התנועה הציונית: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (יהודה ושומרון הועבר לציונות: הוחלט שהמונח הפוליטי אינו מתאים כערך נפרד ונכון יותר יהיה לבאר את העניין באמצעות ערכים גאוגרפיים והסברי) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
''' | '''הציונות''' היא תנועה ואידיאולוגיה פוליטית החותרת לקיבוץ גלויות בארץ ישראל. התנועה נעורה בעיקר בסוף המאה ה-19, בעקבות פוגרומים קשים נגד קהילות יהודיות באירופה וחלקים מאסיה. התנועה הציונית, בהנהגת הקונגרס הציוני, הביאה לעלייה הדרגתית של קהילות יהודיות מכל קצוות תבל לאורך המחצית הראשונה של המאה ה-20, ולאחר [[השואה]], לעלייה בלתי חוקית של המוני ניצולים. יצירת יישובים יהודים מגובשים ומשגשגים גררה התנגדות עזה מצד תושבי המקום הערביים והתנגדות זו מלווה את מדינת ישראל בכל תחומי החיים מיום הקמת המדינה ועד ימינו אנו. | ||
==יש"ע== | |||
יהודה, שומרון ועזה הם האזורים ב[[ארץ ישראל]] שהיו תחת שלטון [[המנדט הבריטי]] עד לסיומו בה' אייר תש"ח ( 15 במאי 1948) ולא נכללו ב[[מדינת ישראל]]. אזורים אלו עמדו להיות חלק מהמדינה הערבית שעמדה להיות מוקמת לפי החלטת עצרת האו"ם מיום 29 בנובמבר 1947. | |||
בהסכמי אוסלו - 20 באוגוסט 1993 - נקבע כי אזורים אלו יחולקו לשלושה חלקים: | המדינה הערבית לא הוקמה וצבא '''ממלכת ירדן''' השתלט על האיזורים [[יהודה]] ו[[שומרון]]. בשנת 1949 החליט מלך ירדן לספח את האזורים לארצו. פעולה זו זכתה להכרה רק על ידי שתי מדינות: בריטניה ופקיסטן. שמם של האזורים נקבע בהתאם למינוח המקובל על היהודים. האחרים כינו אותם בשם "הגדה המערבית" של הירדן לעומת "הגדה המזרחית" שהיא ממלכת ירדן. שטחם הוא של 5,860 קמ"ר<ref>לפי נתוני CIA ב- World Factbook 2002 [http://permanent.access.gpo.gov/lps35389/2002/we-1.html].מצוטט מהויקיפדיה העברית</ref> | ||
ביוני 1967, [[צבא הגנה לישראל]] כבש את האזורים האלה. מאז הם מכונים על-ידי נאמני ארץ ישראל "השטחים המשוחררים" והאחרים וכן זהו המינוח הרשמי "השטחים המוחזקים". מעשית הם מצויים תחת שלטון צבאי. בהסכמי אוסלו - 20 באוגוסט 1993 - נקבע כי אזורים אלו יחולקו לשלושה חלקים: | |||
# A - שליטת הרשות הפלסטינית. | # A - שליטת הרשות הפלסטינית. | ||
# B - שלטון אזרחי - פלסטיני - שלטון צבאי - ישראלי | # B - שלטון אזרחי - פלסטיני - שלטון צבאי - ישראלי | ||
# C - המשך המימשל הצבאי <ref>לפי הויקיפדיה העברית:"בתחומים אזרחיים שאינם נוגעים לשטח (כמו רישוי עסקים, דיני עבודה וכדומה)- האחריות של הרשות הפלסטינית"</ref> | # C - המשך המימשל הצבאי <ref>לפי הויקיפדיה העברית:"בתחומים אזרחיים שאינם נוגעים לשטח (כמו רישוי עסקים, דיני עבודה וכדומה)- האחריות של הרשות הפלסטינית"</ref> | ||
בשטח מתגוררים בהתאם להערכות הקיימות בין 1.4 לכ-2.4 מיליון פלסטינים וכ-300 אלף ישראלים <ref>285,800 תושבים ישראלים נכון ל 30 בספטמבר 2008 על פי נתוני אוכלוסייה ארעיים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה</ref>. הנתון הגבוה מגיע מהלשכה '''הפלסטינית''' המרכזית לסטטיסטיקה והנתון הנמוך הוא תוצאת מחקר של "מרכז בגין-סאדאת ללימודים אסטרטגיים". שאלת גודל האוכלוסייה משמש בסיס לדיון על "הסכנה הדמוגרפית בהחלת הריבונות של מדינת ישראל על האזורים. | |||
==חוקיות== | |||
נושא החוקיות של ההתיישבות היהודית הוא נושא לדיון. נצטט את דברי הדיפלומט האמריקאי המשפטן פרופ' יוג'ין רוסטוב, לשעבר סגן מזכיר המדינה של ארצות הברית וממנסחי "החלטה 242" שטחי יהודה ושומרון "הם חלקים מיותמים מהמנדט הבריטי על ארץ ישראל אשר נותרו מאז 1048 ללא ריבונות וללא כבולות מסודרים". ייתכן כי שטחים אלה יהיו פעם מדינה ערבית "אך אפשרות זו אינה סותרת את התביעות היהודיות על אדמה זו".<ref>http://www.tzemachdovid.org/Facts/islegal1.shtml</ref>, | |||
סברה דומה יש לפרופ' אליאב שוחטמן דיקן מכללת "שערי משפט"<ref>פרופ' אליאב שוחטמן, [http://erez.israel.net/Prof-Eliav-shohetman-The-Rights-of-JeweshPeople-on-Land-of-Israel.htm התנתקות מהחוק], מתוך מאמר במקור ראשון</ref>, ואף נשיא [[בית המשפט העליון]] לשעבר, השופט שמעון אגרנט<ref>בג"ץ 223/67, פ"ד כב(1), 441</ref>, הרואים בישראל בעלת הזכויות החזקות ביותר בשטחים אלה: יותר מ[[ירדן]], שסיפחה את [[הגדה המערבית]] אחרי 1948 (סיפוח שלא הוכר על ידי הקהילה הבינלאומית), ויותר מה[[פלסטינים]], שמעולם לא הייתה להם ריבונות שם. | |||
==מפות להשוואה== | ==מפות להשוואה== | ||
המקור: ויקישיתוף | המקור: ויקישיתוף | ||
| שורה 24: | שורה 27: | ||
</gallery> | </gallery> | ||
==הערות שוליים== | |||
== הערות שוליים == | |||
<references /> | <references /> | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה מ־13:28, 3 בנובמבר 2010
|
|
הציונות היא תנועה ואידיאולוגיה פוליטית החותרת לקיבוץ גלויות בארץ ישראל. התנועה נעורה בעיקר בסוף המאה ה-19, בעקבות פוגרומים קשים נגד קהילות יהודיות באירופה וחלקים מאסיה. התנועה הציונית, בהנהגת הקונגרס הציוני, הביאה לעלייה הדרגתית של קהילות יהודיות מכל קצוות תבל לאורך המחצית הראשונה של המאה ה-20, ולאחר השואה, לעלייה בלתי חוקית של המוני ניצולים. יצירת יישובים יהודים מגובשים ומשגשגים גררה התנגדות עזה מצד תושבי המקום הערביים והתנגדות זו מלווה את מדינת ישראל בכל תחומי החיים מיום הקמת המדינה ועד ימינו אנו.
יש"ע
יהודה, שומרון ועזה הם האזורים בארץ ישראל שהיו תחת שלטון המנדט הבריטי עד לסיומו בה' אייר תש"ח ( 15 במאי 1948) ולא נכללו במדינת ישראל. אזורים אלו עמדו להיות חלק מהמדינה הערבית שעמדה להיות מוקמת לפי החלטת עצרת האו"ם מיום 29 בנובמבר 1947.
המדינה הערבית לא הוקמה וצבא ממלכת ירדן השתלט על האיזורים יהודה ושומרון. בשנת 1949 החליט מלך ירדן לספח את האזורים לארצו. פעולה זו זכתה להכרה רק על ידי שתי מדינות: בריטניה ופקיסטן. שמם של האזורים נקבע בהתאם למינוח המקובל על היהודים. האחרים כינו אותם בשם "הגדה המערבית" של הירדן לעומת "הגדה המזרחית" שהיא ממלכת ירדן. שטחם הוא של 5,860 קמ"ר[1]
ביוני 1967, צבא הגנה לישראל כבש את האזורים האלה. מאז הם מכונים על-ידי נאמני ארץ ישראל "השטחים המשוחררים" והאחרים וכן זהו המינוח הרשמי "השטחים המוחזקים". מעשית הם מצויים תחת שלטון צבאי. בהסכמי אוסלו - 20 באוגוסט 1993 - נקבע כי אזורים אלו יחולקו לשלושה חלקים:
- A - שליטת הרשות הפלסטינית.
- B - שלטון אזרחי - פלסטיני - שלטון צבאי - ישראלי
- C - המשך המימשל הצבאי [2]
בשטח מתגוררים בהתאם להערכות הקיימות בין 1.4 לכ-2.4 מיליון פלסטינים וכ-300 אלף ישראלים [3]. הנתון הגבוה מגיע מהלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה והנתון הנמוך הוא תוצאת מחקר של "מרכז בגין-סאדאת ללימודים אסטרטגיים". שאלת גודל האוכלוסייה משמש בסיס לדיון על "הסכנה הדמוגרפית בהחלת הריבונות של מדינת ישראל על האזורים.
חוקיות
נושא החוקיות של ההתיישבות היהודית הוא נושא לדיון. נצטט את דברי הדיפלומט האמריקאי המשפטן פרופ' יוג'ין רוסטוב, לשעבר סגן מזכיר המדינה של ארצות הברית וממנסחי "החלטה 242" שטחי יהודה ושומרון "הם חלקים מיותמים מהמנדט הבריטי על ארץ ישראל אשר נותרו מאז 1048 ללא ריבונות וללא כבולות מסודרים". ייתכן כי שטחים אלה יהיו פעם מדינה ערבית "אך אפשרות זו אינה סותרת את התביעות היהודיות על אדמה זו".[4],
סברה דומה יש לפרופ' אליאב שוחטמן דיקן מכללת "שערי משפט"[5], ואף נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט שמעון אגרנט[6], הרואים בישראל בעלת הזכויות החזקות ביותר בשטחים אלה: יותר מירדן, שסיפחה את הגדה המערבית אחרי 1948 (סיפוח שלא הוכר על ידי הקהילה הבינלאומית), ויותר מהפלסטינים, שמעולם לא הייתה להם ריבונות שם.
מפות להשוואה
המקור: ויקישיתוף
- שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: קובץ חסר
תוכנית החלוקה של האו"ם - 29 בנובמבר 1947 - תרם:Electionworld
- שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: קובץ חסר
יהודה ושומרון - 5 ביוני 1967 - תרם:Hobo Lifting Aroma
- שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: קובץ חסר
הסכמי אוסלו - השטח בצבע ירוק בשלטון פלסטיני - תרם:Roke
הערות שוליים
- ↑ לפי נתוני CIA ב- World Factbook 2002 [1].מצוטט מהויקיפדיה העברית
- ↑ לפי הויקיפדיה העברית:"בתחומים אזרחיים שאינם נוגעים לשטח (כמו רישוי עסקים, דיני עבודה וכדומה)- האחריות של הרשות הפלסטינית"
- ↑ 285,800 תושבים ישראלים נכון ל 30 בספטמבר 2008 על פי נתוני אוכלוסייה ארעיים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
- ↑ http://www.tzemachdovid.org/Facts/islegal1.shtml
- ↑ פרופ' אליאב שוחטמן, התנתקות מהחוק, מתוך מאמר במקור ראשון
- ↑ בג"ץ 223/67, פ"ד כב(1), 441
קישורים חיצוניים
- על יהודה ושומרון - בשנתון הסטטיסטי לישראל 2008
- אלי א.הרץ, המנדט על פלשתינה (א"י) - ההיבטים החוקיים של זכויות היהודים - ארץ זו היא ארצי