ארץ ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 5: | שורה 5: | ||
[[תמונה:Dead_Sea_from_Mt_Nebo.jpg|left|thumb|250px|מבט לארץ ישראל מהר נבו (ים המלח נראה בבירור) - מקור התמונה:ויקישיתוף, צילם :Biorgen]] | [[תמונה:Dead_Sea_from_Mt_Nebo.jpg|left|thumb|250px|מבט לארץ ישראל מהר נבו (ים המלח נראה בבירור) - מקור התמונה:ויקישיתוף, צילם :Biorgen]] | ||
'''ארץ ישראל''' היא ארצו של [[עם ישראל]]. בשנת א'תתקמ"ח, היא שנת 1948 לבריאת העולם, ( המאה ה- 19 לפנה"ס) היא הובטחה ב[[ברית בין הבתרים]] ל[[אברהם אבינו]] : " בַּיּוֹם הַהוּא, כָּרַת ה' אֶת-אַבְרָםבְּרִית לֵאמֹר: לְזַרְעֲךָ, נָתַתִּי אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת, מִנְּהַר מִצְרַיִם, עַד-הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר-פְּרָת {{מקור|( | '''ארץ ישראל''' היא ארצו של [[עם ישראל]]. בשנת א'תתקמ"ח, היא שנת 1948 לבריאת העולם, ( המאה ה- 19 לפנה"ס) היא הובטחה ב[[ברית בין הבתרים]] ל[[אברהם אבינו]] : " בַּיּוֹם הַהוּא, כָּרַת ה' אֶת-אַבְרָםבְּרִית לֵאמֹר: לְזַרְעֲךָ, נָתַתִּי אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת, מִנְּהַר מִצְרַיִם, עַד-הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר-פְּרָת {{מקור|(ספר [[בראשית]] ט"ו, י"ח)}}. | ||
הקב"ה חוזר על ההבטחה ל[[יצחק אבינו]] ול[[יעקב אבינו]], טרם ירידתו למצרים. [[משה רבינו]] בספר[[דברים]], בטרם כניסתו לארץ מוצא לנכון לסכם את סגולותיה של הארץ: " אֶרֶץ, אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ, תָּמִיד, עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה, וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה {{מקור|(י"א,י"ב)}}. הוא זוכה לראות אותה מפסגת [[הר נבו]] )ראו תמונה): "וַיַּעַל מֹשֶׁה מֵעַרְבֹת מוֹאָב, אֶל-הַר נְבוֹ, רֹאשׁ הַפִּסְגָּה, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי יְרֵחוֹ; וַיַּרְאֵהוּ ה' אֶת-כָּל-הָאָרֶץ אֶת-הַגִּלְעָד, עַד-דָּן. וְאֵת, כָּל-נַפְתָּלִי, וְאֶת-אֶרֶץ אֶפְרַיִם, וּמְנַשֶּׁה; וְאֵת כָּל-אֶרֶץ יְהוּדָה, עַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן. וְאֶת-הַנֶּגֶב, וְאֶת-הַכִּכָּר בִּקְעַת יְרֵחוֹ עִיר הַתְּמָרִי עַד-צֹעַר. וַיֹּאמֶרה' אֵלָיו, זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לֵאמֹר, לְזַרְעֲךָ, אֶתְּנֶנָּה; הֶרְאִיתִיךָ בְעֵינֶיךָ, וְשָׁמָּה לֹא תַעֲבֹר {{מקור|(ספר [[דברים]], ל"ד,א'-ד')}}. | הקב"ה חוזר על ההבטחה ל[[יצחק אבינו]] ול[[יעקב אבינו]], טרם ירידתו למצרים. [[משה רבינו]] בספר[[דברים]], בטרם כניסתו לארץ מוצא לנכון לסכם את סגולותיה של הארץ: " אֶרֶץ, אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ, תָּמִיד, עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה, וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה {{מקור|(י"א,י"ב)}}. הוא זוכה לראות אותה מפסגת [[הר נבו]] )ראו תמונה): "וַיַּעַל מֹשֶׁה מֵעַרְבֹת מוֹאָב, אֶל-הַר נְבוֹ, רֹאשׁ הַפִּסְגָּה, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי יְרֵחוֹ; וַיַּרְאֵהוּ ה' אֶת-כָּל-הָאָרֶץ אֶת-הַגִּלְעָד, עַד-דָּן. וְאֵת, כָּל-נַפְתָּלִי, וְאֶת-אֶרֶץ אֶפְרַיִם, וּמְנַשֶּׁה; וְאֵת כָּל-אֶרֶץ יְהוּדָה, עַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן. וְאֶת-הַנֶּגֶב, וְאֶת-הַכִּכָּר בִּקְעַת יְרֵחוֹ עִיר הַתְּמָרִי עַד-צֹעַר. וַיֹּאמֶרה' אֵלָיו, זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לֵאמֹר, לְזַרְעֲךָ, אֶתְּנֶנָּה; הֶרְאִיתִיךָ בְעֵינֶיךָ, וְשָׁמָּה לֹא תַעֲבֹר {{מקור|(ספר [[דברים]], ל"ד,א'-ד')}}. |
גרסה מ־00:05, 7 בספטמבר 2008
|
הערך נמצא בשלבי עריכה כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב. אין מידע לגבי מניח תבנית זו. יש לערוך עם חתימה ( ~~~~ ) כפי שמוסבר בדף התבנית |
ארץ ישראל היא ארצו של עם ישראל. בשנת א'תתקמ"ח, היא שנת 1948 לבריאת העולם, ( המאה ה- 19 לפנה"ס) היא הובטחה בברית בין הבתרים לאברהם אבינו : " בַּיּוֹם הַהוּא, כָּרַת ה' אֶת-אַבְרָםבְּרִית לֵאמֹר: לְזַרְעֲךָ, נָתַתִּי אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת, מִנְּהַר מִצְרַיִם, עַד-הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר-פְּרָת (ספר [[בראשית]] ט"ו, י"ח).
הקב"ה חוזר על ההבטחה ליצחק אבינו וליעקב אבינו, טרם ירידתו למצרים. משה רבינו בספרדברים, בטרם כניסתו לארץ מוצא לנכון לסכם את סגולותיה של הארץ: " אֶרֶץ, אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ, תָּמִיד, עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה, וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה (י"א,י"ב). הוא זוכה לראות אותה מפסגת הר נבו )ראו תמונה): "וַיַּעַל מֹשֶׁה מֵעַרְבֹת מוֹאָב, אֶל-הַר נְבוֹ, רֹאשׁ הַפִּסְגָּה, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי יְרֵחוֹ; וַיַּרְאֵהוּ ה' אֶת-כָּל-הָאָרֶץ אֶת-הַגִּלְעָד, עַד-דָּן. וְאֵת, כָּל-נַפְתָּלִי, וְאֶת-אֶרֶץ אֶפְרַיִם, וּמְנַשֶּׁה; וְאֵת כָּל-אֶרֶץ יְהוּדָה, עַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן. וְאֶת-הַנֶּגֶב, וְאֶת-הַכִּכָּר בִּקְעַת יְרֵחוֹ עִיר הַתְּמָרִי עַד-צֹעַר. וַיֹּאמֶרה' אֵלָיו, זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לֵאמֹר, לְזַרְעֲךָ, אֶתְּנֶנָּה; הֶרְאִיתִיךָ בְעֵינֶיךָ, וְשָׁמָּה לֹא תַעֲבֹר (ספר [[דברים]], ל"ד,א'-ד').
לפני מותו, משה רבינו (המאה ה-14 לפנה"ס) כבש את עבר הירדן המזרחי מעוג מלך הבשן ומסיחון מלך האמורי ומנחיל אותה לשבטים: ראובן, גד ולחצי שבט המנשה. יהושע בו נון עבר את נהר הירדן, כבש את הערים: יריחו והעי, כרת ברית עם הגבעונים, ולחם בחמשת המלכים מחבל ארץ יהודה, הביס 31 מלכים ואת יבין מלך חצור והנחיל את עבר הירדן המערבי לשאר שבטי ישראל.
שאול המלך (המאה ה-11 לפנה"ס) איחד את העם לממלכה אחת. דוד המלך השלים את כיבוש הארץ ושלמה המלך (המאה ה-10 לפנה"ס) הגיע לגבולות המירביים של ארץ ישראל (ראו מפה) ובספרמלכים מתואר המצב אליו הגיע העם בארצו:" יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל רַבִּים, כַּחוֹל אֲשֶׁר-עַל-הַיָּם לָרֹב, אֹכְלִים וְשֹׁתִים, וּשְׂמֵחִים (ד',כ').
בסוף המאה ה-10 לפנה"ס, אחרי מות שלמה, ארץ ישראל מתחלקת בין שתי ממלכות: הצפונית -מלכות ישראל והדרומית - מלכות יהודה. במאה ה-6 לפהס"ה ממלכות אשור ובבל כובשות את הארץ ורוב תושביה הוגלו ממנה.
כעבור שבעים שנה, 516 לפנה"ס, כורש מלך פרס התיר לעם לשוב לארצו. בארץ ישראל הוקמה פחוות יהודה בשטח שכלל רק 40,000 אלף נפש והיה מרוכז סביב הערים ירושלים, יריחו ולכיש. בתקופת החשמונאים מלכיהם הרחיבו את שליטתם לתחומי חבלי הארץ הבאים: הגליל, הנגב ועבר הירדן. במאה ה-1 לפנה"ס, הכובש הרומי של הארץ, פומפיוס, מקטין את תחומי הארץ. אך מלכי בית הורדוס מחזירים לעצמם את השליטה. תחום שליטם היה לארץ ישראל עד חורבן הבית השני המאה ה-1. לאחר מרד בא כובבא, - שנת 135 - גולים היהודים מיהודה ושם הארץ שונה ל"פלסטינה" - על שם האוייב הנצחי של עם ישראל. כך ארץ ישראל לא הייתת יותר מוקד להתיישבות יהודית תחת מימשל עצמי עד הקמת מדינת ישראל בשנת 1948.