הרב ישעיהו זילברשטיין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Zilberstein.jpg|200px| | [[תמונה:Zilberstein.jpg|200px|שמאל|ממוזער| הרב ישעיה זליברשטיין (שני מימין). מקור: ארכיון יד ושם]] | ||
'''הרב ישעיהו זילברשטיין''' היה מהבולטים שברבני הונגריה לפני השואה, [[רב]] וראש [[ישיבה]] בעיר וויצען. בעל ספר "'''מעשי למלך'''" על הרמב"ם. | '''הרב ישעיהו זילברשטיין''' היה מהבולטים שברבני הונגריה לפני השואה, [[רב]] וראש [[ישיבה]] בעיר וויצען. בעל ספר "'''מעשי למלך'''" על הרמב"ם. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
כשהיה בן שנתיים עלה עם הוריו ל[[ארץ ישראל]] והתיישב ב[[ירושלים]]. אביו היה ממיסדי [[כולל]] "שומרי החומות" בירושלים. גדולי ירושלים יעדו אותו לגדולות- ביניהם בעל "תפארת ירושלים" על [[ששה סדרי משנה]], והרב מקאליש בעל "אמרי בינה". כשהיה בן 11 חזרו הוריו להונגריה, ואביו נבחר לכהן כרבה של קרסטור, לאחר מכן של טרבישוב ולבסוף בוויצען. כשעזב אביו את טרבישוב, פנו אליו ראשי הקהילה שיכהן תחתיו, אף על פי שהיה אז בחור צעיר, אולם הוא העדיף להישאר עם אביו בוייצען. בוויצען הקים אביו [[ישיבה]] ועמד בראשה, ור' ישעיהו עזר לו בניהולה. | כשהיה בן שנתיים עלה עם הוריו ל[[ארץ ישראל]] והתיישב ב[[ירושלים]]. אביו היה ממיסדי [[כולל]] "שומרי החומות" בירושלים. גדולי ירושלים יעדו אותו לגדולות- ביניהם בעל "תפארת ירושלים" על [[ששה סדרי משנה]], והרב מקאליש בעל "אמרי בינה". כשהיה בן 11 חזרו הוריו להונגריה, ואביו נבחר לכהן כרבה של קרסטור, לאחר מכן של טרבישוב ולבסוף בוויצען. כשעזב אביו את טרבישוב, פנו אליו ראשי הקהילה שיכהן תחתיו, אף על פי שהיה אז בחור צעיר, אולם הוא העדיף להישאר עם אביו בוייצען. בוויצען הקים אביו [[ישיבה]] ועמד בראשה, ור' ישעיהו עזר לו בניהולה. | ||
לאחר נישואיו פתח חנות מכיוון שלא רצה להתפרנס מהרבנות, ואשתו שרה עסקה במסחר כדי לאפשר לו ללמוד תורה. קיבל היתר הוראה מרבי חיים סופר ממונקאטש- בעל שו"ת מחנה חיים, מר' חיים מנהיימר מאונגוואר ומבעל 'קול אריה' מבערגסאס. בגיל 27, בשנת תרמ"ד, החל לכהן כרב ו[[אב בית דין|אב"ד]] בוייצען, וכראש הישיבה שהקים אביו. נחשב לאחד מחשובי רבני הונגריה בדורו, והתכתב בהלכה עם גדולי הונגריה כדוגמת ה[[מהר"ם שיק]]<ref>[[שו"ת]] מהר"ם שיק חלק יורה דעה סימן קס ועוד.</ref>, [[רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים]] מסיגעט<ref>שו"ת אבני צדק יו"ד סימן ס', קנא, קנב.</ref>, ה[[מהרש"ם]]<ref>רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון מברעז'ן- מגדולי רבני גאליציה- שו"ת מהרש"ם חלק ז סימן מז.</ref> [[הרב עמרם בלום]]<ref>רבה של חוסט, - שו"ת בית שערים חלק א' סימן קסה, רסח, חלק ב' סימן שסב, חלק ג' סימן סו.</ref> ועוד<ref>למשל: רבי יצחק רוטנברג מהודהוז, שו"ת גבורת יצחק, "בענין גיטין", שו"ת הלכה למשה חלק א' רמח </ref> כמו כן, נשאל שאלות בנושאים שונים מרחבי הונגריה, וכן מחברים רבים שלחו אליו את ספריהם כדי לקבל הסכמה. פסקיו מצוטטים במגוון ספרות ההלכה שבאה אחריו<ref>למשל: שו"ת [[ציץ אליעזר]] חלק ז' קונטרס "אורחות המשפטים" פרק ה' וכן חלק י, ב סי' סב, שבט הלוי חלק י' סי' רמ, הלכה ברורה חלק א' סי' ח ס"ד ועוד</ref>. כשפרסם ה[[אדמו"ר]] מראדזין- [[רבי גרשון חנוך ליינר]] את מסקנותיו בנושא ה[[תכלת]], בתחילה תמך רבי ישעיהו בגילוי זה, אולם כשראה קונטרס שכתב אחד מחכמי ירושלים על כך, חזר בו והתנגד לתגלית זו<ref>כך הוא כותב בספרו מעשי למלך הל' כלי המקדש.</ref>. | לאחר נישואיו פתח חנות מכיוון שלא רצה להתפרנס מהרבנות, ואשתו שרה עסקה במסחר כדי לאפשר לו ללמוד תורה. קיבל היתר הוראה מרבי חיים סופר ממונקאטש- בעל שו"ת מחנה חיים, מר' חיים מנהיימר מאונגוואר ומבעל 'קול אריה' מבערגסאס. בגיל 27, בשנת תרמ"ד, החל לכהן כרב ו[[אב בית דין|אב"ד]] בוייצען, וכראש הישיבה שהקים אביו. נחשב לאחד מחשובי רבני הונגריה בדורו, והתכתב בהלכה עם גדולי הונגריה כדוגמת ה[[מהר"ם שיק]]<ref>[[שו"ת]] מהר"ם שיק חלק יורה דעה סימן קס ועוד.</ref>, [[רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים]] מסיגעט<ref>שו"ת אבני צדק יו"ד סימן ס', קנא, קנב.</ref>, ה[[מהרש"ם]]<ref>רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון מברעז'ן- מגדולי רבני גאליציה- שו"ת מהרש"ם חלק ז סימן מז.</ref> [[הרב עמרם בלום]]<ref>רבה של חוסט, - שו"ת בית שערים חלק א' סימן קסה, רסח, חלק ב' סימן שסב, חלק ג' סימן סו.</ref> ועוד<ref>למשל: [[הרב ישראל וועלץ]] רבה של פסט, רבי יצחק רוטנברג מהודהוז, שו"ת גבורת יצחק, "בענין גיטין", שו"ת הלכה למשה חלק א' רמח </ref> כמו כן, נשאל שאלות בנושאים שונים מרחבי הונגריה, וכן מחברים רבים שלחו אליו את ספריהם כדי לקבל הסכמה. פסקיו מצוטטים במגוון ספרות ההלכה שבאה אחריו<ref>למשל: שו"ת [[ציץ אליעזר]] חלק ז' קונטרס "אורחות המשפטים" פרק ה' וכן חלק י, ב סי' סב, שבט הלוי חלק י' סי' רמ, הלכה ברורה חלק א' סי' ח ס"ד ועוד</ref>. כשפרסם ה[[אדמו"ר]] מראדזין- [[רבי גרשון חנוך ליינר]] את מסקנותיו בנושא ה[[תכלת]], בתחילה תמך רבי ישעיהו בגילוי זה, אולם כשראה קונטרס שכתב אחד מחכמי ירושלים על כך, חזר בו והתנגד לתגלית זו<ref>כך הוא כותב בספרו מעשי למלך הל' כלי המקדש.</ref>. | ||
היה מראשי הפועלים כנגד הנאולוגים (הרפורמים בהנוגריה) וה[[ציונות|ציונים]], בהשפעת [[רבי חיים סולובייצ'יק]] מבריסק<ref>"הגיעני מכתבו בתוך כמה מכתבים בדבר הציונים, וכל גדולי ישראל יחרדון וכותבים שהדבר עומד בגזרת חרם ושמתא, וחלילה לזוז זיז כל שהוא לשוב לארץ הקודש ברוב עם. וגדול ומפורסם מרוסיא כותב כי בדין גזר השם יתברך עלינו גזרות ונתפזרנו בכל העולם ןהצור תמים פעלו, וענין היותנו בגלות מבואר בתורה הקדושה: "אם בחוקותי תלכו וכו'". לית מאן דפליג שהיודענשטאט (הספר "מדינת היהודים" של מייסד הציונות ד"ר [[בנימין זאב הרצל]]) יניא לבבות אחינו בית ישראל מהאמונה שה' יגאל אותנו...ראשי הציונים מתימרים מתפארים שכופרים בה' יתברך ובתורתו וע"פ הרמב"ם אין להם חלק ונחלה בישראל..." (מתוך מכתב שכתב בשנת תרנ"ח לר' יעקב פלייסיג מוויען, הובא בספר "דובב שפתי ישנים" חלק ב' עמ' קס ראה עוד במאמרו "הפליטה הנשארת" ובמכתבו לר' פישל זוסמן סופר שהובא בספר "דובב שפתי ישנים", ומכתב אליו מר' חיים סולובייצ'יק ומ[[רבי יום טוב חנינה ליפא טייטלבוים]] מסיגעט (בעל "קדושת יום טוב", בנו של ר' יקותיאל יהודה ואביו של [[רבי יואל טייטלבוים]]) שהובאו שניהם שם.</ref> לעומת זאת, ראה צורך בהתיישבות בארץ ע"י אנשים יראי שמים<ref>אדרבה החיוב לעשות התחלה על כל פנים, ובודאי יצמח מזה טובה להרבה מאחינו בית ישראל..." (מתוך מכתבו לר' פישל זוסמן סופר, ראה בהערה הקודמת. </ref>. | היה מראשי הפועלים כנגד הנאולוגים (הרפורמים בהנוגריה) וה[[ציונות|ציונים]], בהשפעת [[רבי חיים סולובייצ'יק]] מבריסק<ref>"הגיעני מכתבו בתוך כמה מכתבים בדבר הציונים, וכל גדולי ישראל יחרדון וכותבים שהדבר עומד בגזרת חרם ושמתא, וחלילה לזוז זיז כל שהוא לשוב לארץ הקודש ברוב עם. וגדול ומפורסם מרוסיא כותב כי בדין גזר השם יתברך עלינו גזרות ונתפזרנו בכל העולם ןהצור תמים פעלו, וענין היותנו בגלות מבואר בתורה הקדושה: "אם בחוקותי תלכו וכו'". לית מאן דפליג שהיודענשטאט (הספר "מדינת היהודים" של מייסד הציונות ד"ר [[בנימין זאב הרצל]]) יניא לבבות אחינו בית ישראל מהאמונה שה' יגאל אותנו...ראשי הציונים מתימרים מתפארים שכופרים בה' יתברך ובתורתו וע"פ הרמב"ם אין להם חלק ונחלה בישראל..." (מתוך מכתב שכתב בשנת תרנ"ח לר' יעקב פלייסיג מוויען, הובא בספר "דובב שפתי ישנים" חלק ב' עמ' קס ראה עוד במאמרו "הפליטה הנשארת" ובמכתבו לר' פישל זוסמן סופר שהובא בספר "דובב שפתי ישנים", ומכתב אליו מר' חיים סולובייצ'יק ומ[[רבי יום טוב חנינה ליפא טייטלבוים]] מסיגעט (בעל "קדושת יום טוב", בנו של ר' יקותיאל יהודה ואביו של [[רבי יואל טייטלבוים]]) שהובאו שניהם שם.</ref> לעומת זאת, ראה צורך בהתיישבות בארץ ע"י אנשים יראי שמים<ref>אדרבה החיוב לעשות התחלה על כל פנים, ובודאי יצמח מזה טובה להרבה מאחינו בית ישראל..." (מתוך מכתבו לר' פישל זוסמן סופר, ראה בהערה הקודמת. </ref>. | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
==חיבורו== | ==חיבורו== | ||
חיבר את הספר '''מעשי למלך''' על [[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]]. חלק א'- הלכות בית הבחירה, כלי המקדש וביאת המקדש, בתוספת קונטרס על הלכות [[טרפה|טרפות]] וקונטרס "אֵבל אֵם" על הלכות טומאה ל[[כהן|כהנים]]. חלק ב'- הלכות איסורי מזבח, ומעשה הקרבנות, בתוספת הקדמות מבניו ובהן תולדותיו והנהגותיו. | חיבר את הספר '''מעשי למלך''' על [[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]]. חלק א'- הלכות בית הבחירה, כלי המקדש וביאת המקדש, בתוספת קונטרס על הלכות [[טרפה|טרפות]] וקונטרס "אֵבל אֵם" על הלכות טומאה ל[[כהן|כהנים]]. חלק ב'- הלכות איסורי מזבח, ומעשה הקרבנות, בתוספת הקדמות מבניו ובהן תולדותיו והנהגותיו. | ||
בשנת תש"ע הוציאו צאצאיו את הספר "'''תשובות וחידושי מעשי למלך'''" ובו לקט תשובות ומאמרים שנאספו מכתבי יד, מכתבי בני משפחתו ומקבצי "תל תלפיות" בהם פרסם ממאמריו. | |||
==בניו ותלמידיו== | ==בניו ותלמידיו== | ||
גרסה מ־00:09, 28 בספטמבר 2012
|
|
הרב ישעיהו זילברשטיין היה מהבולטים שברבני הונגריה לפני השואה, רב וראש ישיבה בעיר וויצען. בעל ספר "מעשי למלך" על הרמב"ם.
תולדות חייו
נולד בשנת תרי"ז בזנטא, לאביו הרב דוד לייב, מחבר הספר "שבילי דוד" על השולחן ערוך, ואמו שפרה ליבא. כשהיה בן שנתיים עלה עם הוריו לארץ ישראל והתיישב בירושלים. אביו היה ממיסדי כולל "שומרי החומות" בירושלים. גדולי ירושלים יעדו אותו לגדולות- ביניהם בעל "תפארת ירושלים" על ששה סדרי משנה, והרב מקאליש בעל "אמרי בינה". כשהיה בן 11 חזרו הוריו להונגריה, ואביו נבחר לכהן כרבה של קרסטור, לאחר מכן של טרבישוב ולבסוף בוויצען. כשעזב אביו את טרבישוב, פנו אליו ראשי הקהילה שיכהן תחתיו, אף על פי שהיה אז בחור צעיר, אולם הוא העדיף להישאר עם אביו בוייצען. בוויצען הקים אביו ישיבה ועמד בראשה, ור' ישעיהו עזר לו בניהולה.
לאחר נישואיו פתח חנות מכיוון שלא רצה להתפרנס מהרבנות, ואשתו שרה עסקה במסחר כדי לאפשר לו ללמוד תורה. קיבל היתר הוראה מרבי חיים סופר ממונקאטש- בעל שו"ת מחנה חיים, מר' חיים מנהיימר מאונגוואר ומבעל 'קול אריה' מבערגסאס. בגיל 27, בשנת תרמ"ד, החל לכהן כרב ואב"ד בוייצען, וכראש הישיבה שהקים אביו. נחשב לאחד מחשובי רבני הונגריה בדורו, והתכתב בהלכה עם גדולי הונגריה כדוגמת המהר"ם שיק[1], רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים מסיגעט[2], המהרש"ם[3] הרב עמרם בלום[4] ועוד[5] כמו כן, נשאל שאלות בנושאים שונים מרחבי הונגריה, וכן מחברים רבים שלחו אליו את ספריהם כדי לקבל הסכמה. פסקיו מצוטטים במגוון ספרות ההלכה שבאה אחריו[6]. כשפרסם האדמו"ר מראדזין- רבי גרשון חנוך ליינר את מסקנותיו בנושא התכלת, בתחילה תמך רבי ישעיהו בגילוי זה, אולם כשראה קונטרס שכתב אחד מחכמי ירושלים על כך, חזר בו והתנגד לתגלית זו[7].
היה מראשי הפועלים כנגד הנאולוגים (הרפורמים בהנוגריה) והציונים, בהשפעת רבי חיים סולובייצ'יק מבריסק[8] לעומת זאת, ראה צורך בהתיישבות בארץ ע"י אנשים יראי שמים[9].
כל ימיו נהג והתפלל לפי מנהג אשכנז, ובסוף ימיו התקרב לחסידות והחל לנהוג בחלק מן הדברים על פי מנהג "ספרד" המקובל אצל החסידים.
נפטר בוויצען בכ"ה בתמוז תר"צ (לפי מקורות אחרים בתרצ"ה).
בנו, רבי משה צבי היה תלמיד חכם מובהק, וכתב קונטרס "מצודת משה" (נדפס כנספח לחידושי מהרי"א אסאד) הכולל חידושים בסוגיות ו"סיומים" למסכתות שונות.
| תקופת חייו של הרב ישעיהו זילברשטיין על ציר הזמן |
|---|
 |
תלמידי ישיבת וייצען בשנת תרצ"ב[10]. מקור: ארכיון יד ושם
חיבורו
חיבר את הספר מעשי למלך על משנה תורה לרמב"ם. חלק א'- הלכות בית הבחירה, כלי המקדש וביאת המקדש, בתוספת קונטרס על הלכות טרפות וקונטרס "אֵבל אֵם" על הלכות טומאה לכהנים. חלק ב'- הלכות איסורי מזבח, ומעשה הקרבנות, בתוספת הקדמות מבניו ובהן תולדותיו והנהגותיו.
בשנת תש"ע הוציאו צאצאיו את הספר "תשובות וחידושי מעשי למלך" ובו לקט תשובות ומאמרים שנאספו מכתבי יד, מכתבי בני משפחתו ומקבצי "תל תלפיות" בהם פרסם ממאמריו.
בניו ותלמידיו
- הרב אהרן זילברשטיין- אב"ד בעלעד.
- הרב דוד לייב זילברשטיין- אב"ד וייצען.
- חתנו הרה"ק חיים אהרן דוד דייטש זצוק"ל הי"ד אבד"ק ב. יארמאט
העמיד מאות תלמידים בישיבה בוייצען, ביניהם רבי אהרן ראטה, האדמו"ר משומרי אמונים- בערגסאס.
מהנהגותיו[11]
- הקפיד על כל רגע ורגע של יתבטל.
- היה לומד לאחר תפילת שחרית עם טלית ותפילין של רבנו תם.
- היה מקפיד לכתוב את חידושיו עם טלית ותפילין.
- מעולם לא ישן שנת צהריים ביום חול, ובצעירותו לא ישן שנת צהריים אפילו בשבת, אלא בזקנותו כשהיה חלש, ישן מעט בצהרים.
- מעולם לא ישן לפני חצות הלילה.
- בלילות שני, רביעי ושישי לא היה ישן כלל.
- בשבת היה דורש בשלוש הסעודות בפלפול גדול.
- כשהיה מתפלל, היה עומד בכל התפילה כשפניו לקיר ורגליו צמודות, כמו בתפילת שמונה עשרה.
- היה מקפיד להתפלל מתוך סידור.
- לאחר התפילה היה עומד על יד עמוד החזן, מסתכל בשם הוי"ה ומהרהר בו.
- בשבתות ובחגים היה חזן, ובמיוחד בשבועות, בו היה מתפלל בתהלהבות יתרה ובצעקות.
- לפני תקיעת שופר בראש השנה היה דורש בדברי מוסר וכיבושין, ודבריו היו מתקבלים לרוב על הציבור.
- לפני תפילת כל נדרי היה לומד מספר הזוהר את הקטעים המדברים על יום הכיפורים.
לקריאה נוספת
- בניו, הקדמת בני המחבר לספר מעשי למלך חלק ב'.
- פרופ' שלמה שפיצר, קהילות הונגריה, בהוצאת מכון ירושלים תשס"ט, עמ' 145.
הערות שוליים
- ↑ שו"ת מהר"ם שיק חלק יורה דעה סימן קס ועוד.
- ↑ שו"ת אבני צדק יו"ד סימן ס', קנא, קנב.
- ↑ רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון מברעז'ן- מגדולי רבני גאליציה- שו"ת מהרש"ם חלק ז סימן מז.
- ↑ רבה של חוסט, - שו"ת בית שערים חלק א' סימן קסה, רסח, חלק ב' סימן שסב, חלק ג' סימן סו.
- ↑ למשל: הרב ישראל וועלץ רבה של פסט, רבי יצחק רוטנברג מהודהוז, שו"ת גבורת יצחק, "בענין גיטין", שו"ת הלכה למשה חלק א' רמח
- ↑ למשל: שו"ת ציץ אליעזר חלק ז' קונטרס "אורחות המשפטים" פרק ה' וכן חלק י, ב סי' סב, שבט הלוי חלק י' סי' רמ, הלכה ברורה חלק א' סי' ח ס"ד ועוד
- ↑ כך הוא כותב בספרו מעשי למלך הל' כלי המקדש.
- ↑ "הגיעני מכתבו בתוך כמה מכתבים בדבר הציונים, וכל גדולי ישראל יחרדון וכותבים שהדבר עומד בגזרת חרם ושמתא, וחלילה לזוז זיז כל שהוא לשוב לארץ הקודש ברוב עם. וגדול ומפורסם מרוסיא כותב כי בדין גזר השם יתברך עלינו גזרות ונתפזרנו בכל העולם ןהצור תמים פעלו, וענין היותנו בגלות מבואר בתורה הקדושה: "אם בחוקותי תלכו וכו'". לית מאן דפליג שהיודענשטאט (הספר "מדינת היהודים" של מייסד הציונות ד"ר בנימין זאב הרצל) יניא לבבות אחינו בית ישראל מהאמונה שה' יגאל אותנו...ראשי הציונים מתימרים מתפארים שכופרים בה' יתברך ובתורתו וע"פ הרמב"ם אין להם חלק ונחלה בישראל..." (מתוך מכתב שכתב בשנת תרנ"ח לר' יעקב פלייסיג מוויען, הובא בספר "דובב שפתי ישנים" חלק ב' עמ' קס ראה עוד במאמרו "הפליטה הנשארת" ובמכתבו לר' פישל זוסמן סופר שהובא בספר "דובב שפתי ישנים", ומכתב אליו מר' חיים סולובייצ'יק ומרבי יום טוב חנינה ליפא טייטלבוים מסיגעט (בעל "קדושת יום טוב", בנו של ר' יקותיאל יהודה ואביו של רבי יואל טייטלבוים) שהובאו שניהם שם.
- ↑ אדרבה החיוב לעשות התחלה על כל פנים, ובודאי יצמח מזה טובה להרבה מאחינו בית ישראל..." (מתוך מכתבו לר' פישל זוסמן סופר, ראה בהערה הקודמת.
- ↑ על פי הכתוב בהקדמת בניו לספר "מעשי למלך", מדובר לאחר פטירתו, ואילו לפי הכתוב בתמונה המובאת לעיל, היה זה עוד בימי חייו.
- ↑ מתוך הקדמת בניו לספרו 'מעשי למלך' חלק ב'.