ביקורת המקרא: הבדלים בין גרסאות בדף

ביקורת המקרא היא גישה ביקורתית למקרא, הדנה בתכנים הכתובים בתנ"ך, מעמתת אותם עם הידע המדעי, הארכאולוגי והמחקרי הקיים, ומראה על סתירות לכאורה, אם ישנן. כיום, ביקרות המקרא נלמדת באוניברסיטאות במסגרת לימודי המקרא. סוגיה זו מהווה אחת מהסוגיות הבעייתיות בנושא תורה ומדע.

רקע היסטורי

ראשית גישה זו מיוחסת לפילוסוף היהודי ברוך שפינוזה, אך הגישה התפתחה יותר בסוף המאה ה-19 לספירה הנוצרית, בין השאר עם מחקריו של יוליוס ולהאוזן.

הנחות יסוד

מבקרי המקרא יוצאים מתוך נקודת הנחה כי המקרא נכתב בידי בני אדם, ולכן, אין כל בעיה לבקרו ולמצוא בו טעויות מקריות, שגיאות היסטוריות ומדעיות ואף הטעיות מכוונות.

מטענות מבקרי המקרא

יחס חכמי ישראל לביקרות המקרא

התמודדות עם ביקורת המקרא

מגמות ביקורתיות לכאורה בקרב הפרשנים המסורתיים

ישנם מקומות בהם, משתמשים פרשני המקרא המסורתיים הקלאסיים בדרכי פירוש ביקורתיות לכאורה, בפירושיהם. פרופ' יואל אליצור מסביר, כי ההבדל בין שימוש כזה בדרכי מחקר ביקורתיות לשימוש הפסול הנעשה על ידי מבקרי המקרא, הוא הבדל בגישה, כיוון שחכמי ישראל באו מתוך נקודת הנחה כי התנ"ך הוא אמת, שהוא ניתן על ידי אלוקים, שהנבואה היא אמת וה' הוא אמת, בעוד מבקרי המקרא יוצאים מתוך נקודת הנחה כי התנ"ך נכתב בידי אדם, אינו אמת ואינו אלקי, ומטרת טענותיהם היא להוכיח זאת.

לקריאה נוספת

• פרופ' יואל אליצור, יהדות ומדע פרק ב'.
• הרב אלימלך בר שאול, מערכי לב פרק יג.

קישורים חיצוניים

• מאמרי ביקורת על "ביקורת המקרא", באתר "נשמה יהודית".
• תשובות לביקורת המקרא, ב"שו"ת" שבאתר "הידברות".