רבי יעקב פרידמן: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי יעקב פרידמן''', ה[[אדמו"ר]] מהוסיאטין. נודע בתמיכתו ב[[ציונות]] וב[[מדינת ישראל]] | '''רבי יעקב פרידמן''', ה[[אדמו"ר]] מהוסיאטין ([[חסידות רוז'ין|בית רוז'ין]]). נודע בתמיכתו ב[[ציונות]] וב[[מדינת ישראל]]. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בכ"ה ב[[חשוון]] תרל"ט בבוהוש שברומניה, לאביו [[ | נולד בכ"ה ב[[חשוון]] תרל"ט בבוהוש שברומניה, לאביו [[רבי יצחק פרידמן מבוהוש]]. הרבי מבוהוש, היה נכדו של [[רבי ישראל מרוז'ין]] מרוז'ין, מייסד השושלת. כבר מילדותו, שודך לקרובת משפחתו, חיה שרה רחל פרידמן, בתו של [[רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין]], שהיה גם הוא משושלת בית רוז'ין. בגיל 17 נישא לה, ועבר לגור בבית חמיו בהוסיאטין. בזמן מלחמת העולם הראשונה, עבר ביחד עם חמיו לוינה. בוינה שהו איתו עוד כמה מאדמו"רי בית רוז'ין, ביניהם [[רבי חיים מאיר יחיאל שפירא]]- האדמו"ר מדרוהביטש, ו[[רבי שלמה פרידמן|רבי שלמה (שלמה'ניו) פרידמן]] מסדיגורא, שיחד איתם יסד ר' יעקב את "חברת [[ישוב ארץ ישראל]]", שלאחר זמן נתחברה לתנועת [[המזרחי]]. {{ש}} | ||
עלה ארצה יחד עם חמיו ב[[טבת]] תרצ"ז, והחליטו להתיישב | עלה ארצה יחד עם חמיו ב[[טבת]] תרצ"ז, והחליטו להתיישב ב[[תל אביב]], ולא ב[[ירושלים]] או ב[[בני ברק]] כיתר האדמו"רים, כי רצו להתחבר לכלל [[עם ישראל]], הדתיים והחילוניים. חמיו רבי ישראל נפטר ב[[חנוכה]] תש"ט, ורבי יעקב החל למלא את מקומו באדמו"רות. {{ש}} | ||
היה תומך נלהב בציונות ובמדינה, והיה עורך "[[טיש]]" ב[[יום העצמאות]]. הוא אף הסכים לרשום את שמו במקום המאה ועשרים ברשימת המזרחי לכנסת. | היה תומך נלהב בציונות ובמדינה, והיה עורך "[[טיש]]" ב[[יום העצמאות]]. הוא אף הסכים לרשום את שמו במקום המאה ועשרים ברשימת המזרחי לכנסת. בתורתויו ישנן התיחסויות למאורעות התקופה, כדגומת [[השואה]], [מלחמת השחרור] והקמת המדינה, מהם ניתן ללמוד בבירור את השקפותיו בנושא זה. | ||
תורותיו נערכו וקובצו בספר "אהלי יעקב". | נפטר ביום י"ז ב[[חשוון]] תשי"ז, ונקבר סמוך לחמיו ב[[טבריה]]. | ||
לאחר מותו, מילא את מקומו באדמו"רות בנו רבי יצחק פרידמן. | |||
תורותיו נערכו וקובצו בספר "'''אהלי יעקב'''". | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| שורה 16: | שורה 17: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http://orotnews.blogspot.com/2010/04/blog-post_18.html| הרב נריה גוטל, אדמ"ור ציוני דתי?!, באתר "אורות ישראל"] | *[http://orotnews.blogspot.com/2010/04/blog-post_18.html| הרב נריה גוטל, אדמ"ור ציוני דתי?!, באתר "אורות ישראל"] | ||
{{מיון רגיל: | {{מיון רגיל:פרידמן יעקב}} | ||
[[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל]] | [[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל]] | ||
[[קטגוריה:רבנים בימינו]] | [[קטגוריה:רבנים בימינו]] | ||
[[קטגוריה:אדמו"רים וגדולי החסידות]] | [[קטגוריה:אדמו"רים וגדולי החסידות]] | ||
[[קטגוריה:רבנים ציוניים]] | [[קטגוריה:רבנים ציוניים]] | ||
גרסה מ־08:11, 12 ביוני 2011
|
|
רבי יעקב פרידמן, האדמו"ר מהוסיאטין (בית רוז'ין). נודע בתמיכתו בציונות ובמדינת ישראל.
תולדות חייו
נולד בכ"ה בחשוון תרל"ט בבוהוש שברומניה, לאביו רבי יצחק פרידמן מבוהוש. הרבי מבוהוש, היה נכדו של רבי ישראל מרוז'ין מרוז'ין, מייסד השושלת. כבר מילדותו, שודך לקרובת משפחתו, חיה שרה רחל פרידמן, בתו של רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין, שהיה גם הוא משושלת בית רוז'ין. בגיל 17 נישא לה, ועבר לגור בבית חמיו בהוסיאטין. בזמן מלחמת העולם הראשונה, עבר ביחד עם חמיו לוינה. בוינה שהו איתו עוד כמה מאדמו"רי בית רוז'ין, ביניהם רבי חיים מאיר יחיאל שפירא- האדמו"ר מדרוהביטש, ורבי שלמה (שלמה'ניו) פרידמן מסדיגורא, שיחד איתם יסד ר' יעקב את "חברת ישוב ארץ ישראל", שלאחר זמן נתחברה לתנועת המזרחי.
עלה ארצה יחד עם חמיו בטבת תרצ"ז, והחליטו להתיישב בתל אביב, ולא בירושלים או בבני ברק כיתר האדמו"רים, כי רצו להתחבר לכלל עם ישראל, הדתיים והחילוניים. חמיו רבי ישראל נפטר בחנוכה תש"ט, ורבי יעקב החל למלא את מקומו באדמו"רות.
היה תומך נלהב בציונות ובמדינה, והיה עורך "טיש" ביום העצמאות. הוא אף הסכים לרשום את שמו במקום המאה ועשרים ברשימת המזרחי לכנסת. בתורתויו ישנן התיחסויות למאורעות התקופה, כדגומת השואה, [מלחמת השחרור] והקמת המדינה, מהם ניתן ללמוד בבירור את השקפותיו בנושא זה.
נפטר ביום י"ז בחשוון תשי"ז, ונקבר סמוך לחמיו בטבריה. לאחר מותו, מילא את מקומו באדמו"רות בנו רבי יצחק פרידמן.
תורותיו נערכו וקובצו בספר "אהלי יעקב".
לקריאה נוספת
- הרב יהודה ברנדס, במלכות הקדושה הוצאת תבונות, אלון שבות תשס"ו.
- הרב אליעזר מלמד, רביבים- גדולי ישראל ודמויות מופת, מכון הר ברכה תש"ע, עמ' 172-177.
- הרב יצחק דדון, אתחלתא היא-יחסם של גדולי ספרד ואשכנז לציונות ולהקמת המדינה חלק א', ירושלים.
- ד"ר יצק אלפסי, דורשי ציון בפועל הוצאת שם, ירושלים תשס"ו, עמ' 356-359.