הרב יהודה גרשוני: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''הרב יהודה גרשוני''' (ידוע בכינוי "'''העילוי מגרודנא'''", היה רב וראש ישיבה בירושלים, תלמידו של [[הרב אבהם יצחק הכהן קוק]]. | '''הרב יהודה גרשוני''' (ידוע בכינוי "'''העילוי מגרודנא'''", היה רב וראש ישיבה בירושלים ובארצות הברית, תלמידו של [[הרב אבהם יצחק הכהן קוק]]. | ||
== תולדות חייו == | == תולדות חייו == | ||
נולד בשנת תר"ע בגרודנא שבליטא. בצעירותו קיבל תורה מהרבנים [[הרב שמעון יהודה הכהן שקופ|רבי שמעון שקופ]], ראש ישיבת "שערי תורה" בגרודנא, [[הרב אליעזר יהודה פינקל|רבי אליעזר יהודה פינקל]] ראש ישיבת מיר ו[[הרב ברוך דוב לייבוביץ'|רבי ברוך בֶּר לייבוביץ']] ראש ישיבת קמיניץ. לאחר מכן עלה לארץ והחל ללמוד ב[[ישיבת מרכז הרב]] אצל [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]]. בשנת תרפ"ז נסמך להוראה מעם הרבנים: [[הרב רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי]], הרב קוק, [[הרב איסר זלמן מלצר]] ו[[הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]]. | נולד בשנת תר"ע בגרודנא שבליטא. בצעירותו קיבל תורה מהרבנים [[הרב שמעון יהודה הכהן שקופ|רבי שמעון שקופ]], ראש ישיבת "שערי תורה" בגרודנא, [[הרב אליעזר יהודה פינקל|רבי אליעזר יהודה פינקל]] ראש ישיבת מיר ו[[הרב ברוך דוב לייבוביץ'|רבי ברוך בֶּר לייבוביץ']] ראש ישיבת קמיניץ. לאחר מכן עלה לארץ והחל ללמוד ב[[ישיבת מרכז הרב]] אצל [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]]. בשנת תרפ"ז נסמך להוראה מעם הרבנים: [[הרב רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי]], הרב קוק, [[הרב איסר זלמן מלצר]] ו[[הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]]. | ||
שורה 20: | שורה 20: | ||
[[קטגוריה:רבנים בימינו]] | [[קטגוריה:רבנים בימינו]] | ||
[[קטגוריה:ראשי ישיבות בחו"ל]] | |||
[[קטגוריה:רבני ירושלים]] | |||
[[קטגוריה:רבנים ציוניים]] | [[קטגוריה:רבנים ציוניים]] | ||
[[קטגוריה:תלמידי הראי"ה קוק]] | [[קטגוריה:תלמידי הראי"ה קוק]] |
גרסה מ־08:22, 11 ביוני 2012
|
הרב יהודה גרשוני (ידוע בכינוי "העילוי מגרודנא", היה רב וראש ישיבה בירושלים ובארצות הברית, תלמידו של הרב אבהם יצחק הכהן קוק.
תולדות חייו
נולד בשנת תר"ע בגרודנא שבליטא. בצעירותו קיבל תורה מהרבנים רבי שמעון שקופ, ראש ישיבת "שערי תורה" בגרודנא, רבי אליעזר יהודה פינקל ראש ישיבת מיר ורבי ברוך בֶּר לייבוביץ' ראש ישיבת קמיניץ. לאחר מכן עלה לארץ והחל ללמוד בישיבת מרכז הרב אצל הרב אברהם יצחק הכהן קוק. בשנת תרפ"ז נסמך להוראה מעם הרבנים: הרב רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי, הרב קוק, הרב איסר זלמן מלצר והרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג.
בשנת תרצ"ב נשא את בתו של הרב אליעזר סילבר מארצות הברית. מסופר כי כאשר הגיע הרב סילבר להעביר שיעור כללי בישיבת חברון, התחיל ויכוח בינו לבין העילוי מגרודנא סביב סברא שהעלה הרב סילבר במהלך השיעור. הרב הטיח דברים קשים בעילוי, אך העילוי לא נסוג אלא מיסד את פירכתו בראיות תומכות, ואמנם הרב התרשם ולאחר השיעור הציע לו את השידוך.
מסיבות שונות נאלץ העילוי לעקור לארצות הברית לשהות שם שנים רבות, אלא ששם הקים את "ישיבת ארץ ישראל" העוסקת במצוות התלויות בארץ. אמנם באחרית ימיו חזר לירושלים, ונתקבל בה בכבוד רב.
נפטר בשבט תש"ס.
חיבוריו
- חוקת הפסח - על הלכות קרבן פסח לרמב"ם (ב' חלקים).
- משפט המלך - על הלכות מלכים לרמב"ם.
- שיטה מקובצת על מסכת פסחים - הרב גרשוני עמד בראש קבוצה של תלמידי חכמים, בהזמנתו של רבה של תל אביב דאז, לכתוב ספר המלקט את עיקר חידושי הראשונים והאחרונים על מסכת פסחים. ספר זה נחל הצלחה רבה והתקבל מאוד בעולם הישיבות.
לקריאה נוספת
- תולדות אנשי שם(ניו יורק תש"י) - חלק א', עמוד 23
- הרב יצחק שילת, הרב הגאון ר' יהודה גרשוני זצ"ל (צוהר ב')