הרב אברהם יצחק הכהן קוק: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
למד בצעירותו ב[[ישיבת וולוז'ין]] וראש הישיבה [[הנצי"ב]] מוולוז'ין העיד עליו שרק בשבילו היה כדאי שתתייסד הישיבה. בתקופה זו, למד, על פי עדויות, ששים דפי גמרא בעיון בכל יום. בעקבות קשייו הכלכליים של חותנו ואי יכולתו לפרנסו, המליץ לאדר"ת [[הרב ישראל מאיר הכהן]] מראדין- ה[[חפץ חיים]] שחתנו, הרב קוק, יקבל על עצמו משרה רבנית בעיר זוימל. אחר נתמנה לרב בקהילה הגדולה בבויסק. | למד בצעירותו ב[[ישיבת וולוז'ין]] וראש הישיבה [[הנצי"ב]] מוולוז'ין העיד עליו שרק בשבילו היה כדאי שתתייסד הישיבה. בתקופה זו, למד, על פי עדויות, ששים דפי גמרא בעיון בכל יום. בעקבות קשייו הכלכליים של חותנו ואי יכולתו לפרנסו, המליץ לאדר"ת [[הרב ישראל מאיר הכהן]] מראדין- ה[[חפץ חיים]] שחתנו, הרב קוק, יקבל על עצמו משרה רבנית בעיר זוימל. אחר נתמנה לרב בקהילה הגדולה בבויסק. | ||
===העליה לארץ ישראל והרבנות ביפו=== | ===העליה לארץ ישראל והרבנות ביפו=== | ||
בהיותו קרוב לגיל ארבעים התגשם חלומו הגדול לעלות ל[[ארץ ישראל]], ובכ"ח ב[[אייר]] תרס"ד עלה ארצה, והחל לכהן כרבן של [[יפו]] והמושבות החדשות שסביבה. | בהיותו קרוב לגיל ארבעים התגשם חלומו הגדול לעלות ל[[ארץ ישראל]], ובכ"ח ב[[אייר]] תרס"ד עלה ארצה, והחל לכהן כרבן של [[יפו]] והמושבות החדשות שסביבה. בתקופה זו, אחד מרבני ירושלים, [[הרב חיעקב משה חרל"פ]], ירד במצוות רופאו ליפו לרחוץ בים בתקפות חג ה[[שבועות]]. בליל החג, הלך ל"[[תיקון ליל שבועות]]" בבית מדרשו של הרב קוק, ובזמן [[תפילת שחרית]], כשהרב קוק החל לשיר את פיוט ה[[אקדמות]] בהתלהבות, ראה אותו הרב חרל"פ, ומאז נקשר בו והיה לתלמידו הקרוב. | ||
הרב קוק תמך בחלוצים הציונים ואהבם, וראה בהם אנשים שחיפשו אידיאלים גדולים, ובכלל ראה [[התנועה הציונית|בציונות]] חלק מתהליך הגאולה של שיבת עם ישראל לארצו. בעקבות כך קמו לו מתנגדים מקרב חוגי הקנאים ו[[הישוב הישן]], בעיקר ירושלים. אולם, כמעט כל רבני דורו העריכוהו והחשיבוהו מאד, אף אלו הקנאים. | |||
תמך בחלוצים הציונים ואהבם, וראה בהם אנשים שחיפשו אידיאלים גדולים, ובכלל ראה [[התנועה הציונית|בציונות]] חלק מתהליך הגאולה של שיבת עם ישראל לארצו. בעקבות כך קמו לו מתנגדים מקרב חוגי הקנאים ו[[הישוב הישן]], בעיקר ירושלים. אולם, כמעט כל רבני דורו העריכוהו והחשיבוהו מאד, אף אלו הקנאים. | |||
===מסע המושבות=== | ===מסע המושבות=== | ||
אירגן את "מסע המושבות" שבו יצאו רבנים וביניהם תלמידו וממשיכו | אירגן את "מסע המושבות" שבו יצאו רבנים וביניהם תלמידו וממשיכו הרב יעקב משה חרל"פ, [[הרב יוסף חיים זוננפלד]], ועוד רבנים, למסע בין המושבות כדי לחזק בהן את שמירת המצוות. | ||
===תקופת שוויץ ולונדון=== | ===תקופת שוויץ ולונדון=== | ||
בשנת תרע"ד הוזמן להשתתף בכנסיה הגדולה של [[אגודת ישראל]] באירופה, | בשנת תרע"ד הוזמן להשתתף בכנסיה הגדולה של [[אגודת ישראל]] באירופה, ובצירוף צורך בריאותי יצא מגבולות הארץ. הכנסייה בוטלה בשל פריצת [[מלחמת העולם הראשונה]], והוא חנה בשוויץ, שם לפי עדות בנו, [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]], 'הם למדו יחד את כל התורה פעמיים'. לאחר כשנתיים עבר לאנגליה שם היה רב קהילת "מחזיקי הדת" בלונדון. | ||
===השיבה ארצה והרבנות בירושלים וברבנות הראשית=== | ===השיבה ארצה והרבנות בירושלים וברבנות הראשית=== | ||
כשהתאפשרה החזרה לארץ, שב לירושלים לכהן כרבה, | כשהתאפשרה החזרה לארץ, שב לירושלים והחל לכהן כרבה. בתקופה זו, ייסד את [[הרבנות הראשית לישראל]], יחד עם [[הרב צבי פסח פראנק]] (לימים רבה של ירושלים), ונתמנה להיות הרב הראשי האשכנזי הראשון לארץ ישראל, יחד עם הרב הספרדי, [[הראשון לציון]] [[הרב יעקב מאיר]]. | ||
===יסוד ישיבת מרכז הרב=== | ===יסוד ישיבת מרכז הרב=== | ||
בירושלים, ייסד את "הישיבה המרכזית העולמית" שנקרה מאוחר יותר [[ישיבת מרכז הרב]]. הישיבה, ששכנה בשכונת [[גאולה]], היוותה ישיבה לבני [[הישוב החדש]], והיתה הישיבה האשכנזית הראשונה בה שפת הדיבור לא היתה יידיש אלא [[עברית]], וכן מן היחידות שלמדו בהן [[תנ"ך]] ו[[מחשבת ישראל]]. הרב קוק עמד בראשות הישיבה עד פטירתו, למעט תקופה קצרה בה כיהן תחתיו [[הרב אברהם אהרון בורשטיין]], המכונה "הגאון מטאבירג". | בירושלים, ייסד את "הישיבה המרכזית העולמית" שנקרה מאוחר יותר [[ישיבת מרכז הרב]]. הישיבה, ששכנה בשכונת [[גאולה]], היוותה ישיבה לבני [[הישוב החדש]], והיתה הישיבה האשכנזית הראשונה בה שפת הדיבור לא היתה יידיש אלא [[עברית]], וכן מן היחידות שלמדו בהן [[תנ"ך]] ו[[מחשבת ישראל]]. הרב קוק עמד בראשות הישיבה עד פטירתו, למעט תקופה קצרה בה כיהן תחתיו [[הרב אברהם אהרון בורשטיין]], המכונה "הגאון מטאבירג". | ||
===פטירתו=== | ===פטירתו והלוויתו=== | ||
==מתלמידיו== | ==מתלמידיו== | ||
*[[הרב יעקב משה חרל"פ]]- מגדולי רבני ירושלים, רבה של שכונת 'שערי חסד', ראש הישיבה | *[[הרב יעקב משה חרל"פ]]- מגדולי רבני ירושלים, רבה של שכונת 'שערי חסד', ראש הישיבה לאחר פטירת הרב קוק וראש ישיבת בית זבול. | ||
* המקובל [[הרב דוד כהן]]- "הרב ה[[נזיר]]", ר"מ בישיבה שערך מכתבי הראי"ה את ספרי [[אורות הקודש]]. | * המקובל [[הרב דוד כהן]]- "הרב ה[[נזיר]]", ר"מ בישיבה שערך מכתבי הראי"ה את ספרי [[אורות הקודש]]. | ||
*[[הרב יצחק אריאלי]]- בעל ה'עינים למשפט' ור"מ בישיבה. | *[[הרב יצחק אריאלי]]- בעל ה'עינים למשפט' ור"מ בישיבה. | ||
| שורה 31: | שורה 30: | ||
*הרב יצחק יעקב וכטפויגל- ראש ישיבת מאה שערים. | *הרב יצחק יעקב וכטפויגל- ראש ישיבת מאה שערים. | ||
==יחס גדולי | ==יחס גדולי ישראל כלפיו== | ||
===החפץ חיים=== | ===החפץ חיים=== | ||
===הרב איסר זלמן מלצר=== | ===הרב איסר זלמן מלצר=== | ||
===החזון איש=== | ===החזון איש=== | ||
הרב קוק היה בין היחידים ש[[הרב אברהם ישעיהו קרליץ]], "החזון איש" שלח להם אגרת ובה התייעצות הלכתית, והיה הראשו שקבל אגרת כזו מאז עלה החזון איש ארצה (בסיועו של הרב קוק). באגרת זו, פונה החזון איש אליו בתואר "הוד כבוד מרן שליט"א". | |||
===הרב צבי פסח פראנק=== | ===הרב צבי פסח פראנק=== | ||
===הרב זוננפלד=== | ===הרב זוננפלד=== | ||
===הרב שלמה זלמן אויערבאך=== | ===הרב שלמה זלמן אויערבאך=== | ||
[[הרב שלמה זלמן אויערבאך]], ואביו המקובל הרב חיים יהודה לייב אויערבאך, היו ממעירכיו הגדולים של הרב קוק. הרב אויערבאך היה הולך בשבת ל[[סעודה שלישית]] אצל הרב קוק, ולפי תיאורו , בזמן סעודה שלישית 'מרגליות התגלגלו בין הכסאות'. | |||
===הרב אברהם יעלין=== | |||
[[הרב אברהם יעלין]], בעל [[ארך אפיים]], היה בקשרים טובים עם הרב קוק, וכתב לו באגרתו: "לכבוד רב האי גאון, המהולל ברוב התשבחות, חריף ובקי סיני ועוקר הרים, נ"י עה"י פ"ה, המפורסם בכל קצוי ארץ ברוב גאונו וצדקתו, מורינו הרב רבי אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, הרב הראשי לארץ ישראל, האב בית דין בעיר הקודש ירושלים תבנה ותכונן במהרה בימינו אמן" (אגרות לראי"ה מאת הרב משה צבי נריה עמוד קעה אגרת קסב). הרב יעלין אף קיבל מהראי"ה הסכמה לספרו 'גאולת ישראל'. | |||
===הרב יוסף שלום אלישיב=== | |||
[[הרב יוסף שלום אלישיב]] וסבו המקובל הרב שלמה אלישיב (בעל 'לשם שבו ואחלמה'), עלו ארצה בסיועו של הראי"ה. הרב אלישיב נוהג לעמוד כשמזכירים לידו את שמו של הרב קוק. | |||
==כתביו== | ==כתביו== | ||
| שורה 55: | שורה 61: | ||
*[[הרב שאול ישראלי]], '''דבר לדור''', בהוצאת ארז, ירושלים תשס"ה. | *[[הרב שאול ישראלי]], '''דבר לדור''', בהוצאת ארז, ירושלים תשס"ה. | ||
*'''בין שני כהנים גדולים''' על היחסים בינו ובין החפץ חיים. | *'''בין שני כהנים גדולים''' על היחסים בינו ובין החפץ חיים. | ||
*[[הרב יעקב פילבר]], '''מראה כהן- אלבום הראי"ה קוק'''. | |||
*'''זוהר עליון- קובץ הספדים על מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק''' בהוצאת ארגון אור האורות. | *'''זוהר עליון- קובץ הספדים על מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק''' בהוצאת ארגון אור האורות. | ||
*'''האיש נגד הזרם'''. | *'''האיש נגד הזרם'''. | ||
| שורה 63: | שורה 70: | ||
*'''כתלנו'''- הרב קוק ופרשת הכותל. | *'''כתלנו'''- הרב קוק ופרשת הכותל. | ||
*בנימין איש שלום, '''הרב קוק- בין רציונליזם ומיסטיקה''''. | *בנימין איש שלום, '''הרב קוק- בין רציונליזם ומיסטיקה''''. | ||
[[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל|קוק אברהם יצחק]] | [[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל|קוק אברהם יצחק]] | ||
גרסה מ־22:59, 7 בנובמבר 2010
|
|
הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ידוע בשם: הרב קוק, נקרא לעיתים: הראי"ה, הראי"ה קוק. מכונה בפי תלמידיו: הרב זצ"ל, מרן הרב או הרב) היה רב, ראש ישיבה, ומנהיג בארץ ישראל בדור הקודם. היה פוסק, מקובל, הוגה דעות, ממייסדי ההשקפה של הציונות התורנית הדתית לאומית.
תולדות חייו
ילדותו, צעירותו ורבנותו באירופה
נולד בשנת תרכ"ה בעיירה גריוא שבלטביה, לאביו, הרב שלמה זלמן הכהן קוק. נישא לבתו של הרב אברהם דוד רבינוביץ' תאומים- האדר"ת, שהיה רבה של פוניבז', מיר ולבסוף ירושלים. חמיו העריכו מאד. למד בצעירותו בישיבת וולוז'ין וראש הישיבה הנצי"ב מוולוז'ין העיד עליו שרק בשבילו היה כדאי שתתייסד הישיבה. בתקופה זו, למד, על פי עדויות, ששים דפי גמרא בעיון בכל יום. בעקבות קשייו הכלכליים של חותנו ואי יכולתו לפרנסו, המליץ לאדר"ת הרב ישראל מאיר הכהן מראדין- החפץ חיים שחתנו, הרב קוק, יקבל על עצמו משרה רבנית בעיר זוימל. אחר נתמנה לרב בקהילה הגדולה בבויסק.
העליה לארץ ישראל והרבנות ביפו
בהיותו קרוב לגיל ארבעים התגשם חלומו הגדול לעלות לארץ ישראל, ובכ"ח באייר תרס"ד עלה ארצה, והחל לכהן כרבן של יפו והמושבות החדשות שסביבה. בתקופה זו, אחד מרבני ירושלים, הרב חיעקב משה חרל"פ, ירד במצוות רופאו ליפו לרחוץ בים בתקפות חג השבועות. בליל החג, הלך ל"תיקון ליל שבועות" בבית מדרשו של הרב קוק, ובזמן תפילת שחרית, כשהרב קוק החל לשיר את פיוט האקדמות בהתלהבות, ראה אותו הרב חרל"פ, ומאז נקשר בו והיה לתלמידו הקרוב. הרב קוק תמך בחלוצים הציונים ואהבם, וראה בהם אנשים שחיפשו אידיאלים גדולים, ובכלל ראה בציונות חלק מתהליך הגאולה של שיבת עם ישראל לארצו. בעקבות כך קמו לו מתנגדים מקרב חוגי הקנאים והישוב הישן, בעיקר ירושלים. אולם, כמעט כל רבני דורו העריכוהו והחשיבוהו מאד, אף אלו הקנאים.
מסע המושבות
אירגן את "מסע המושבות" שבו יצאו רבנים וביניהם תלמידו וממשיכו הרב יעקב משה חרל"פ, הרב יוסף חיים זוננפלד, ועוד רבנים, למסע בין המושבות כדי לחזק בהן את שמירת המצוות.
תקופת שוויץ ולונדון
בשנת תרע"ד הוזמן להשתתף בכנסיה הגדולה של אגודת ישראל באירופה, ובצירוף צורך בריאותי יצא מגבולות הארץ. הכנסייה בוטלה בשל פריצת מלחמת העולם הראשונה, והוא חנה בשוויץ, שם לפי עדות בנו, הרב צבי יהודה הכהן קוק, 'הם למדו יחד את כל התורה פעמיים'. לאחר כשנתיים עבר לאנגליה שם היה רב קהילת "מחזיקי הדת" בלונדון.
השיבה ארצה והרבנות בירושלים וברבנות הראשית
כשהתאפשרה החזרה לארץ, שב לירושלים והחל לכהן כרבה. בתקופה זו, ייסד את הרבנות הראשית לישראל, יחד עם הרב צבי פסח פראנק (לימים רבה של ירושלים), ונתמנה להיות הרב הראשי האשכנזי הראשון לארץ ישראל, יחד עם הרב הספרדי, הראשון לציון הרב יעקב מאיר.
יסוד ישיבת מרכז הרב
בירושלים, ייסד את "הישיבה המרכזית העולמית" שנקרה מאוחר יותר ישיבת מרכז הרב. הישיבה, ששכנה בשכונת גאולה, היוותה ישיבה לבני הישוב החדש, והיתה הישיבה האשכנזית הראשונה בה שפת הדיבור לא היתה יידיש אלא עברית, וכן מן היחידות שלמדו בהן תנ"ך ומחשבת ישראל. הרב קוק עמד בראשות הישיבה עד פטירתו, למעט תקופה קצרה בה כיהן תחתיו הרב אברהם אהרון בורשטיין, המכונה "הגאון מטאבירג".
פטירתו והלוויתו
מתלמידיו
- הרב יעקב משה חרל"פ- מגדולי רבני ירושלים, רבה של שכונת 'שערי חסד', ראש הישיבה לאחר פטירת הרב קוק וראש ישיבת בית זבול.
- המקובל הרב דוד כהן- "הרב הנזיר", ר"מ בישיבה שערך מכתבי הראי"ה את ספרי אורות הקודש.
- הרב יצחק אריאלי- בעל ה'עינים למשפט' ור"מ בישיבה.
- הרב אריה לוין- "הצדיק הירושלמי" ו"אבי האסירים" או "רב האסירים והמחתרות".
- הרב חיים יעקב לוין- בנו בכורו של הרב אריה ורבה של פרדס חנה.
- בנו הרב צבי יהודה הכהן קוק, ראש ישיבת מרכז הרב שנחשב לממשיך דרכו בצורה מוחלטת.
- הרב משה צבי נריה- מייסד וראש ישיבות בני עקיבא וישיבת בני עקיבא בכפר הרא"ה, ומחבר סדרת ספרים על הראי"ה.
- הרב שאול ישראלי- ראש הישיבה, למד אצל הרב קוק כשנה.
- חתנו, הרב שלום נתן רענן- מנהל הישיבה.
- הרב יצחק יעקב וכטפויגל- ראש ישיבת מאה שערים.
יחס גדולי ישראל כלפיו
החפץ חיים
הרב איסר זלמן מלצר
החזון איש
הרב קוק היה בין היחידים שהרב אברהם ישעיהו קרליץ, "החזון איש" שלח להם אגרת ובה התייעצות הלכתית, והיה הראשו שקבל אגרת כזו מאז עלה החזון איש ארצה (בסיועו של הרב קוק). באגרת זו, פונה החזון איש אליו בתואר "הוד כבוד מרן שליט"א".
הרב צבי פסח פראנק
הרב זוננפלד
הרב שלמה זלמן אויערבאך
הרב שלמה זלמן אויערבאך, ואביו המקובל הרב חיים יהודה לייב אויערבאך, היו ממעירכיו הגדולים של הרב קוק. הרב אויערבאך היה הולך בשבת לסעודה שלישית אצל הרב קוק, ולפי תיאורו , בזמן סעודה שלישית 'מרגליות התגלגלו בין הכסאות'.
הרב אברהם יעלין
הרב אברהם יעלין, בעל ארך אפיים, היה בקשרים טובים עם הרב קוק, וכתב לו באגרתו: "לכבוד רב האי גאון, המהולל ברוב התשבחות, חריף ובקי סיני ועוקר הרים, נ"י עה"י פ"ה, המפורסם בכל קצוי ארץ ברוב גאונו וצדקתו, מורינו הרב רבי אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, הרב הראשי לארץ ישראל, האב בית דין בעיר הקודש ירושלים תבנה ותכונן במהרה בימינו אמן" (אגרות לראי"ה מאת הרב משה צבי נריה עמוד קעה אגרת קסב). הרב יעלין אף קיבל מהראי"ה הסכמה לספרו 'גאולת ישראל'.
הרב יוסף שלום אלישיב
הרב יוסף שלום אלישיב וסבו המקובל הרב שלמה אלישיב (בעל 'לשם שבו ואחלמה'), עלו ארצה בסיועו של הראי"ה. הרב אלישיב נוהג לעמוד כשמזכירים לידו את שמו של הרב קוק.
כתביו
ראה ערך מורחב: כתבי הראי"ה. השאיר אחריו כתבים רבים בהלכה, באגדה, בקבלה, באמונה ומחשבת ישראל, במוסר בדרוש, בתלמוד בפילוסופיה ועוד. כמו כן, השאיר אחריו אלפי אגרות בשלל נושאים בכתב יד. מיעוט כתביו יצאו לאור כבר בחייו, אולם מרביתם היו מסודרים בפסקאות בפנקסים שונים, ללא סדר כלשהו, ורובם נערכו לארח פטירתו על ידי בנו הרצי"ה (ומקצתם על ידי הרב הנזיר) לספרים מסודרים, על פי נושאים. כמו כן, ליקט הרצי"ה את תשובותיו ההלכתיות וערכם בארבעת ספרי השאלות ותשובות של הראי"ה: משפט כהן, עזרת כהן, אורח משפט ודעת כהן. אגרותיו סודרו לפי סדר כרונולוגי לארבעת כרכי אגרות הראי"ה. ישנם גם ספרים שיצאו ללא עריכה כלל, כדוגמת שמונה קבצים, ערפילי טוהר, חדריו ועוד. גם ההסכמות שהעניק לספרים שונים נאספו על ידי הרב בנימין זאב כהנא ויוחנן ישמח לקובץ "הסכמות הראיה". מספריו שיצאו לאור: אורות(בנושאים הקשורים לארץ ישראל, עם ישראל ותחיתו בארצו), אורות הקודש (עניינים בקבלה), אורות התשובה (בענייני תשובת הפרט ותשובת הכלל), אורות התורה (בענייני לימוד התורה), ערפילי טוהר(פנקסים שיצאו כמות שהם ללא עריכה-קובץ אחד מתוך שמונה קבצים), ראש מילין (בענייני האותיות,הנקודות, טעמי המקרא והתגים- טנת"א), עין אי"ה (פירוש על אגדות חז"ל במסכת ברכות ובמסכת שבת), אדר היקר (פרקים לדמותו של חותנו, האדר"ת), עולת ראיה(על סידור התפילה), מוסר אביך (בענייני מוסר ובנין הנפש), חבש פאר (בענייני תפילין), עץ הדר(על האתרוג- הפסול באתרוגים מורכבים ושבח אתרוגי ארץ ישראל), מצות ראי"ה (חיודשים הלכתיים בנושאי אורח חיים),שבת הארץ (על הלכות שמיטה ויובל לרמב"ם) ועוד.
תורתו
קישורים חיצוניים
- על הרב קוק באתר תנועת בני עקיבא
- על הרב קוק באתר הרבנות הראשית תל אביב
- על הרב קוק באתר ישיבת מרכז הרב
לקריאה נוספת
- שמחה רז, מלאכים כבני אדם הוצאת "קול מבשר" ירושלים.
- הרב אליעזר מלמד, רביבים- גדולי ישראל ודמויות מופת בהוצאת מכון הר ברכה תש"ע.
- אפרים יעיר, דמות וקומה- חמישים דמויות שכדאי להכירן הוצאת נשר תשמ"ט.
- עמיחי כנרתי, אור שלמה על היחסים בין הרב קוק לרב אוירבך ועטרת צבי על היחסים בין הרב ובין הרב צבי פסח פראנק, בהוצאת מכון 'אור האורות' ירושלים.
- הרב שאול ישראלי, דבר לדור, בהוצאת ארז, ירושלים תשס"ה.
- בין שני כהנים גדולים על היחסים בינו ובין החפץ חיים.
- הרב יעקב פילבר, מראה כהן- אלבום הראי"ה קוק.
- זוהר עליון- קובץ הספדים על מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק בהוצאת ארגון אור האורות.
- האיש נגד הזרם.
- צבי קפלן, בשיפולי גלימתו.
- הרב משה צבי נריה, מועדי הראי"ה, בשדה הראי"ה, טל ראי"ה, שיחות הראי"ה.
- הרב צבי יהודה הכהן קוק, לשלושה באלול- נפש הראי"ה.
- מסע המושבות.
- כתלנו- הרב קוק ופרשת הכותל.
- בנימין איש שלום, הרב קוק- בין רציונליזם ומיסטיקה'.