הרב אפרים פישל הרשקוביץ: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(דף חדש: הגאון הגדול '''הרב אפרים פישל הרשקוביץ''' שליט"א הוא ידוע בתואר אב"ד האליין{{הערה|על שם העיר בה שימש כרב…)
 
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
הגאון הגדול '''הרב אפרים פישל הרשקוביץ''' שליט"א הוא ידוע בתואר [[אב"ד]] האליין{{הערה|על שם העיר בה שימש כרב לאחר שנות [[השואה]].}} וחבר [[בד"צ]] [[צאנז קלויזענבורג]] ב[[ארצות הברית]], הגאון הרב אפרים פישל שליט"א נחשב כאחד מגדולי ה[[פוסק]]ים ב[[ארצות הברית]]{{מקור}}, ובעל [[בקיאות]] ב[[קבלה|תורת הקבלה]].
הגאון הגדול רבי'''אפרים פישל הרשקוביץ''' (נולד ב[[תר"פ]] לערך) ידוע בתואר [[אב"ד]] האליין{{הערה|על שם העיר בה שימש כרב לאחר שנות [[השואה]].}} וחבר [[בד"צ]] [[צאנז קלויזענבורג]] ב[[ארצות הברית]]. נחשב כ[[פוסק]] חשוב{{הערה|ישיב יצחק שו"ת, חלק ו'. שו"ת בירורי הלכות.}} ובעל [[בקיאות]] ב[[קבלה|תורת הקבלה]].


הרב הרשקוביץ נולד ב[[תר"פ]] לערך ב[[נירג'האזה]] שב[[הונגריה]]. בצעירותו נחשב כ[[חסיד]] של האדמו"ר בעל החקל יצחק מספינקא, וקבע את בית מדרשו בבית המדרש של [[חסידות ספינקא]] בעיר [[מונקץ']]. לאחר השואה כיהן כרב ב[[האליין]] שב[[אוסטריה]], ואח"כ עבר ל[[ניו יורק]] שם מונה על ידי רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאם]] לשמש כרב ב[[חסידות צאנז]].  
הרשקוביץ נולד ב[[נירג'האזה]] שב[[הונגריה]]. בצעירותו נחשב כ[[חסיד]] של האדמו"ר בעל החקל יצחק מספינקא, וקבע את בית מדרשו בבית המדרש של [[חסידות ספינקא]] בעיר [[מונקץ']]. לאחר השואה כיהן כרב ב[[האליין]] שב[[אוסטריה]], ואח"כ עבר ל[[ניו יורק]] שם מונה על ידי רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאם]] לשמש כרב ב[[חסידות צאנז]].  


כיום נחשב הגאון הרב שליט"א לגדול הפוסקים ב[[ארה"ב]]{{מקור}}. סידור ה[[עירוב]] בעיר [[וויליאמסבורג]] בוצע בהכוונתו מול התנגדות של אנשי [[חסידות סטמר]] לדבר, בעקבות פסקיו שהעיר אינה נחשבת ל[[רשות הרבים (שבת)|רשות הרבים]] מהתורה ואישורו האישי לעירוב, ובעקבות כך סבל רדיפות מאנשים המתנגדים לעירוב{{מקור}}.
ניתן לראות את 'הסכמותיו' למאות ספרים הלכתיים ותורניים, בזכות זה הוא נחשב גם ל"רב המסכים".


==תלמידיו==
==משנתו ההלכתית==
* הרב ישראל חיים מנשה פרידמאן שליט"א [[אב בית הדין]] של [[חסידות סטמר]].
למרות הנהוג כיום בחוגים רבים לפסוק לפי הספר [[משנה ברורה]], הרב הרשקוביץ נוהג כפוסקים חסידיים רבים ופוסק לפי [[שולחן ערוך הרב]] של הרב [[שניאור זלמן מלאדי]], בעל [[התניא]]. בנוסף לכך הוא מסתמך רבות על הנפסק ב"שולחן הטהור" - [[חסידות זידיטשוב|זידיטשוב]].


==משנתו ההלכתית==
מורה כי יש למעט בלבישת ה[[תפילין]] מפאת קדושתן, ולכן יש להורידן במהירות האפשרית לאחר התפילה, ועדיף להורידן מיד אחר תפילת [[שמונה עשרה]].{{מקור}}
הרב קיבל את ה[[סמיכה להוראה]] עוד לפני שהתקבל ספר ה[[משנה ברורה]], ולכן למרות הנהוג כיום בחוגים רבים לפסוק לפי הספר משנה ברורה הוא פוסק לפי [[שולחן ערוך הרב]] שחיבר [[רבינו שניאור זלמן מלאדי]] זצוקללה"ה, בעל [[התניא]]. בנוסף לכך הרב שליט"א מסתמך רבות בפסיקותיו על הנפסק ב"שולחן הטהור" - [[חסידות זידיטשוב|זידיטשוב]].


הרב מורה כי יש למעט בלבישת ה[[תפילין]] מפאת קדושתם, ולכן יש להורידם במהירות האפשרית ולא להשוהתם אחר התפילה שלא לצורך, ועדיף להורידם מיד אחר תפילת [[שמונה עשרה]].
מסתמך רבות על [[מנהג (יהדות)|מנהגי ישראל]], בנימוק שהם יסודות ה[[יהדות]]. פוסק שאין לחייב נשים להתפלל את נוסח ה[[תפילה (יהדות)|תפילה]] אפילו לכתחילה, מכיוון שכך היה נהוג בדורות הקודמים.{{מקור}}


הרב מסתמך רבות על [[מנהג (יהדות)|מנהגי ישראל]], בנימוק מכיון שהם יסודות ה[[יהדות]]. כך גם פוסק שאין לחייב נשים להתפלל את נוסח ה[[תפילה (יהדות)|תפילה]] אפילו לכתחילה, מכיון שכך היה נהוג בדורות הקודמים.
סידור ה[[עירוב]] בעיר [[וויליאמסבורג]] בוצע בהכוונתו מול התנגדות של אנשי [[חסידות סטמר]] לדבר, בעקבות פסיקתו שהעיר אינה נחשבת ל[[רשות הרבים (שבת)|רשות הרבים]] מהתורה. בעקבות כך סבל רדיפות מהמתנגדים לעירוב{{מקור}}.


==תלמידיו==
* הרב ישראל חיים מנשה פרידמאן [[אב בית הדין]] של [[חסידות סטמר]].
==משפחתו==
*חתנו הרב מאיר מאייעס מ[[דיין|דייניה]] של [[חסידות בעלז]] ב[[בורו פארק]].
==הערות שוליים==
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}


{{מיון רגיל:הרשקוביץ, אפרים פישל הרב}}
{{מיון רגיל:הרשקוביץ, אפרים פישל}}
[[קטגוריה:רבנים חרדים אמריקאים]]
[[קטגוריה:רבנים חרדים אמריקאים]]

גרסה מ־02:02, 30 באוגוסט 2010

הגאון הגדול רביאפרים פישל הרשקוביץ (נולד בתר"פ לערך) ידוע בתואר אב"ד האליין‏[1] וחבר בד"צ צאנז קלויזענבורג בארצות הברית. נחשב כפוסק חשוב‏[2] ובעל בקיאות בתורת הקבלה.

הרשקוביץ נולד בנירג'האזה שבהונגריה. בצעירותו נחשב כחסיד של האדמו"ר בעל החקל יצחק מספינקא, וקבע את בית מדרשו בבית המדרש של חסידות ספינקא בעיר מונקץ'. לאחר השואה כיהן כרב בהאליין שבאוסטריה, ואח"כ עבר לניו יורק שם מונה על ידי רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם לשמש כרב בחסידות צאנז.

ניתן לראות את 'הסכמותיו' למאות ספרים הלכתיים ותורניים, בזכות זה הוא נחשב גם ל"רב המסכים".

משנתו ההלכתית

למרות הנהוג כיום בחוגים רבים לפסוק לפי הספר משנה ברורה, הרב הרשקוביץ נוהג כפוסקים חסידיים רבים ופוסק לפי שולחן ערוך הרב של הרב שניאור זלמן מלאדי, בעל התניא. בנוסף לכך הוא מסתמך רבות על הנפסק ב"שולחן הטהור" - זידיטשוב.

מורה כי יש למעט בלבישת התפילין מפאת קדושתן, ולכן יש להורידן במהירות האפשרית לאחר התפילה, ועדיף להורידן מיד אחר תפילת שמונה עשרה.{{{1}}}

מסתמך רבות על מנהגי ישראל, בנימוק שהם יסודות היהדות. פוסק שאין לחייב נשים להתפלל את נוסח התפילה אפילו לכתחילה, מכיוון שכך היה נהוג בדורות הקודמים.{{{1}}}

סידור העירוב בעיר וויליאמסבורג בוצע בהכוונתו מול התנגדות של אנשי חסידות סטמר לדבר, בעקבות פסיקתו שהעיר אינה נחשבת לרשות הרבים מהתורה. בעקבות כך סבל רדיפות מהמתנגדים לעירוב{{{1}}}.

תלמידיו

משפחתו

הערות שוליים

הערות שוליים

  1. על שם העיר בה שימש כרב לאחר שנות השואה.
  2. ישיב יצחק שו"ת, חלק ו'. שו"ת בירורי הלכות.