הרב ישעיהו זילברשטיין: הבדלים בין גרסאות בדף

הרב ישעיהו זילברשטיין היה רבה של וייצען ומהמרכזיים שברבני הנוגריה.

תולדות חייו

נולד בשנת תרי"ז בזנטא, לאביו הרב דוד לייב, מחבר הזפר "שבילי דוד" על השולחן ערוך, ואמו שפרה ליבא. כשהיה בן שנתיים עלה עם הוריו לארץ ישראל והתיישב בירושלים. אביו היה ממיסדי כולל "שומרי החומות" בירושלים. גדולי ירושלים יעדו אותו לגדולות- ביניהם בעל "תפארת ירושלים" על ששה סדרי משנה, והרב מקאליש בעל "אמרי בינה". כשהיה בן 11 חזרו הוריו להונגריה, ואביו נבחר לכהן כרבה של קרסטור, לאחר מכן של טרבישוב ולבסוף בוויצען. כשעזב אביו את טרבישוב, פנו אליו ראשי הקהילה שיכהן תחתיו, אף על פי שהיה אז בחור צעיר, אולם הוא העדיף להישאר עם אביו בוייצען. בוויצען הקים אביו ישיבה ועמד בראשה, ור' ישעיהו עזר לו בניהולה.

לאחר נישואיו פתח חנות מכיוון שלא רצה להתפרנס מהרבנות, ואשתו שרה עסקה במסחר כדי לאפשר לו ללמוד תורה. בגיל 27, בשנת תרמ"ד, החל לכהן כרב ואב"ד בוייצען, וכראש ישיבת אביו. נחשב לאחד מחשובי רבני הונגריה בדורו, והתכתב בהלכה עם גדולי הונגריה כדוגמת המהר"ם שיק^[1] ורבי יקותיאל יהודה טייטלבוים מסיגעט^[2]. כמו כן, נשאל שאלות בנושאים שונים מרחבי הונגריה, וכן מחברים רבים שלחו אליו את ספריהם כדי לקבל הסכמה.

היה מראשי הפועלים כנגד הניאולוגים (הרפורמים בהנוגריה) והציונים^[3].

נפטר בוויצען בכ"ה בתמוז תר"צ.

חיבורו

חיבר את הספר מעשי למלך על משנה תורה לרמב"ם. חלק א'- הלכות בית הבחירה, כלי המקדש וביאת המקדש, בתוספת קונטרס על הלכות טרפות וקונטרס "אֵבל אֵם" על הלכות טומאה לכהנים. חלק ב'- הלכות איסורי מזבח, ומעשה הקרבנות, בתוספת הקדמות מבניו ובהן תולדותיו והנהגותיו.

בניו ותלמידיו

• הרב אהרן זילברשטיין- אב"ד בעלעד.
• הרב דוד לייב זילברשטיין- אב"ד וייצען.

העמיד מאות תלמידים בישיבה בוייצען, ביניהם רבי אהרן ראטה, האדמו"ר משומרי אמונים- בערגסאס.

מהנהגותיו^[4]

• הקפיד על כל רגע ורגע של יתבטל.
• היה לומד לאחר תפילת שחרית עם טלית ותפילין של רבנו תם.
• היה מקפיד לכתוב את חידושיו עם טלית ותפילין.
• מעולם לא ישן שנת צהריים ביום חול, ובצעירותו לא ישן שנת צהריים אפילו בשבת, אלא בזקנותו כשהיה חלש, ישן מעט בצהרים.
• מעולם לא ישן לפני חצות הלילה.
• בלילות שני, רביעי ושישי לא היה ישן כלל.
• בשבת היה דורש בשלוש הסעודות בפלפול גדול.
• כשהיה מתפלל, היה עומד בכל התפילה כשפניול קיר ורגליו צמודות, כמו בתפילת שמונה עשרה.
• היה מקפיד להתפלל מתוך סידור.
• לאחר התפילה היה עומד על יד עמוד החזן, מסתכל בשם הוי"ה ומהרהר בו.
• בשבתות ובחגים היה חזן, ובמיוחד בשבועות, בו היה מתפלל בתהלהבות יתרה ובצעקות.
• לפני תקיעת שופר בראש השנה היה דורש בדברי מוסר וכיבושין, ודבריו היו מתקבלים לרוב על הציבור.
• לפני תפילת כל נדרי היה לומד מספר הזוהר את הקטעים המדברים על יום הכיפורים.

הערות שוליים