רבי יהושע בועז: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←תולדות חייו) |
|||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
כאשר ראה כי כל רב פוסק על פי ספרים אחרים, ונעשות תורות רבות, תכנן לכתוב שני ספרי הלכה מסכמים. האחד "'''ספר התמים'''" או "'''ספר הפשוטים'''" בו מובאות ההלכות בהן לא נפלה מחלוקת. הספר השני הוא "''''ספר המחלוקות'''" בו יובאו ההלכות בהן נפלה מחלוקת, והוא ידון ויכריע בהן, על מנת ליצור אחידות בפסיקת ההלכה{{דרוש מקור}}. בסופו של דבר, שני הספרים הללו לא יצאו לאור עד כה<ref>הרב [[החיד"א]] {{מקור|שם הגדולים ספרים ש, [עו] שלטי הגבורים$שם הגדולים, מערכת ספרים, אות ש, פסקה [עו], ערך שלטי הגבורים|כן}} כתב כי ספר "שלטי הגיבורים" על הרי"ף הוא "ספר המחלוקות", מפני שבו מביא את דברי החולקים על הרי"ף, ובייחוד [[ריא"ז]]. אכן הרב בצלאל דבליצקי {{מקור|(}}[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46426&st=&pgnum=90&hilite= ישורון כ, עמ' צ] {{מקור|ואילך)}} האריך להשיב על טענה זו, ולזהות כתב יד מסוים כ"ספר המחלוקות" הנעלם.</ref>. | כאשר ראה כי כל רב פוסק על פי ספרים אחרים, ונעשות תורות רבות, תכנן לכתוב שני ספרי הלכה מסכמים. האחד "'''ספר התמים'''" או "'''ספר הפשוטים'''" בו מובאות ההלכות בהן לא נפלה מחלוקת. הספר השני הוא "''''ספר המחלוקות'''" בו יובאו ההלכות בהן נפלה מחלוקת, והוא ידון ויכריע בהן, על מנת ליצור אחידות בפסיקת ההלכה{{דרוש מקור}}. בסופו של דבר, שני הספרים הללו לא יצאו לאור עד כה<ref>הרב [[החיד"א]] {{מקור|שם הגדולים ספרים ש, [עו] שלטי הגבורים$שם הגדולים, מערכת ספרים, אות ש, פסקה [עו], ערך שלטי הגבורים|כן}} כתב כי ספר "שלטי הגיבורים" על הרי"ף הוא "ספר המחלוקות", מפני שבו מביא את דברי החולקים על הרי"ף, ובייחוד [[ריא"ז]]. אכן הרב בצלאל דבליצקי {{מקור|(}}[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46426&st=&pgnum=90&hilite= ישורון כ, עמ' צ] {{מקור|ואילך)}} האריך להשיב על טענה זו, ולזהות כתב יד מסוים כ"ספר המחלוקות" הנעלם.</ref>. | ||
התפרסם בעיקר בזכות עבודתו לציון מראי המקומות בתלמוד. מראי המקומות לפסוקים שהובאו בגמרא נקראים "'''תורה אור'''"<ref>יש [http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=10094#p93415 מי שהטיל ספק] האם השם "תורה אור" ניתן ע"י רבי יהושע בועז, או שהוא רק כתב את המקורות, והמדפיסים נתנו לו את השם: "תורה אור", בהמשך לציוניו לספרי הפוסקים, הנושאים את השם: "עין משפט '''נר מצוה'''".</ref>, מראי המקומות למקבילות בש"ס, וכן תיקוני גרסאות, נקראים בשם "'''מסורת הש"ס'''" (שמן המקורי הוא "מסורת התלמוד"{{דרוש מקור}}), ומראי המקומות לדברי הפוסקים ([[רמב"ם]], [[סמ"ג]], [[טור]] ו[[שולחן ערוך]]) מדברי הגמרא נקראים בשם "'''עין משפט'''". הוא תכנן לכתוב בסוף הגמרא מעין מפתח הלכתי בשם "חיקור דינים"{{דרוש מקור}}, | התפרסם בעיקר בזכות עבודתו לציון מראי המקומות בתלמוד. מראי המקומות לפסוקים שהובאו בגמרא נקראים "'''תורה אור'''"<ref>יש [http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=10094#p93415 מי שהטיל ספק] האם השם "תורה אור" ניתן ע"י רבי יהושע בועז, או שהוא רק כתב את המקורות, והמדפיסים נתנו לו את השם: "תורה אור", בהמשך לציוניו לספרי הפוסקים, הנושאים את השם: "עין משפט '''נר מצוה'''".</ref>, מראי המקומות למקבילות בש"ס, וכן תיקוני גרסאות, נקראים בשם "'''מסורת הש"ס'''" (שמן המקורי הוא "מסורת התלמוד"{{דרוש מקור}}), ומראי המקומות לדברי הפוסקים ([[רמב"ם]], [[סמ"ג]], [[טור]] ו[[שולחן ערוך]]) מדברי הגמרא נקראים בשם "'''עין משפט'''". בשנת ש"ו-שי"א הדפיס את כל הש"ס בהידור עם ההוספות הללו בעיר סיביונטה. | ||
הוא אף תכנן לכתוב בסוף הגמרא מעין מפתח הלכתי בשם "חיקור דינים"{{דרוש מקור}}, ולשם כך ציין בדף הגמרא ציונים בשם "'''נר מצווה'''"{{דרוש מקור}}, אולם תכנית זו לא יצאה לפועל (הספר יצא רק על [[מסכת בבא בתרא]]), ונשארו רק הציונים, שחוברו יחד עם ציוני "עין משפט". | |||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||
גרסה מ־00:38, 28 באוגוסט 2012
|
|
רבי יהושע בועז היה רב באיטליה, מחבר "שלטי הגיבורים" על הרי"ף ואת הציונים "עין משפט נר מצווה", "מסורת הש"ס" ו"תורה אור" על התלמוד.
תולדות חייו
לידתו - יש הטוענים שרבי יהושע בועז נולד בקטלוניא שבספרד בתקופת מרן רבי יוסף קארו זצ"ל בשנת רל"ב לערך[1], ובהיותו אברך צעיר גלה בגירוש ספרד[2] (שנת רנ"ב) לארץ איטליה, שם כיהן כרב. יש הטוענים כי נולד באיטליה בשנת רע"ח, והוא מצאצאי מגורשי ספרד[3].
פטירתו - יש הטוענים כי נפטר בין שנת שי"ד לשנת שט"ו, היות ובהדפסת ספרו בשנת שי"ד הוזכר בתואר "יראה זרע יאריך ימים" השמור לאנשים החיים עמנו, ומאידך בהדפסת הכרך הבא של ספרו, בשנת שט"ו, הוזכר בתואר ז"ל[4]. ויש הטוענים כי נפטר בשנת שי"ג, לפני הדפסת ספרו[5].
חיבוריו
כאשר ראה כי כל רב פוסק על פי ספרים אחרים, ונעשות תורות רבות, תכנן לכתוב שני ספרי הלכה מסכמים. האחד "ספר התמים" או "ספר הפשוטים" בו מובאות ההלכות בהן לא נפלה מחלוקת. הספר השני הוא "'ספר המחלוקות" בו יובאו ההלכות בהן נפלה מחלוקת, והוא ידון ויכריע בהן, על מנת ליצור אחידות בפסיקת ההלכה(דרוש מקור). בסופו של דבר, שני הספרים הללו לא יצאו לאור עד כה[6].
התפרסם בעיקר בזכות עבודתו לציון מראי המקומות בתלמוד. מראי המקומות לפסוקים שהובאו בגמרא נקראים "תורה אור"[7], מראי המקומות למקבילות בש"ס, וכן תיקוני גרסאות, נקראים בשם "מסורת הש"ס" (שמן המקורי הוא "מסורת התלמוד"(דרוש מקור)), ומראי המקומות לדברי הפוסקים (רמב"ם, סמ"ג, טור ושולחן ערוך) מדברי הגמרא נקראים בשם "עין משפט". בשנת ש"ו-שי"א הדפיס את כל הש"ס בהידור עם ההוספות הללו בעיר סיביונטה.
הוא אף תכנן לכתוב בסוף הגמרא מעין מפתח הלכתי בשם "חיקור דינים"(דרוש מקור), ולשם כך ציין בדף הגמרא ציונים בשם "נר מצווה"(דרוש מקור), אולם תכנית זו לא יצאה לפועל (הספר יצא רק על מסכת בבא בתרא), ונשארו רק הציונים, שחוברו יחד עם ציוני "עין משפט".
לקריאה נוספת
- הרב שלמה גאטעסמאן, רבי יהושע בועז לבית ברוך ותורתו, מתוך: ישורון כ עמ' עה ואילך
- אנציקלופדיה תורנית דעת
- סדר הדורות הקצר, הרב שלמה בניזרי, תשס"ד
הערות שוליים
- ↑ אנציקלופדיה לגדולי ישראל עמ' 701. וכן כתבו הרב שלום דוב וולפא בספר לקט שכחת הפאה בהתבסס על כך שגלה בגירוש ספרד וכדלהלן. והעתיק דבריו בספר "חן וכבוד" בהקדמה (עמ' ב).
- ↑ הרב שלמה בניזרי, סדר הדורות הקצר, תשס"ד, עמ' 169. וכן הובא באנציקלופדיה תורנית 'דעת' בשם אנציקלופדיה "גדולי האחרונים" מאת נח עמינח ויוסף ניצן.
- ↑ ראה במאמרו של הרב שלמה גאטעסמאן בישורון כ עמ' עו, וכן מאמרו של הרב בצלאל דבילצקי בקובץ 'אליבא דהלכתא' גיליון ס בשער הגיליון. וראה דיון על כך בפורום 'אוצר החכמה'
- ↑ ראה במאמר של הרב שלמה גאטעסמאן הנ"ל - ישורון כ עמ' עו.
- ↑ סדר הדורות הקצר, שם.
- ↑ הרב החיד"א (שם הגדולים, מערכת ספרים, אות ש, פסקה [עו], ערך שלטי הגבורים) כתב כי ספר "שלטי הגיבורים" על הרי"ף הוא "ספר המחלוקות", מפני שבו מביא את דברי החולקים על הרי"ף, ובייחוד ריא"ז. אכן הרב בצלאל דבליצקי (ישורון כ, עמ' צ ואילך) האריך להשיב על טענה זו, ולזהות כתב יד מסוים כ"ספר המחלוקות" הנעלם.
- ↑ יש מי שהטיל ספק האם השם "תורה אור" ניתן ע"י רבי יהושע בועז, או שהוא רק כתב את המקורות, והמדפיסים נתנו לו את השם: "תורה אור", בהמשך לציוניו לספרי הפוסקים, הנושאים את השם: "עין משפט נר מצוה".