ביקורת המקרא: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) מ (בקורת המקרא הועבר לביקורת המקרא במקום הפניה) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
||
שורה 14: | שורה 14: | ||
[[קטגוריה:תנ"ך]] | [[קטגוריה:תנ"ך]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:תורה ומדע]] |
גרסה מ־16:24, 13 במאי 2011
|
ביקורת המקרא היא גישה ביקורתית למקרא, הדנה בתכנים הכתובים בתנ"ך, מעמתת אותם עם הידע המדעי, הארכאולוגי והמחקרי הקיים, ומראה על סתירות לכאורה, אם ישנן. כיום, ביקרות המקרא נלמדת באוניברסיטאות במסגרת לימודי המקרא. סוגיה זו מהווה אחת מהסוגיות הבעייתיות בנושא תורה ומדע.
רקע היסטורי
ראשית גישה זו מיוחסת לפילוסוף ברוך שפינוזה, אך הגישה התפתחה יותר בסוף המאה ה-19 לספירה הנוצרית, בין השאר עם מחקריו של יוליוס ולהאוזן.
הנחות יסוד
מבקרי המקרא יוצאים מתוך נקודת הנחה כי המקרא נכתב בידי בני אדם, ולכן
מטענות מבקרי המקרא
יחס חכמי ישראל לביקרות המקרא
התמודדות עם ביקורת המקרא
מגמות ביקורתיות לכאורה בקרב הפרשנים המסורתיים
ישנם מקומות בהם, משתמשים פרשני המקרא המסורתיים הקלאסיים בדרכי פירוש ביקורתיות לכאורה, בפירושיהם. פרופ' יואל אליצור מסביר, כי ההבדל בין שימוש כזה בדרכי מחקר ביקורתיות לשימוש הפסול הנעשה על ידי מבקרי המקרא, הוא הבדל בגישה, כיוון שחכמי ישראל באו מתוך נקודת הנחה כי התנ"ך הוא אמת, שהוא ניתן על ידי אלוקים, שהנבואה היא אמת וה' הוא אמת, בעוד מבקרי המקרא יוצאים מתוך נקודת הנחה כי התנ"ך נכתב בידי אדם, אינו אמת ואינו אלקי, ומטרת טענותיהם היא להוכיח זאת.
לקריאה נוספת
- פרופ' יואל אליצור, יהדות ומדע פרק ב'.
- הרב אימלך בר שאול, מערכי לב פרק יג.