חכמת האצטגנינות: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
אסטרולוגיה, ראיית טבע האדם, מידותיו, תכונותיו, מאורעותיו ועתידו לפי מהלך הכוכבים והמזלות. | |||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
בביאור הפסוק {{מקור| | בביאור הפסוק {{מקור|דברים ל, יב|כן}}: "לא בשמים היא", מובא במדרש רבה: "מהו 'לא בשמים היא'? שמואל אמר: אין התורה מצויה באיסטרולוגין שאומנותן בשמים. אמרו לשמואל: הרי אתה איסטרולוגין וגדול בתורה? אמר להן: לא הייתי מביט באיסטרולוגים אלא בשעה שהייתי פנוי מן התורה. אימתי? כשהייתי נכנס לבית המים" {{מקור|לבית הכסא או לבית המרחץ, מקומות שאסור להרהר בהם בדברי תורה|כן}}. | ||
גרסה מ־10:37, 5 בספטמבר 2012
|
|
אסטרולוגיה, ראיית טבע האדם, מידותיו, תכונותיו, מאורעותיו ועתידו לפי מהלך הכוכבים והמזלות.
לדעת הרמב"ם, כל מעשי האצטגנינות הינם הבל וריק, שקר וכזב. חולק עליו הרמב"ן וסובר, כי חכמת האצטגנינות הינה חכמה גדולה ושכך גזרה חכמתו יתברך מששת ימי בראשית שהעולם יונהג על פי מערכת הכוכבים ומהלכם, אלא שביד הקב"ה לשנות ולעשות כרצונו.
באוצר הגאונים מובא, כי "אותם האצטגנינים הקובעים מידותיו של האדם לפי המזל ואומרים שאין לשנותם - הם כופרים, שאינם מודים בהקב"ה, ומובדלים מישראל, אבל אלה האומרים שבכח האדם להתגבר על מידותיו ותאוותיו ולשנותן, הרי הם מודים בבחירת האדם שיכול לכוף את יצרו הטבוע בו על ידי המזל".
בביאור הפסוק (דברים ל, יב): "לא בשמים היא", מובא במדרש רבה: "מהו 'לא בשמים היא'? שמואל אמר: אין התורה מצויה באיסטרולוגין שאומנותן בשמים. אמרו לשמואל: הרי אתה איסטרולוגין וגדול בתורה? אמר להן: לא הייתי מביט באיסטרולוגים אלא בשעה שהייתי פנוי מן התורה. אימתי? כשהייתי נכנס לבית המים" (לבית הכסא או לבית המרחץ, מקומות שאסור להרהר בהם בדברי תורה).
ראה גם
סוגיות סגוליות (על-טבעיות) - בעניין היחס לכל סוגיות אלו: אסטרולוגיה, כישוף, עיין הרע וכו'.