מי שברך לחיילי צה"ל: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים}} | {{להשלים|כל הערך=כן}} | ||
'''מי שברך לחיילי צה"ל''' היא תפילת '[[מי שברך]]' שתיקן [[הרב שלמה גורן]]{{דרוש מקור}} בהיותו הרב הראשי ל[[צה"ל|צבא ההגנה לישראל]] לשלומם ולהצלחתם של חיילי צה"ל וכוחות הבטחון. כיום נהוג בבתי הכנסת בציבור הדתי לאומי לומר תפילה זו בזמן [[קריאת התורה]] אחרי ה[[תפילה לשלום המדינה]] (מנהג האשכנזים) או פתיחת ההיכל (מנהג עדות המזרח) ב[[שבת]]ות ובחגים. | '''מי שברך לחיילי צה"ל''' היא תפילת '[[מי שברך]]' שתיקן [[הרב שלמה גורן]]{{דרוש מקור}} בהיותו הרב הראשי ל[[צה"ל|צבא ההגנה לישראל]] לשלומם ולהצלחתם של חיילי צה"ל וכוחות הבטחון. כיום נהוג בבתי הכנסת בציבור הדתי לאומי לומר תפילה זו בזמן [[קריאת התורה]] אחרי ה[[תפילה לשלום המדינה]] (מנהג האשכנזים) או פתיחת ההיכל (מנהג עדות המזרח) ב[[שבת]]ות ובחגים. | ||
גרסה אחרונה מ־04:42, 13 ביולי 2012
|
|
 |
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
מי שברך לחיילי צה"ל היא תפילת 'מי שברך' שתיקן הרב שלמה גורן(דרוש מקור) בהיותו הרב הראשי לצבא ההגנה לישראל לשלומם ולהצלחתם של חיילי צה"ל וכוחות הבטחון. כיום נהוג בבתי הכנסת בציבור הדתי לאומי לומר תפילה זו בזמן קריאת התורה אחרי התפילה לשלום המדינה (מנהג האשכנזים) או פתיחת ההיכל (מנהג עדות המזרח) בשבתות ובחגים.
נוסח התפילה[עריכה]
"מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבותֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקב הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל, הָעומְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלהֵינוּ מִגְּבוּל הַלְּבָנון וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם וּמִן הַיָּם הַגָּדול עַד לְבוא הָעֲרָבָה בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן ה' אֶת אויְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם. הַקָּדושׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכָּל צָרָה וְצוּקָה וּמִכָּל נֶגַע וּמַחְלָה וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂונְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם וִיעַטְרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבְעֲטֶרֶת נִצָּחון. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: כִּי ה' אֱלהֵיכֶם הַהלֵךְ עִמָּכֶם לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם איבֵיכֶם לְהושִׁיעַ אֶתְכֶם: וְנאמַר אָמֵן."
שינויי נוסח[עריכה]
- בתקופת האינתיפאדה השניה (אינתיפאדת אל-אקצה) הורו הרבה רבנים להוסיף את המילים "וכוחות הבטחון" לאחר המילים "חיילי צבא ההגנה לישראל".
- לאחר גירוש היהודים מגוש קטיף, בו היו מעורבים חיילי צה"ל והמשטרה, היו שאמרו להוסיף לאחר המילים "בכל מעשי ידיהם" את המילה "לטובה"[1], אולם ברוב הקהילות שינוי זה לא תפס.
- יש מקומות בהם מוסיפים ב"מי שברך" לכוחות הבטחון גם את המתנחלים במרחבי ארץ ישראל (כך הנהיג הרב אליעזר מלמד(דרוש מקור) בישוב הר ברכה ובישיבת הר ברכה).
- יש מי שהציע לומר "חיילי צבא ישראל", ולהשמיט את המילה "הגנה", להורות שתפקיד הצבא גם להתקיף (הרב זלמן ב. מלמד בתשובה באתר ישיבת בית אל).
לקריאה נוספת[עריכה]
- תשובת הרב יוסף אלנקווה על נוסח מי שברך לחיילי צה"ל
- חובת העמידה בברכת לחיילי צה"ל - שאל את הרב
- הרב עובדיה יוסף מברך את חיילי צה"ל (מובא גם באתר כדורי נט)
- מי שברך לחיילי צה"ל - נוסח ארוך (מתוך סידור של הרב מרדכי אליהו)
הערות שוליים
- ↑ בהתחלה היו שהציעו להמיט את המילה "בכל [מעשי ידיהם]" (ראה תשובה באתר ישיבת בית א-ל מאת הרב יעקב אריאל; וכן הובא בשמו בכלי התקשורת, ראה דברי שאול שיף (בעיתון 'הצופה'), וכן באתר ערוץ 7), אולם לאחר מכן הם קיבלו את ההצעה המובאת בפנים(דרוש מקור).