רמות גלעד: הבדלים בין גרסאות בדף

חלוקת ארץ לשבטי בני ישראל - גלעד היא בתחום הנחלאות של שבט מנשה ושבט גד בעבר הירדן המזרחי ; המקור - ויקישיתוף. יוצר האיור - Janz, הכיתוביות בעברית - ברי"א ודניאל צבי

גלעד או רמות גלעד הוא חבל ארץ בארץ ישראל ממזרח לנהר הירדן הוא בתחום השליטה של הממלכה הירדנית ההאשמית. גבולות הגלעד הם: מדרום נחל נחל חשבון, בצפון נהר הירמוך, ממערב נהר הירדן וממזרח החבלים הבאים: רבת עמון ו"זרקה". בימי המקרא, הגלעד הייתה ארץ נושבת וגרו בה בני שבט גד וחצי שבט המנשה. מגלעד בא השופט יפתח הגלעדי ןהנביא אליהו התשבי. בגלות אשור נפסקה רציפות היישוב היהודי בעבר הירדן. בימי הבית השני שבו יהודים לגור בגלעד וחבלי עבר הירדן נחשבו לאחד משלושת מחוזות היישוב היהודי. בעת החדשה נעשו נסיונות התיישבות בעבר הירדן. נרכשו קרקעות באזורים אחדים. אבל עם הפרדת עבר הירדן מארץ ישראל בשנת 1922 חדלו הסיכויים למימוש היישוב היהודי בעבר הירדן בכלל ובגלעד בפרט.

הגלעד המקראי כלול במחוזות הממלכה הירדנית הבאים: (הנתונים לנפש בשנת 2008)

• מחוז עג'לון - 118,496 מהם 8,191 בעיר המחוז.
• מחוז אירביד - 950,700 מהם 650,00 בעיר המחוז.
• מחוז גרש - 156,680 מהם 39,540 בעיר המחוז.

וחלקים נוספים גם במחוזות: גרש, בלקה ומפרק.

איזכורים במקרא

יפתח הגלעדי בטרם יצא למלחמה על בני עמון מספר להם לפי ספר שופטים על מעמד שבטי ישראל בגלעד: "וַיִּירְשׁוּ, אֵת כָּל-גְּבוּל הָאֱמֹרִי מֵאַרְנוֹן, וְעַד הַיַּבֹּק, וּמִן-הַמִּדְבָּר, וְעַד-הַיַּרְדֵּן" [[פרק י"א, כ"ב)

בני שבט גד יחד עם בני שבט ראובן בקשו ממשה רבינו נחלה בעבר הירדן. בני גד בקשות את הגלעד וכך כתוב בספר במדבר :

"וּמִקְנֶה רַב, הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי-גָד עָצוּם מְאֹד; וַיִּרְאוּ אֶת-אֶרֶץ יַעְזֵר, וְאֶת-אֶרֶץ גִּלְעָד, וְהִנֵּה הַמָּקוֹם, מְקוֹם מִקְנֶה. וַיָּבֹאוּ בְנֵי-גָד, וּבְנֵי רְאוּבֵן; וַיֹּאמְרוּ אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן, וְאֶל-נְשִׂיאֵי הָעֵדָה לֵאמֹר. עֲטָרוֹת וְדִיבֹן וְיַעְזֵר וְנִמְרָה, וְחֶשְׁבּוֹן וְאֶלְעָלֵה, וּשְׂבָם וּנְבוֹ, וּבְעֹן. הָאָרֶץ, אֲשֶׁר הִכָּה יְהוָה לִפְנֵי עֲדַת יִשְׂרָאֵל--אֶרֶץ מִקְנֶה, הִוא; וְלַעֲבָדֶיךָ, מִקְנֶה. {פרק ל"ב, א'-ד'). משה רבינו נענה לבקשה בתנאי שבני ראובן ובני גד ישתתפו בכיבוש ארץ כנען ממערב לנהר הירדן. הוא צרף אליהם גם את חצי שבט המנשה

ואכן עם סיום כיבוש הארץ חבל הגלעד הופך לנחלת שבט גד ןחצי שבט המנשה. שבטי ישראל בעבר הירדן מחליטים להקים מזבח על נהר הירדן להדגשת הקשר עם ארץ ישראל המערבית. צעד אשר בתחילה אינו מתקבל בהבנה על ידי שבטי ישראל, כפי שמובא בספר יהושע:

"וַיָּשֻׁבוּ וַיֵּלְכוּ בְּנֵי-רְאוּבֵן וּבְנֵי-גָד וַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה, מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִשִּׁלֹה, אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ-כְּנָעַן לָלֶכֶת אֶל-אֶרֶץ הַגִּלְעָד, אֶל-אֶרֶץ אֲחֻזָּתָם אֲשֶׁר נֹאחֲזוּ-בָהּ, עַל-פִּי יְהוָה, בְּיַד-מֹשֶׁה. וַיָּבֹאוּ אֶל-גְּלִילוֹת הַיַּרְדֵּן, אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנָעַן; וַיִּבְנוּ בְנֵי-רְאוּבֵן וּבְנֵי-גָד וַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה שָׁם מִזְבֵּחַ, עַל-הַיַּרְדֵּן--מִזְבֵּחַ גָּדוֹל, לְמַרְאֶה. יא וַיִּשְׁמְעוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר: הִנֵּה בָנוּ בְנֵי-רְאוּבֵן וּבְנֵי-גָד וַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה אֶת-הַמִּזְבֵּחַ, אֶל-מוּל אֶרֶץ כְּנַעַן--אֶל-גְּלִילוֹת הַיַּרְדֵּן, אֶל-עֵבֶר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. (פרק כ"ב, ט' -י"א)

עם זאת ההתבדלות של תושבי הגלעד מאחיהם באה לידי ביטוי במלחמה שהוכרזה בעקבות פלגשת בגבעה ןכך כתוב בספר שופטים: "וַיִּתְפָּקֵד, הָעָם; וְהִנֵּה אֵין-שָׁם אִישׁ, מִיּוֹשְׁבֵי יָבֵשׁ גִּלְעָד" (פרק כ"א, ט'). העיר נחרבה ובנות העיר נמסרו חנשים לשבט בנימין.

שאול המלך מתחיל את המלוכה בסיוע לתושבי יבש גלעד לפי המובא בספר שמואל א' :"וַיַּעַל, נָחָשׁ הָעַמּוֹנִי, וַיִּחַן, עַל-יָבֵישׁ גִּלְעָד; וַיֹּאמְרוּ כָּל-אַנְשֵׁי יָבֵישׁ, אֶל-נָחָשׁ, כְּרָת-לָנוּ בְרִית, וְנַעַבְדֶךָּ" (פרק י"א, א'). הם אשר גומלים לו בהביאם אותו לקבורה בעירם ספר שמואל ב' :" וַיִּשְׁלַח דָּוִד מַלְאָכִים, אֶל-אַנְשֵׁי יָבֵישׁ גִּלְעָד; וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם, בְּרֻכִים אַתֶּם לה', אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם הַחֶסֶד הַזֶּה עִם-אֲדֹנֵיכֶם עִם-שָׁאוּל, וַתִּקְבְּרוּ אֹתוֹ (פרק ב', ה').

מבין תושבי הגלעד ידוע אליהו הנביא התשבי כאמור בספר מלכים ב': "וּמַלְאַךְ ה', דִּבֶּר אֶל-אֵלִיָּה הַתִּשְׁבִּי, קוּם עֲלֵה, לִקְרַאת מַלְאֲכֵי מֶלֶךְ-שֹׁמְרוֹן; וְדַבֵּר אֲלֵהֶם--הֲמִבְּלִי אֵין-אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל, אַתֶּם הֹלְכִים לִדְרֹשׁ בְּבַעַל זְבוּב אֱלֹהֵי עֶקְרוֹן (פרק א', ג').

ההתיישבות של שבטי ישראל באה לקיצה בימי הבית הראשון עם כיבוש ממלכת אשור את ארץ ישראל והגלית תושבי הגלעד.

בימי בית שני הייתה התיישבות יהודית בעבר הירדן אבל רק בחלק המערבי הגובל באזור יריחו. היישוב היהודי בגלעד לא היה בר משמעות.

לקריאה נוספת

• צבי אילן הכמיהה להתיישבות יהודית בעבר-הירדן 1947 – 1871 - יד בן-צבי, 1984

קישורים חיצוניים

• כרך ג' - הערך : גלעד (הר הגלעד)