ספר שמואל

ספר שמואל הוא הספר השלישי מספרי נביאים. הוא עוסק במעבר מתקופת השופטים לתקופת המלכות כולל מלכות שאול ומלכות דוד: הספר פותח בלידתו וגדילתו של שמואל כנביא, וכמי שמתבקש להמליך מלך, ממליך את שאול ולאחר מכן מבקר את מעשיו ומושח במקומו את דוד. מלכות שאול כוללת את תהליך משיחתו למלך על ידי שמואל והעם, מלחמותיו, חטאיו ורדיפתו את דוד. מלכות דוד כוללת את משיחתו למלך בסתר, הנצחון על גליית וניגון לשאול, בריחתו משאול, קבלת מלכותו על ידי שבט יהודה ואחר כך כל ישראל, מלחמותיו, רצונו לבנות את בית המקדש, חטאיו ומרידות בו.

הנושאים העולים בספר הם: הסיכוי והסיכון שבמלכות - הצורך בהנהגה שמאחדת את כל ישראל ונמשכת מאב לבן, הסיכון הרוחני של תחליף למלכות ה' ושליטה של המלך בעם, היכולת של המלך עצמו להקשיב לדבר ה', או לחטוא, תפקיד הנביא כמי שמודע לחטאי המלך ומודיע לו את דבר ה', היכולת של עם ישראל להתאחד תחת הנהגתו של מלך אחד אל מול הרצון השבטי, ואף המלחמות בין השבטים שנוצרות סביב זהות המלך.

הספר הוא אחד משלושת הספרים שחולקו על ידי הנוצרים לשניים - שמואל א' (תקופת שמואל הנביא ומלכות שאול) ושמואל ב' (תקופת מלכות דוד). (האחרים הם מלכים ודברי הימים)

חלקי הספר[עריכה]

תקופת שמואל הנביא[עריכה]

בפרקים הראשונים מסופר סיפורו של שמואל הנביא, שאמו, חנה, היתה עקרה, ונדרה שאם יוולד לה בן היא תביא אותו כקודש להיות ל-ה' כל חייו. שמואל נולד, וחנה הביאה אותו לעלי הכהן, כדי שיגדל במשכן, שהיה אז בשילה.

בזמן ששמואל גדל במשכן, הכהנים ששמשו במשכן היו חפני ופנחס, בניו של עלי, שניצלו את מעמדם ותפקידם על מנת לגנוב מן האנשים שמגיעים להקריב. שמואל התנבא לראשונה בגיל צעיר, נבואת פורענות על בית עלי, שבניו ימותו ביום אחד, וזרעו לא יאריך ימים.

נפילת ארון ה' בידי פלשתים[עריכה]

במלחמה נגד פלשתים, הוציאו ישראל את ארון ה', על מנת שיסייע להם במלחמה. למרות זאת, פלשתים נצחו, הארון נפל בידיהם, ושני בני עלי נהרגו. כשעלי שמע על כך הוא נפל, ומפרקתו נשברה.

פלשתים הניחו את הארון במספר מקומות, אך הוא גרם להרס האליל שלהם, דגון, ולמחלות קשות. בלית ברירה, שלחו פלשתים את הארון על עגלה לכיוון ישראל, בצירוף מנחה. הארון מגיע לבית שמש, אך שם קורה אסון: עם ישראל שמח, ומתנהג בקלות ראש ליד הארון, ופורצת מגיפה.

החזרת העם בתשובה[עריכה]

כששמואל היה צעיר, הנבואה לא היתה נפוצה - "ודבר ה' היה יקר בימים ההם, אין חזון נפרץ" (שמואל א', א, ג). כששמואל גדל והתפרסם כנביא, הוא החזיר את העם בתשובה ^[1], הוציא את ישראל למלחמה ע"פ ה', וניצח את פלשתים.

בסוף פרק ז', מתוארת שיטת הנהגתו של שמואל: הוא היה יוצא, ועורך סיבוב בכל ישראל, שופט ומלמד אותם, וחוזר אל ביתו שברמה. תקופה זו ארכה עשרים שנה.

תקופת שאול המלך[עריכה]

עם ישראל ביקש משמואל להמליך מלך שיהיה לו צבא קבוע וילחם באויבים, שמואל לא אהב את הרעיון או את המניעים של העם - מלך עלול להיות תליף של ה' - כשישראל עובדים את ה' אין אויבים, וכשחוטאים ונענשים - בעקבות התפילה ה' מקים שופט. בנוסף - מלך עלול לנצל את כחו ולשלוט על העם. אך ה' אמר לשמואל: "לא אותך מאסו כי אם אותי", ועף על פי כן - אתן להם מלך. ה' בחר שאול בן קיש משבט בנימין, ודאג שהוא יחפש אתונות ויגיע בחיפושיו של שמואל. שמואל משח את שאול על הגג בסוד, ונתן לו אותות, ביניהן שהוא יפגוש חבל נביאים ויתנבא עימם, ושאול נהפך לאיש אחר. שאול נלחם בעמון ובפלשתים וניצח, אך כשצווה למחות את זכר עמלק נכשל במשימה, והשאיר את אגג מלך עמלק חי. ה' מאס בשאול, והחליט להחליפו. שמואל בוכה על כך לילה שלם, אך בבוקר הלך והודיע על כך לשאול. לאחר מכן, ה' ציווה את שמואל למשוח את דוד למלך תוך כדי מלכותו של שאול.

תקופת דוד המלך[עריכה]

שמואל הולך לבית לחם, ומושח שם את דוד למלך על ישראל. בתחילה דוד לא מתפרסם, אך לאחר מצחונו על גלית הפלשתי הענק, שמו נודע בכל הארץ. שאול מקנא בו ורוצה להרגו, אך דוד בורח.

בהמשך הספר שאול נהרג בקרב עם בניו, על הר הגלבוע. במשך תקופה של שבע שנים מולך בנו הנותר - איש בושת - על חלק מישראל, ודוד על השאר. בסופו של דבר נרצח איש-בושת, ודוד הופך למלך על ישראל.

העלאת ארון ה'[עריכה]

דוד מעלה את ארון ה' לירושלים מהגבעה, אך שוב קורה אסון, ונהרג אדם בשם עזה, שלא התייחס לארון בכבוד. הארון מאוחסן זמנית בבית עובד אדום הגתי, ולאחר כמה חודשים מועלה לירושלים, אך בהוראת ה' דוד לא בונה בית מקדש לארון, אלא משאיר אותו באוהל.

מלחמות דוד[עריכה]

חטא דוד ובת שבע[עריכה]

ערך מורחב - חטא דוד ובת שבע

מרד אבשלום[עריכה]

פרקי הסיום[עריכה]

בסוף הספר יש מספר פרקים העוסקים ברשימת גיבורי פלשתים שנהרגו על ידי ישראל, שירת דוד (המופיעה בשינויים קלים בתהלים י"ח), ורשימות גיבורי דוד. בפרק האחרון מסופר על חטא נוסף של דוד המלך: מניין בני ישראל, האסור על פי התורה. דוד נאלץ לבחור בבין שלושה עונשים, ובחר במגיפה שארכה שלושה ימים. בסוף המגיפה קנה דוד את גורן ארוונה - הוא הר הבית^[2].

הנושאים המתבררים בספר[עריכה]

הסיכון והסיכוי במלכות[עריכה]

הויכוח בין שמאול לה' לגבי המלכת מלך על ישראל, נבחן בפועל במלכותם של שאול ודוד. שאול, אמנם מגייס את העם למלחמה בבני עמון כהגנה על אנשי יבש גלעד, למלחמת ישועה מפלשתים ששולטים בישראל, ולמלחמת קודש בדבר ה' בידי שמואל. כל אלו הצלחות של המלכות בתחום המלחמה. גם דוד

תכונותיו של המלך[עריכה]

שאול "גבוה משכמו ומעלה מכל העם", אך בסוף ה' מואס בו. כמו-כן, כמו כן ה' אינו בוחר באליאב בן ישי "אל תבט אל מראהו ואל גובה קומתו כי מאסתיהו כי האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב", אלא דווקא בדוד "אדמוני עם יפה עיניים וטוב רואי". גם שאול וגם דוד נלחמים בגבורה, ומפיחים רוח בעם ישראל להילחם.

הקשבת המלך לדבר ה'[עריכה]

שאול איננו מבצע את משימת ההחרמה של עמלק, ושמואל מסביר לו "הלא טוב שמוע מזבח, להקשיב מחלב אילים", "מדוע לא שמעת בקול ה'", ולכן ה' מואס בו. דוד קשוב כל הזמן לרצון ה', וכאשר הוא חוטא במעשה בת שבע - נתן הנביא אומר לו:""

הנביא והמלך[עריכה]

הנביא מושח את המלך ומדריך אותו (את שאול ברמה על הגג, ואת דוד בבית לחם), אך עדיין איננו מלך בלי שהעם מקבל את מלכותו. הנביא נותן למלך הוראות גם ביחס למלחמות: שמואל מורה לשאול להמתין לו במלחמה עם פלשתים ולצאת למלחמה בעמלק, ומבקר את המלך על חטאיו - שמואל מבקר את שאול על כך שלא חיכה לו, ועל כך שלא הכחיד את עמלק אלא השאיר צאן ובקר ואת אגג מלך עמלק, ונתן מבקר את דוד על חטא בת שבע. המלך מבקש מהנביא אישור לתהליכים רוחניים: דוד שואל את נתן הנביא אם לבנות בית לה', ונתן הנביא מאשר לו, אך מקבל נבואה שדוחה את האישור לימי בנו.

ספרי התנ"ך
חמישה חומשי תורה	בראשית • שמות • ויקרא • במדבר • דברים
ספרי הנביאים	יהושע • שופטים • שמואל (א' וב') • מלכים (א' וב') • ישעיה • ירמיה • יחזקאל • ספרי תרי עשר: הושע • יואל • עמוס • עובדיה • יונה • מיכה • נחום • חבקוק • צפניה • חגי • זכריה • מלאכי
ספרי הכתובים	תהילים • משלי • איוב • שיר השירים • מגילת רות • מגילת איכה • מגילת קהלת • מגילת אסתר • דניאל • עזרא • נחמיה • דברי הימים (א' וב')