ארון הברית: הבדלים בין גרסאות בדף

הארון שבבית קדשי הקדשים שלוחות הברית היו מונחים בו, הן במשכן והן בבית ראשון. הארון מכונה במקרא בארבעה כינויים, והם: א. "ארון העדות" (שמות כה, כב)); ב. "ארון ה'" (יהושע ג, יג)); ג. "ארון הברית" (שם טו)); ד. "ארון האלקים" (שמואל - א ד, יג)).

מבנהו

הארון היה עשוי עץ מצופה זהב מבית ומחוץ. הציפוי נעשה על ידי שתי תיבות עשויות זהב. התיבה האחת גדולה מן הארון והשניה - קטנה ממנו. אל התיבה הגדולה הוכנס הארון, ואילו התיבה הקטנה הוכנסה לתוך הארון. נמצא הארון מצופה זהב מבית ומחוץ.

קירות תיבת הזהב הפנימית, גבוהים היו בטפח מהארון. עודף זה נכפל על עובי הדפנות של הארון, כדי לכסות את עובי הדפנות בזהב. גם קירות תיבת הזהב החיצונית, גובהם עלה בטפח ומשהו על גבי הארון. עודף הטפח כיסה את עובי הכפורת, ומשהו עודף - לזר זהב סביב.

הבהקת זהבו

בירושלמי (יומא פ"ה ה"ג)) מובא, כי זהבו של הארון היה כה מבהיק ומאיר, עד שלאורו היה הכהן הגדול נכנס ויוצא בקודש הקדשים ביום הכיפורים.

מידותיו

מידותיו של הארון: אורכו - שתי אמות וחצי, רוחבו - אמה וחצי, גובהו - אמה וחצי^[1].

כשעמד הארון בקודש הקדשים היה דבר פלא: כשמדדו בינו לבין כותלי קודש הקדשים היו עשר אמות מכל צד, ומכיון שכל רוחבו של קודש הקדשים היה עשרים אמות, הרי שהארון עצמו לא תפס מקום, וזהו שאמרו: "מקום הארון אינו מן המידה".

גם שברי הלוחות היו מונחים בארון מתחת ללוחות או בצידן. יש סוברים כי אף ספר תורה היה מונח בארון.

הארון הוא אחד מחמשה דברים שהיו בבית ראשון וחסרו בבית שני.

הערות שוליים