שבת פרה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
כינוי | כינוי ל[[שבת]] שלאחר "[[שבת זכור]]", שקוראים בה בתורה את [[פרשת פרה]]. | ||
בשבת פרה מוציאים שני ספרי תורה. בספר התורה הראשון קוראים את פרשת השבוע, ובספר התורה השני קוראים את פרשת פרה {{מקור|(במדבר יט, א-כב)}}. | בשבת פרה מוציאים שני [[ספר תורה|ספרי תורה]]. בספר התורה הראשון קוראים את [[פרשת שבוע|פרשת השבוע]], ובספר התורה השני קוראים את פרשת פרה {{מקור|(במדבר יט, א-כב)}}. | ||
שורה 21: | שורה 21: | ||
[[קטגוריה:שבתות מיוחדות|פרה]] | [[קטגוריה:שבתות מיוחדות|פרה]] | ||
[[קטגוריה:ארבע פרשיות]] | |||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] |
גרסה מ־16:26, 6 במרץ 2012
|
כינוי לשבת שלאחר "שבת זכור", שקוראים בה בתורה את פרשת פרה.
בשבת פרה מוציאים שני ספרי תורה. בספר התורה הראשון קוראים את פרשת השבוע, ובספר התורה השני קוראים את פרשת פרה (במדבר יט, א-כב).
פרשת פרה עוסקת בטהרה מטומאת מת על ידי אפר פרה אדומה. בזמן בית המקדש היתה קיימת חובה להטהר לפני הרגל ולכן קוראים פרשה זו, העוסקת בטהרה, כאשר מתקרב חג הפסח. במדבר סיני שרפו את הפרה האדומה סמוך לחודש ניסן, כדי להזות מאפר הפרה על בני ישראל מיד לאחר הקמת המשכן, כדי שיהיו טהורים ויוכלו להקריב את קרבן הפסח. בקריאת פרשה זו כלולה כוונתנו להתפלל לה' שיטהר אותנו במהרה ונזכה לעבוד אותו בבית המקדש.
יש אומרים, כי חיוב קריאת פרשת פרה הוא מן התורה, אולם לרוב הפוסקים קריאה זו היא מדרבנן.
הפטרת פרשת פרה היא: "וזרקתי עליהם מים טהורים וגו'" (יחזקאל פרק לו).