו לידו 24 אלף חיילים יהודים בתקווה שיוכלו לשבת בעיר<ref name=A/>.
 
===הכיבוש המוסלמי===


== הערות שוליים ==
== הערות שוליים ==

גרסה מ־15:11, 8 במרץ 2009

הרובע היהודי בעיר העתיקה או בשם המקורי "הישוב היהודי בין החומות" היה מרכז חיי היהודים בירושלים מאז המאה ה-16, מועד כיבוש העיר בידי האימפריה העות'מאנית. מאז חורבן בית שני היו יהודים בעיר, אפילו רבים במספר, אבל רובע מוגדר קיים רק מימי השלטון ההעות'מאני. מספר היהודים ברובע הגיע לשיאו ערב מלחמת העולם הראשונה - כ-50,000 במספר. במלחמת העצמאות נפל הרובע בידי צבא ממלכת ירדן, כאשר מספר תושביו נאמד ב-2,000. הרובע שוחרר במלחמת ששת הימים ושוקם. היום מספר תושביו מגיע ל-5,000 נפש. הוא מהווה מרכז לישיבות ואתר תיירות עקב קרבתו להר הבית ולשריד שנותר מהכותל המערבי.

יהודים בירושלים

ערך מורחב - רציפות היישוב היהודי בירושלים


רציפות היישוב היהודי בירושלים נשמרה כמעט מאז חורבן בית שני. לאחר החרבן נשארו בעיר רק יהודים בודדים . מסופר על רבי עקיבא כי בעוד חבריו הצטערו ובכו בראותם את חורבנה של ירושלים ושממות מקדש ה' שעליו נאמר "והזר הקרב יומת" [1] וכעת "שועלים הלכו בו" הרי רבי עקיבא ראה בחורבן את התחלת קיום ייעודי הגאולה וכך ניחם אותם באמרו אליהם: " "תלה הכתוב נבואתו של זכריה בנבואתו של אוריה. באוריה כתיב [2] - לכן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלים עיים תהיה והר הבית לבמות יער - בזכריה כתיב [3] עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים ואיש משענתו בידו מרוב ימים - עד שלא נתקיימה נבואתו של אוריה הייתי מתיירא שלא תתקיים נבואתו של זכריה, עכשיו שנתקיימה נבואתו של אוריה בידוע שנבואתו של זכריה מתקיימת! בלשון הזה אמרו לו: עקיבא ניחמתנו, עקיבא ניחמתנו" [4]. התקווה לחידוש הישוב היהודי בירושלים לא פסקה מעולם.

הערות שוליים

  1. ספר במדבר א, נ"א
  2. מיכה ג', יב
  3. זכריה ח, ד
  4. מסכת מכות כ"ד, א"-ב

ראו גם