הצופן התנכ"י: הבדלים בין גרסאות בדף

מסרים אין-ספור מוסתרים (רמוזים) בתורה בדרכים שונים, כגון ראשי תיבות וסופי תיבות וגימטריות ודילוג אותיות, וכעת נסקור בקצרה את הדילוג האותיות. מסרים שמתגלים ע"י דילוג אותיות, יודעים כיום תחת השם "הצופן התנכ"י".

סקירה כללית

על ידי דילוגי אותיות במספר קבוע, בפסוקי התנ"ך, ניתן לגלות מסרים (תיבות או משפטים שלמים) שטמונים בתוך הפסוקים, באופן שתיבות אלו מעבירים מסר מובן, שפעמים רבות מתאימים בדווקא לפסוקים שבו מופיעים.

עובדה זו היתה ידוע כבר לקדמונים, לדוגמא האריז"ל^[1] מציין שבפסוקים^[2] "יוֹם הַשִּׁשִּׁי, וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם", בדילוג של 7 אותיות, מתקבל השם המפורש (י-ה-ו-ה), ומסביר את הסיבה ששם זה רמוז דוקא בפסוקים אלו. ואף בזוהר הקדוש^[3] כבר מצינו השימוש בדילוגים לגילוי סודות הטמונים בתנ"ך.

בעידן המחשבים, התאפשר יותר לחפש אחר רמזים אלו, ופותחו תוכנות מיוחדות לכך.

בשנת 1994 פורסם בכתב-העת המדעי "סטטיסטיקל סיינס" (Statistical Science) מאמר בשם "רצף אותיות במרחק שווה בספר בראשית" (Equidistant Letter Sequences in the Book of Genesis), שנכתב ע"י שלושה מדענים: ד"ר דורון ויצטום (דוקטור לפיזיקה בהשכלתו), המתמטיקאי פרופ' אליהו ריפס, וד"ר יואב רוזנברג (שעסק רק בבניית התוכנה לצורך המחקר). המאמר הוכיח בדרכי מחקר מדעי, שלא יתכן שתופעה זו תתקבל באופן אקראי, כך שבהכרח שהתנ"ך הוא ספר אלוקי. מטבע הדברים רבים ניסו לערער על המחקר, אך דברי המערערים הופרכו^[4]. ויצטום, ריפס, רוזנברג ודרוזנין זכו בפרס איג נובל, לשנת 1997 ^[5].

דוגמאות לצפני התנ"ך

נדגים ממצא שע"י דילוג אותיות.

1. המילה "תורה" מופיעה בדילוג של 49 אותיות, בתחילת ספר בראשית ובסופו, בתחילת ספר שמות ובסופו, בתחילת ספר במדבר ובסופו, ובתחילת ספר דברים ובסופו. בספר ויקרא לא נמצא דילוג זה, אך במרכזו נמצא באותו דילוג השם המפורש (י-ה-ו-ה).

גילוי עתידות

בתנ"ך רמוזים גם מקרים עתידיים. כדוגמא לכך יש לציין, שד"ר מייקל דרוזנין גילה (ע"י דילוג אותיות) את הרצח של ראש הממשלה יצחק רבין, עוד לפני שנרצח, והספיק להזהיר (באמצעות המשורר חיים גורי) את ראש הממשלה על כך שנה לפני האירוע^[6].

בשאר ספרים

נערכה בדיקת דילוג אותיות ע"י מחשב גם בספרים שאינם התנ"ך (ובכללם ב"ברית החדשה"), ובהם לא נמצאו גילויים בעלי משמעות כפי שבתנ"ך. כמובן בכל ספר ניתן למצוא כמה מילים ע"י דילוג, עפ"י הסטטיסטיקה, אבל לא צירוף רב של מילים ארוכות שמעבירות מסר ברור שקשור לנושא של הטקסט, זו תופעה שמצויה רק בתנ"ך^[7].

משמעות מספר הדילוג

גם המספר של הגילוג יש בו משמעות למסר שבנידון. מרבית הצפנים המרשימים בתנ"ך, מתקבלים בדילוג 49 ובדילוג 50. המספר 49 עפ"י תורה הסוד מסמל "מתוך המימד הגשמי" (הוא המקביל למספר 7), והמספר 50 מסמל "מעל המימד הגשמי" (הוא המקביל למספר 8).

לקריאה נוספת

• ד"ר אלכס רוטנברג (מהאוניברסיטה העברית), "והכל אמת".
• ד"ר משה כץ, "באותיותיה ניתנה תורה".
• ד"ר גיל טבעון, "האמת שבצופן התורה".
• פרופ' רוברט הארליק, "דילוגי תורה וישראל היום".

קישורים חיצוניים

• הרב זמיר כהן, הרצאת וידיאו בנושא הצופן התנכ"י.
• מאמרים וכתבות בנושא הצופן התנכ"י.
• ראיון 2 עם פרופ' ריפס, בוידיאו.
• ראיון 2 עם פרופ' ריפס, בוידיאו.
• צופן בראשית, אתר בנושא הצופן התנכ"י.
• קודים בתורה, אתר בנושא הצופן התנכ"י.
• שמעון כהן,מאמר בנושא הצופן בלשון השווה לכל נפש.

הערות שוליים