אחרונים: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 15: | שורה 15: | ||
== ספרי עיון == | == ספרי עיון == | ||
בתקופת האחרונים התפתחו הישיבות ודרכי הלימוד הנוהגות עד היום. ספרים רבים פתחו את שיטת העיון. יש ספרים שנכתבו כספרי הלכה, אך עוסקים בפלפול ודיון עיוני ונלמדים רבות בישיבות, כמו הספרים [[קצות החושן]] ו[[נתיבות המשפט]] הנחשבים לאחרונים קלאסים בעיון. ראשי ישיבות רבים פרסמו ספרי שיעורים שהעבירו בישיבותיהם, ביניהם מפורסמים [[הרב | בתקופת האחרונים התפתחו הישיבות ודרכי הלימוד הנוהגות עד היום. ספרים רבים פתחו את שיטת העיון. יש ספרים שנכתבו כספרי הלכה, אך עוסקים בפלפול ודיון עיוני ונלמדים רבות בישיבות, כמו הספרים [[קצות החושן]] ו[[נתיבות המשפט]] הנחשבים לאחרונים קלאסים בעיון. ראשי ישיבות רבים פרסמו ספרי שיעורים שהעבירו בישיבותיהם, ביניהם מפורסמים [[הרב אלחנן וסרמן]] הי"ד ([[קובץ שיעורים]]), [[הרב שמעון שקופ]], וכמובן בעל שיטת הלימוד הבריסקאית - [[הרב חיים מבריסק]]. | ||
[[קטגוריה: אחרונים]] | [[קטגוריה: אחרונים]] | ||
גרסה מ־01:31, 16 ביולי 2009
|
|
הפוסקים מתקופת הבית יוסף ואילך, עד ימינו.
נושאי כלים לשו"ע
האחרונים התעסקו וכתבו פירושים סביב השולחן ערוך. פירושים אלה נקראים "נושאי כלים" לשולחן ערוך.
אחרונים מפורסמים שכתבו על השו"ע: ש"ך, ט"ז, קצות החושן (לחושן משפט), נתיבות המשפט (לחושן משפט), משנה ברורה (לאורח חיים).
ספרים נוספים רבים נכתבו על פי סדר השו"ע, לדוגמא ערוך השולחן.
ספרי הלכה מרוכזים
ספרים רבים נכתבו בידי האחרונים, בעיקר בדורות האחרונים על מנת להביא הלכה תמציתית לשולחן היהודי. ביניהם ספרי קיצור שולחן ערוך, שמירת שבת כהלכתה (על הלכות שבת, לרב נויברט), פניני הלכה (לרב אליעזר מלמד).
ספרי עיון
בתקופת האחרונים התפתחו הישיבות ודרכי הלימוד הנוהגות עד היום. ספרים רבים פתחו את שיטת העיון. יש ספרים שנכתבו כספרי הלכה, אך עוסקים בפלפול ודיון עיוני ונלמדים רבות בישיבות, כמו הספרים קצות החושן ונתיבות המשפט הנחשבים לאחרונים קלאסים בעיון. ראשי ישיבות רבים פרסמו ספרי שיעורים שהעבירו בישיבותיהם, ביניהם מפורסמים הרב אלחנן וסרמן הי"ד (קובץ שיעורים), הרב שמעון שקופ, וכמובן בעל שיטת הלימוד הבריסקאית - הרב חיים מבריסק.