הרב יהודה לייב הלוי אשלג: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Rav ashlag.jpg|שמאל|200px|ממוזער|הרב אשלג]] | [[תמונה:Rav ashlag.jpg|שמאל|200px|ממוזער|הרב אשלג]] | ||
'''הרב יהודה לייב הלוי אשלג''' היה מגדולי ה[[מקובל]]ים ומפרשי ה[[קבלה]] בדור הקודם. בעל פירוש "הסולם" על [[ספר הזוהר]]. מייסד "חסידות אשלג" וה[[אדמו"ר]] הראשון שלה. | '''הרב יהודה לייב הלוי אשלג''' היה מגדולי ה[[מקובל]]ים ומפרשי ה[[קבלה]] בדור הקודם. בעל פירוש "הסולם" על [[ספר הזוהר]]. מייסד "[[חסידות אשלג]]" וה[[אדמו"ר]] הראשון שלה. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בוורשה בשנת תרמ"ה. עוד מנעוריו התפרסם כלמדן, ובסביבות גיל 19 הוסמך להוראה. כיהן כמורה הוראה בורשה במשך כ-16 שנה. למד [[החסידות|חסידות]] מפי רבי מאיר שלום רבינוביץ', האדמו"ר מ[[חסידות פוריסוב#חסידות קאלושין-פוריסוב|קלושין-פוריסוב]], בעל נהר שלום, שאף מסר לידיו את הדרכת התלמידים הצעירים. | נולד בוורשה בשנת תרמ"ה. עוד מנעוריו התפרסם כלמדן, ובסביבות גיל 19 הוסמך להוראה. כיהן כמורה הוראה בורשה במשך כ-16 שנה. למד [[החסידות|חסידות]] מפי רבי מאיר שלום רבינוביץ', האדמו"ר מ[[חסידות פוריסוב#חסידות קאלושין-פוריסוב|קלושין-פוריסוב]], בעל נהר שלום, שאף מסר לידיו את הדרכת התלמידים הצעירים. | ||
גרסה מ־19:20, 13 באוקטובר 2012
|
|
הרב יהודה לייב הלוי אשלג היה מגדולי המקובלים ומפרשי הקבלה בדור הקודם. בעל פירוש "הסולם" על ספר הזוהר. מייסד "חסידות אשלג" והאדמו"ר הראשון שלה.
תולדות חייו
נולד בוורשה בשנת תרמ"ה. עוד מנעוריו התפרסם כלמדן, ובסביבות גיל 19 הוסמך להוראה. כיהן כמורה הוראה בורשה במשך כ-16 שנה. למד חסידות מפי רבי מאיר שלום רבינוביץ', האדמו"ר מקלושין-פוריסוב, בעל נהר שלום, שאף מסר לידיו את הדרכת התלמידים הצעירים.
למד הרבה קבלה, עד שנהיה לאחד הידענים הגדולים בתחום זה. לפי עדותו, רבו בקבלה היה סוחר צדיק נסתר ש"היה מפורסם בכל העיר כסוחר נאמן אבל בחכמת הקבלה לא הכיר בו שום בן אדם עד היום הזה". הוא מכנה אותו "מורי הקדוש" מבלי לגלות את זהותו. רבו נפטר בי' בניסן תרע"ט.
בשנת תרפ"ב עלה לארץ ישראל, והתיישב בירושלים. הוא הסתיר את היותו רב בפולין והתגורר בחדר קטן בעיר העתיקה, מול הכותל המערבי. כאשר נתגלתה למדנותו ועברו הרבני, נשלח להיות רב שכונת גבעת שאול. התמסר להפצת הקבלה, נתן שיעורים והרצאות, ואף הקים ישיבה בשם "עיטורי רבנים" ללימודי הקבלה. כמו כן, יסד חצר חסידית שנקראה על שמו "חסידות אשלג", וכיהן כאדמו"ר.
זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית לשנת תשי"ג.
נטה לדרך הסוציאליזם, וראה בהשקפותיהם של מייסדי השיטה השקפות קרובות מאד לאלו של הקבלה.
נפטר בתל אביב ביום הכיפורים תשט"ו, ונקבר בהר המנוחות בירושלים.
ספריו
- ספרו המרכזי- פירוש הסולם- תרגום על כל ספר הזוהר ו"הזוהר החדש". חיבור זה זיכה אותו ב"פרס הרב קוק לספרות תורנית". כתיבת החיבור ארכה 14 שנה, והוא יצא בעשרים ואחד כרכים.
- פנים מאירות ופנים מסבירות- על הספר עץ חיים לאריז"ל.
- פירוש אור פנימי והסתכלות פנימית על "תלמוד עשר הספירות".
- קונטרס מתן תורה.
- קונטרס הערבות.
- קונטרס השלום.
- אגרות בעל הסולם
- ערך דו שבועון בשם האומה שממנו נדפסו שני קונטרסים.
תלמידיו
- בנו, הרב ברוך שלום הלוי אשלג, ממשיכו של אביו בהפצת הקבלה ובאדמו"רות.
- בנו, רבי שלמה בנימין הלוי אשלג- המשיך את אביו באדמו"רות.
- הרב משה יאיר ויינשטוק.
- הרב יהודה צבי ברנדווין.
- הרב יוסף ויינשטוק, בעל "וילקט יוסף".
- אלוף(בדימוס} אביחי מנדלבליט- הפרקליט הצבאי הראשי לשעבר וכיום מרצה במכון לביטחון לאומי.
לקריאה נוספת
- ד"ר יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, אישים כרך א', בהוצאת מוסד הרב קוק, עמ' כה-כז.