יגדל: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
פיוט המונה בחרוזים את | פיוט המונה בחרוזים את [[שלושה עשר עיקרי האמונה]], הנאמר בקהילות מסויימות בכל יום לפני או אחרי [[תפילת שחרית]], ובקהילות אחרות גם, או רק, אחרי [[תפילת ערבית]] ב[[שבת]]ות ובחגים. | ||
== מספר החרוזים == | == מספר החרוזים == | ||
בפיוט זה יש שלושה עשר חרוזים כמספר העיקרים, אבל יש נוסחאות המוסיפות עוד חרוז הפותח במילים: "אלה שלוש עשרה...", ויש מוסיפים עוד חרוז ט"ו: "תורת [[משה]] אמת ונבואתו, ברוך עדי עד שם תהילתו", אבל נוסחאות אלה הן יותר מאוחרות, ומהוות מעין סיכום לפיוט. | |||
בפיוט זה יש | |||
== מחבר הפיוט == | == מחבר הפיוט == | ||
בדבר מחבר ה[[פיוט]] רבו ההשערות: יש מיחסים אותו ל[[רמב"ם]], יש מיחסים אותו ל[[רבי שלמה אבן גבירול]], יש מיחסים אותו ל"יחיאל ברב ברוך" {{מקור|(הנרמז במילים: "יחיה אל ברב חסדו, ברוך")}}, יש מיחסים אותו לר' "דניאל בר יהודה" {{מקור|(דיין שחי באיטליה בתחילת האלף השישי)}} ויש מיחסים אותו ל"עמנואל הרומי" {{מקור|(הנרמז בחרוז ח' במילים: "לעמו אל")}}. | |||
בדבר מחבר ה[[פיוט]] רבו ההשערות: יש מיחסים אותו ל[[רמב"ם]], יש מיחסים אותו | |||
שורה 17: | שורה 13: | ||
יִגְדַּל אֱלֹהִים חַי וְיִשְׁתַּבַּח. נִמְצָא וְאֵין עֵת אֶל מְצִיאוּתוֹ: | |||
* מציאות | * מציאות השם. | ||
אֶחָד וְאֵין יָחִיד | אֶחָד וְאֵין יָחִיד כְּיִחוּדוֹ. נֶעְלָם וְגַם אֵין סוֹף לְאַחְדוּתוֹ: | ||
* יחוד | * יחוד השם. | ||
אֵין לוֹ | אֵין לוֹ דְּמוּת הַגּוּף וְאֵינוֹ גּוּף. לֹא נַעֲרֹךְ אֵלָיו קְדֻשָּׁתוֹ: | ||
* אין | * אין לו גוף. | ||
קַדְמוֹן לְכָל | קַדְמוֹן לְכָל דָּבָר אֲשֶׁר נִבְרָא. רִאשׁוֹן וְאֵין רֵאשִׁית לְרֵאשִׁיתוֹ: | ||
* | * קדמות השם. | ||
הִנּוֹ אֲדוֹן עוֹלָם לְכָל נוֹצָר. יוֹרֶה | הִנּוֹ אֲדוֹן עוֹלָם לְכָל נוֹצָר. יוֹרֶה גְּדֻלָּתוֹ וּמַלְכוּתוֹ: | ||
* לו לבדו ראוי לעבוד (אולי צריך לתקן ל"הינו אדון עולם, '''ו'''כל נוצר יו'''ד'''ה גדולתו ומלכותו). | * לו לבדו ראוי לעבוד (אולי צריך לתקן ל"הינו אדון עולם, '''ו'''כל נוצר יו'''ד'''ה גדולתו ומלכותו). | ||
שֶׁפַע נְבוּאָתוֹ נְתָנוֹ אֶל אַנְשֵׁי סְגֻלָּתוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ: | |||
* [[נבואה]]. | * [[נבואה]]. | ||
לֹא קָם | לֹא קָם בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה עוֹד. נָבִיא וּמַבִּיט אֶת תְּמוּנָתוֹ: | ||
* נבואת משה אבי הנביאים. | * נבואת משה אבי הנביאים. | ||
תּוֹרַת אֱמֶת נָתַן לְעַמּוֹ אֵל. עַל יַד נְבִיאוֹ נֶאֱמַן | תּוֹרַת אֱמֶת נָתַן לְעַמּוֹ אֵל. עַל יַד נְבִיאוֹ נֶאֱמַן בֵּיתוֹ: | ||
* [[תורה]] מן השמים. | * [[תורה]] מן השמים. | ||
לֹא יַחֲלִיף הָאֵל וְלֹא יָמִיר. | לֹא יַחֲלִיף הָאֵל וְלֹא יָמִיר. דָּתוֹ לְעוֹלָמִים לְזוּלָתוֹ: | ||
* לא תשתנה התורה. | * לא תשתנה התורה. | ||
צוֹפֶה וְיוֹדֵעַ סְתָרֵינוּ. | צוֹפֶה וְיוֹדֵעַ סְתָרֵינוּ. מַבִּיט לְסוֹף דָּבָר בְּקַדְמוּתוֹ: | ||
* [[השגחה]]. | * [[השגחה]]. | ||
גּוֹמֵל לְאִישׁ חָסִיד | גּוֹמֵל לְאִישׁ חָסִיד כְּמִפְעָלוֹ. נוֹתֵן לְרָשָׁע רָע כְּרִשְׁעָתוֹ: | ||
* שכר ועונש. | * שכר ועונש. | ||
יִשְׁלַח לְקֵץ יָמִים מְשִׁיחֵנוּ. לִפְדּוֹת מְחַכֵּי קֵץ יְשׁוּעָתוֹ: | |||
* ביאת ה[[משיח]]. | * ביאת ה[[משיח]]. | ||
מֵתִים | מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ. בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ: | ||
* [[תחיית המתים]]. | * [[תחיית המתים]]. | ||
ישנם המוסיפים שורות אלו: | |||
אֵלֶּה (או: אֵלוּ הֶם) שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה (צ"ל שלושה עשר) העִקָּרִים. (שְ)הֵן (הֵם) יְסוֹד דַּת אֵל וְתוֹרָתוֹ: | |||
תּוֹרַת מֹשֶׁה אֶמֶת וּנְבוּאַתוֹ. בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ: | |||
[[קטגוריה: פיוטים]] | |||
[[קטגוריה:תפילה]] | |||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
גרסה מ־14:53, 24 בנובמבר 2010
|
פיוט המונה בחרוזים את שלושה עשר עיקרי האמונה, הנאמר בקהילות מסויימות בכל יום לפני או אחרי תפילת שחרית, ובקהילות אחרות גם, או רק, אחרי תפילת ערבית בשבתות ובחגים.
מספר החרוזים
בפיוט זה יש שלושה עשר חרוזים כמספר העיקרים, אבל יש נוסחאות המוסיפות עוד חרוז הפותח במילים: "אלה שלוש עשרה...", ויש מוסיפים עוד חרוז ט"ו: "תורת משה אמת ונבואתו, ברוך עדי עד שם תהילתו", אבל נוסחאות אלה הן יותר מאוחרות, ומהוות מעין סיכום לפיוט.
מחבר הפיוט
בדבר מחבר הפיוט רבו ההשערות: יש מיחסים אותו לרמב"ם, יש מיחסים אותו לרבי שלמה אבן גבירול, יש מיחסים אותו ל"יחיאל ברב ברוך" (הנרמז במילים: "יחיה אל ברב חסדו, ברוך"), יש מיחסים אותו לר' "דניאל בר יהודה" (דיין שחי באיטליה בתחילת האלף השישי) ויש מיחסים אותו ל"עמנואל הרומי" (הנרמז בחרוז ח' במילים: "לעמו אל").
הנוסח והקבלתו לי"ג עיקרים
יִגְדַּל אֱלֹהִים חַי וְיִשְׁתַּבַּח. נִמְצָא וְאֵין עֵת אֶל מְצִיאוּתוֹ:
- מציאות השם.
אֶחָד וְאֵין יָחִיד כְּיִחוּדוֹ. נֶעְלָם וְגַם אֵין סוֹף לְאַחְדוּתוֹ:
- יחוד השם.
אֵין לוֹ דְּמוּת הַגּוּף וְאֵינוֹ גּוּף. לֹא נַעֲרֹךְ אֵלָיו קְדֻשָּׁתוֹ:
- אין לו גוף.
קַדְמוֹן לְכָל דָּבָר אֲשֶׁר נִבְרָא. רִאשׁוֹן וְאֵין רֵאשִׁית לְרֵאשִׁיתוֹ:
- קדמות השם.
הִנּוֹ אֲדוֹן עוֹלָם לְכָל נוֹצָר. יוֹרֶה גְּדֻלָּתוֹ וּמַלְכוּתוֹ:
- לו לבדו ראוי לעבוד (אולי צריך לתקן ל"הינו אדון עולם, וכל נוצר יודה גדולתו ומלכותו).
שֶׁפַע נְבוּאָתוֹ נְתָנוֹ אֶל אַנְשֵׁי סְגֻלָּתוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ:
לֹא קָם בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה עוֹד. נָבִיא וּמַבִּיט אֶת תְּמוּנָתוֹ:
- נבואת משה אבי הנביאים.
תּוֹרַת אֱמֶת נָתַן לְעַמּוֹ אֵל. עַל יַד נְבִיאוֹ נֶאֱמַן בֵּיתוֹ:
- תורה מן השמים.
לֹא יַחֲלִיף הָאֵל וְלֹא יָמִיר. דָּתוֹ לְעוֹלָמִים לְזוּלָתוֹ:
- לא תשתנה התורה.
צוֹפֶה וְיוֹדֵעַ סְתָרֵינוּ. מַבִּיט לְסוֹף דָּבָר בְּקַדְמוּתוֹ:
גּוֹמֵל לְאִישׁ חָסִיד כְּמִפְעָלוֹ. נוֹתֵן לְרָשָׁע רָע כְּרִשְׁעָתוֹ:
- שכר ועונש.
יִשְׁלַח לְקֵץ יָמִים מְשִׁיחֵנוּ. לִפְדּוֹת מְחַכֵּי קֵץ יְשׁוּעָתוֹ:
- ביאת המשיח.
מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ. בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ:
ישנם המוסיפים שורות אלו: אֵלֶּה (או: אֵלוּ הֶם) שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה (צ"ל שלושה עשר) העִקָּרִים. (שְ)הֵן (הֵם) יְסוֹד דַּת אֵל וְתוֹרָתוֹ: תּוֹרַת מֹשֶׁה אֶמֶת וּנְבוּאַתוֹ. בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ: