היתר המכירה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) מ (היתר מכירה הועבר להיתר המכירה: צורה תקנית יותר) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הפקעת מצוות שביעית משדות ארץ ישראל על ידי מכירתן לנכרי. ראה ערך: [[אין קניין לגוי בארץ ישראל]]. | הפקעת מצוות [[שביעית]] משדות [[ארץ ישראל]] על ידי מכירתן לנכרי. נועד להציל את החקלאות היהודית בארץ מקריסה כלכלית בשנת השמיטה. יושם לראשונה בשנת תרמ"ט (ולכן מכונה לעיתים 'היתר תרמ"ט'), עם תחילתן של המושבות החקלאיות הראשונות בארץ ישראל. | ||
==פולמוס השמיטה== | |||
ההיתר עורר פולמוס נרחב בין גדולי ישראל, אלו שתמכו בהיתר ואלו שהתנגדו. | |||
===תומכי ההיתר=== | |||
*[[הרב שמואל מוהליבר]] | |||
*[[הרב מרדכי אליאשברג]] | |||
*[[הרב יצחק אלחנן ספקטור]] מקובנא. | |||
*[[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]] ותלמידיו. | |||
*[[הרב שלמה זלמן אוירבך]] | |||
ועוד. | |||
===מתנגדי ההיתר=== | |||
*[[הנצי"ב]]- הרב נפתלי צבי יהודה ברלין מוולוז'ין | |||
*[[הרב אברהם ישעיהו קרליץ]]- [[החזון איש]] | |||
*[[הרב דוד יוסף וילובסקי]]- [[הרידב"ז]] | |||
ועוד. | |||
===הסיבות להתנגדות=== | |||
* איסור "[[לא תחנם]]"- איסור למכור קרקעות לנכרים בארץ ישראל. | |||
*לדעות מסוימות גם קרקע של גוי בארץ ישראל חייבת במצוות השמיטה,ולכן אין כל רווח במכירה. | |||
*אין בידינו סמכות "לבטל" את מצוות השמיטה והרי התורה אף הבטיחה כי גם בשנת השמיטה לא יחסר מזון. | |||
*המכירה אינה תקפה כי אינה מתבצעת לפי [[דינא דמלכותא]](חוקי המדינה). | |||
ועוד | |||
===הסיבות להיתר=== | |||
*מצב החקלאתו בארץ יצר חשש כבד ששמירת השמיטה כהלכתה תגרום להתמוטטות כלכלית של המושבות והישוב בכלל, וכל המאמצים לעליה והתיישבות ירדו לטמיון. | |||
*אין בדבר איסור לא תחנם כיוון שהמכירה היא זמנית ולא קבועה. | |||
*אין ביטול מצוות השמיטה במכירת הקרקעות, כי אם היתר זמני וחלקי לעבוד עבודות מוזימות על ידי גוי. | |||
*המכירה מתבצעת לפי כללי המדינה. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*'''היתר תרמ"ט'''- | |||
*[[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]], '''[[שבת הארץ]]''' הקדמה, וכן '''[[אגרות הראי"ה]]''', אגרת תקנ"ה, בהוצאת מוסד הרב קוק. | |||
ראה ערך: [[אין קניין לגוי בארץ ישראל]]. | |||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
גרסה מ־20:00, 12 בספטמבר 2010
|
|
הפקעת מצוות שביעית משדות ארץ ישראל על ידי מכירתן לנכרי. נועד להציל את החקלאות היהודית בארץ מקריסה כלכלית בשנת השמיטה. יושם לראשונה בשנת תרמ"ט (ולכן מכונה לעיתים 'היתר תרמ"ט'), עם תחילתן של המושבות החקלאיות הראשונות בארץ ישראל.
פולמוס השמיטה
ההיתר עורר פולמוס נרחב בין גדולי ישראל, אלו שתמכו בהיתר ואלו שהתנגדו.
תומכי ההיתר
- הרב שמואל מוהליבר
- הרב מרדכי אליאשברג
- הרב יצחק אלחנן ספקטור מקובנא.
- הרב אברהם יצחק הכהן קוק ותלמידיו.
- הרב שלמה זלמן אוירבך
ועוד.
מתנגדי ההיתר
- הנצי"ב- הרב נפתלי צבי יהודה ברלין מוולוז'ין
- הרב אברהם ישעיהו קרליץ- החזון איש
- הרב דוד יוסף וילובסקי- הרידב"ז
ועוד.
הסיבות להתנגדות
- איסור "לא תחנם"- איסור למכור קרקעות לנכרים בארץ ישראל.
- לדעות מסוימות גם קרקע של גוי בארץ ישראל חייבת במצוות השמיטה,ולכן אין כל רווח במכירה.
- אין בידינו סמכות "לבטל" את מצוות השמיטה והרי התורה אף הבטיחה כי גם בשנת השמיטה לא יחסר מזון.
- המכירה אינה תקפה כי אינה מתבצעת לפי דינא דמלכותא(חוקי המדינה).
ועוד
הסיבות להיתר
- מצב החקלאתו בארץ יצר חשש כבד ששמירת השמיטה כהלכתה תגרום להתמוטטות כלכלית של המושבות והישוב בכלל, וכל המאמצים לעליה והתיישבות ירדו לטמיון.
- אין בדבר איסור לא תחנם כיוון שהמכירה היא זמנית ולא קבועה.
- אין ביטול מצוות השמיטה במכירת הקרקעות, כי אם היתר זמני וחלקי לעבוד עבודות מוזימות על ידי גוי.
- המכירה מתבצעת לפי כללי המדינה.
לקריאה נוספת
- היתר תרמ"ט-
- הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שבת הארץ הקדמה, וכן אגרות הראי"ה, אגרת תקנ"ה, בהוצאת מוסד הרב קוק.
ראה ערך: אין קניין לגוי בארץ ישראל.
קישורים חיצוניים
- סידור הסוגיה ב"פורום הישיבות"
- דיון ב"פורום הישיבות" על שיטת החזון איש שהמכירה איננה תופסקת בגלל הכלל אין שליחות לדבר עבירה
- דיון ב"פורום הישיבות" האם היתר מכירה ומכירת חמץ הם הערמה שלא מועילה
- דיון ב"פורום הישיבות" - האם לא תחונם שייך גם על מוסלמים, והשלכות הענין לגבי היתר המכירה