צמצום (קבלה): הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
ישנן שתי אסכולות בין חכמי המקובלים בהבנת הצמצום. ישנם האומרים כי כאשר המקובלים, ובראשם [[האר"י]] דברו על הצמצום, הם התכוונו כי הצמצום הוא כפשוטו, וישנם כאלה הסוברים כי אינו כפשוטו. | ישנן שתי אסכולות בין חכמי המקובלים בהבנת הצמצום. ישנם האומרים כי כאשר המקובלים, ובראשם [[האר"י]] דברו על הצמצום, הם התכוונו כי הצמצום הוא כפשוטו, וישנם כאלה הסוברים כי אינו כפשוטו. | ||
===צמצום לא כפשוטו=== | ===צמצום לא כפשוטו=== | ||
שיטה זו סוברת שהתיאור המופיע בכתבי האר"י אינו אלא משל אשר אין להבין ממנו בשום פנים ואופן שהאינסוף לא נמצא עקב צימצום עצמי באיזה שהוא מקום. | שיטה זו סוברת שהתיאור המופיע בכתבי האר"י אינו אלא משל אשר אין להבין ממנו בשום פנים ואופן שהאינסוף לא נמצא עקב צימצום עצמי באיזה שהוא מקום. | ||
לאבי שיטה זו נחשב [[רבי יוסף אירגאס]] אשר בספרו "שומר אמונים" (הקדמון) מתפלמס עם מורו ורבו [[רבי עמנואל חי ריקי]] אשר הוא כנראה אבי השיטה הנגדית של "צמצום כפשוטו". | |||
[[החסידות]] רובה ככולה ובראשה [[חסידות חב"ד]] צידדה באופן מובהק ומוחלט בפרשנות זו. נהוג לומר ש[[הגר"א]] התנגד לשיטה זו, אך אין זה נכון. הגר"א, כפי שכותב [[הרב הנזיר]] בספרו "[[קול הנבואה]]", כעס על שנתפרסם דבר זה להמונים | [[החסידות]] רובה ככולה ובראשה [[חסידות חב"ד]] צידדה באופן מובהק ומוחלט בפרשנות זו. נהוג לומר ש[[הגר"א]] התנגד לשיטה זו, אך אין זה נכון. הגר"א, כפי שכותב [[הרב הנזיר]] בספרו "[[קול הנבואה]]", כעס על שנתפרסם דבר זה להמונים | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
[[הרב קוק]] באיגרותיו כותב על המחלוקת הזו "ובדורות האחרונים יפה לנו מאד כל שיחתם של תלמידי | [[הרב קוק]] באיגרותיו כותב על המחלוקת הזו "ובדורות האחרונים יפה לנו מאד כל שיחתם של תלמידי | ||
[[הגר"א]] יחד עם תלמידי [[הבעל שם טוב|הבעש"ט]]" {{דרוש מקור}}. | [[הגר"א]] יחד עם תלמידי [[הבעל שם טוב|הבעש"ט]]" {{דרוש מקור}}. | ||
===צמצום כפשוטו=== | ===צמצום כפשוטו=== | ||
גרסה מ־21:58, 14 באוגוסט 2012
|
|
 |
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
צמצום הוא מושג יסודי בקבלה.
הגדרה
הצמצום הוא מושג העוסק בתהליך שקדם לבריאה, אשר במהלכו צמצמה האלוקות את עצמה ובכך פינתה מקום על מנת לאפשר קיום של מציאות מחוצה להּ, כפי שכתב רבי חיים ויטאל: "וכאשר עלה ברצונו הפשוט לברוא העולמות ולהאציל הנאצלים ...והנה אז צמצם את עצמו אין סוף..." (ספר עץ חיים - שער א ענף ב ).
האם הצמצום הוא כפשוטו או לא כפשוטו?
ישנן שתי אסכולות בין חכמי המקובלים בהבנת הצמצום. ישנם האומרים כי כאשר המקובלים, ובראשם האר"י דברו על הצמצום, הם התכוונו כי הצמצום הוא כפשוטו, וישנם כאלה הסוברים כי אינו כפשוטו.
צמצום לא כפשוטו
שיטה זו סוברת שהתיאור המופיע בכתבי האר"י אינו אלא משל אשר אין להבין ממנו בשום פנים ואופן שהאינסוף לא נמצא עקב צימצום עצמי באיזה שהוא מקום.
לאבי שיטה זו נחשב רבי יוסף אירגאס אשר בספרו "שומר אמונים" (הקדמון) מתפלמס עם מורו ורבו רבי עמנואל חי ריקי אשר הוא כנראה אבי השיטה הנגדית של "צמצום כפשוטו".
החסידות רובה ככולה ובראשה חסידות חב"ד צידדה באופן מובהק ומוחלט בפרשנות זו. נהוג לומר שהגר"א התנגד לשיטה זו, אך אין זה נכון. הגר"א, כפי שכותב הרב הנזיר בספרו "קול הנבואה", כעס על שנתפרסם דבר זה להמונים [1]. גם תלמידו הגדול רבי חיים מוולוז'ין מתייחס אל הצמצום שלא כפשוטו (בספרו 'נפש החיים' שער ג' פ"ז), ומסתבר שלא חלק בזה על רבו המובהק הגר"א.
הרב קוק באיגרותיו כותב על המחלוקת הזו "ובדורות האחרונים יפה לנו מאד כל שיחתם של תלמידי הגר"א יחד עם תלמידי הבעש"ט" (דרוש מקור).
צמצום כפשוטו
קישורים חיצונים
- 'צמצום' בגישה החב"דית, אתר חב"דפיה.
הערות שוליים
- ↑ וכן משמע מאיגרותיו, ראה בספר "תורת הגר"א ומשנת החסידות" של הרב צבי אינפלד בהוצאת מוסד הרב קוק בו ניתוח מלא ומעמיק על הסוגיה הזו.