רבי חיים מוולוז'ין: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{רב | {{רב | ||
|שם=חיים איצקוביץ | |שם=רבי חיים איצקוביץ מוולוז'ין | ||
|תמונה= | |תמונה= | ||
|כיתוב= | |כיתוב= | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
'''רבי חיים מוולוז'ין''' היה מקובל, גדול תלמידי [[הגר"א]]<ref>בהקדמה לביאור הגר"א על [[שולחן ערוך]] חלק [[אורח חיים]], מונים בני הגר"א, רבי יהודה לייב ורבי אברהם, את ר' חיים כראש וראשון לתלמידי הגר"א.</ref>, מייסד וראש [[ישיבת וולוז'ין]]. | '''רבי חיים מוולוז'ין''' היה מקובל, גדול תלמידי [[הגר"א]]<ref>בהקדמה לביאור הגר"א על [[שולחן ערוך]] חלק [[אורח חיים]], מונים בני הגר"א, רבי יהודה לייב ורבי אברהם, את ר' חיים כראש וראשון לתלמידי הגר"א.</ref>, מייסד וראש [[ישיבת וולוז'ין]]. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בז' ב[[סיוןן]] תק"ט לרבי יצחק איצקוביץ', פרנס הקהילה בוולוז'ין ורבקה, בת ר' יוסף רפפורט. בצעירותו למד תחילה במשך שנתיים אצל רבי רפאל זיסקינד הכהן מהמבורג שהיה רבה של מינסק, ואחר כך אצל [[רבי אריה לייב גינצבורג]], בעל ה[[שאגת אריה]], שהיה רב העיירה באותה עת. מגיל 19 התחיל נוסע אל הגאון מווילנה (הגר"א), ונעשה לתלמידו החשוב. הוא העריץ את הגר"א מאד, והתנגד אפילו להחשיבו כממשיכו של הגר"א מפני כבודו<ref>למשל, ב"קול הקורא להקמת הישיבה", שכתב ר' חיים לפני הקמת ישיבת וולוז'ין, כתה כי הוא אינו ראוי להחשב כתלמידו של הגאון מווילנה: | נולד בז' ב[[סיוןן]] תק"ט לרבי יצחק איצקוביץ', פרנס הקהילה בוולוז'ין ורבקה, בת ר' יוסף רפפורט. בצעירותו למד תחילה במשך שנתיים אצל רבי רפאל זיסקינד הכהן מהמבורג שהיה רבה של מינסק, ואחר כך אצל [[רבי אריה לייב גינצבורג]], בעל ה[[שאגת אריה]], שהיה רב העיירה באותה עת. מגיל 19 התחיל נוסע אל הגאון מווילנה (הגר"א), ונעשה לתלמידו החשוב. הוא העריץ את הגר"א מאד, והתנגד אפילו להחשיבו כממשיכו של הגר"א מפני כבודו<ref>למשל, ב"קול הקורא להקמת הישיבה", שכתב ר' חיים לפני הקמת ישיבת וולוז'ין, כתה כי הוא אינו ראוי להחשב כתלמידו של הגאון מווילנה: | ||
"ואנכי שמעתי שנקרא עלי שם רבנו הגדול וכו', וזכיתי להיקרא בשמו הטוב עלי לומר תלמידו, וראיתי חובה לעצמי להודיע בישראל נאמנה וכו', שכל האומר כן אינו אלא טועה גמור וכו'. ובמקצת הימים אשר זכיתי לשמש אותו, לא זכיתי ממנו אלא לידע צורתא דשמעתא אחר יגיעה" | "ואנכי שמעתי שנקרא עלי שם רבנו הגדול וכו', וזכיתי להיקרא בשמו הטוב עלי לומר תלמידו, וראיתי חובה לעצמי להודיע בישראל נאמנה וכו', שכל האומר כן אינו אלא טועה גמור וכו'. ובמקצת הימים אשר זכיתי לשמש אותו, לא זכיתי ממנו אלא לידע צורתא דשמעתא אחר יגיעה".</ref>. בהסכמתו וברכתו של הגאון חזר רבי חיים מווילנה לוולוז'ין ושימש כרבה של העיירה, ככל הנראה בשנת תקל"ד. לאחר כחמש עשרה שנות רבנות עבר לכהן כרב בוילקומיר, אך חזר לוולוז'ין לאחר שנה אחת בלבד בעקבות התנגדות בקהילה, והמשיך לשמש כרבה עד מותו. בראשית המאה ה-19, לאחר פטירתו של רבו, ייסד ר' חיים את ישיבת עץ חיים בוולוז'ין (הידועה יותר בשם [[ישיבת וולוז'ין]] ובכך הפך לאבי הישיבות הליטאיות הגדולות. לקראת ייסודה של הישיבה, יצא ר' חיים בשנת תקס"ב, במכתב גלוי אל "אוהבי התורה" בליטא, ובו קרא להרים את קרן לימוד התורה והישיבות. | ||
</ref>. בהסכמתו וברכתו של הגאון חזר רבי חיים מווילנה לוולוז'ין ושימש כרבה של העיירה, ככל הנראה בשנת תקל"ד. לאחר כחמש עשרה שנות רבנות עבר לכהן כרב בוילקומיר, אך חזר לוולוז'ין לאחר שנה אחת בלבד בעקבות התנגדות בקהילה, והמשיך לשמש כרבה עד מותו. בראשית המאה ה-19, לאחר פטירתו של רבו, ייסד ר' חיים את ישיבת עץ חיים בוולוז'ין (הידועה יותר בשם [[ישיבת וולוז'ין]] ובכך הפך לאבי הישיבות הליטאיות הגדולות. לקראת ייסודה של הישיבה, יצא ר' חיים בשנת תקס"ב, במכתב גלוי אל "אוהבי התורה" בליטא, ובו קרא להרים את קרן לימוד התורה והישיבות. | |||
ישנה עדות מאוחרת של ר' אריה נאמן על-פיה ר' חיים הגה ויזם את [[עלית תלמידי הגר"א]] שבראשה עמדו [[רבי ישראל משקלוב]] ו[[רבי מנחם מנדל משקלוב]]. ר' חיים לא עלה ל[[ארץ ישראל]] בעצמו אך סייע רבות לעולים. הוא שימש כסמכות הרבנית של ארגון רוזני וילנה, אשר תמך כלכלית בפרושים, היהודים הליטאים-אשכנזים בארץ ישראל, באמצעות כספי החלוקה והקמת "[[כולל]] הפרושים הכללי "אדרת אליהו"" ואף היה הסמכות העליונה לניהול ענייניהם. | ישנה עדות מאוחרת של ר' אריה נאמן על-פיה ר' חיים הגה ויזם את [[עלית תלמידי הגר"א]] שבראשה עמדו [[רבי ישראל משקלוב]] ו[[רבי מנחם מנדל משקלוב]]. ר' חיים לא עלה ל[[ארץ ישראל]] בעצמו אך סייע רבות לעולים. הוא שימש כסמכות הרבנית של ארגון רוזני וילנה, אשר תמך כלכלית בפרושים, היהודים הליטאים-אשכנזים בארץ ישראל, באמצעות כספי החלוקה והקמת "[[כולל]] הפרושים הכללי "אדרת אליהו"" ואף היה הסמכות העליונה לניהול ענייניהם. | ||
| שורה 25: | שורה 26: | ||
נפטר בי"ד בסיוון תקפ"א. | נפטר בי"ד בסיוון תקפ"א. | ||
==כתביו== | |||
ספרו המפורסם הוא '''[[נפש החיים]]''', הספר עוסק בעניני [[אמונה]] ו[[מוסר]] ומבוסס על תורת ה[[קבלה]]. הספר מהוה מעין תחליף לספר ה[[תניא]] של [[רבי שניאור זלמן מלאדי]]. בספר הוא מציג את השיטה של המתנגדים, לפיה התורה היא מקור החיים לעולם והיסוד החשוב והמרכזי ביותר (בניגוד לחסידות), וכי אליו יהיה רגע אחד בעוםל ללא תורה, אין העולם יכול להתקיים. | ספרו המפורסם הוא '''[[נפש החיים]]''', הספר עוסק בעניני [[אמונה]] ו[[מוסר]] ומבוסס על תורת ה[[קבלה]]. הספר מהוה מעין תחליף לספר ה[[תניא]] של [[רבי שניאור זלמן מלאדי]]. בספר הוא מציג את השיטה של המתנגדים, לפיה התורה היא מקור החיים לעולם והיסוד החשוב והמרכזי ביותר (בניגוד לחסידות), וכי אליו יהיה רגע אחד בעוםל ללא תורה, אין העולם יכול להתקיים. | ||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
ב[[הלכה]] יש בידינו תשובות בודדות ב[[שו"ת]] '''חוט המשולש'''. כמו כן יש חידוש על הש"ס ממנו שהובא בספר {{מקור|נחלת דוד בבא מציעא ד א}}. [[הרב שלמה יוסף זוין]] בספרו "אישים ושיטות" טוען שחידוש זה מעיד על שיטתו של ר' חיים בהלכה- לבאר את עומק הפשט בצורה בהירה ופשוטה. שיטתו זו ניכרת בעיקר בסגנון הלימוד שהיה נהוג בישיבתו- לימוד מקיף בהבנה ישרה ללא פלפולים. השיטה היא בעצם שיטתו של רבו המובהק- הגר"א. | ב[[הלכה]] יש בידינו תשובות בודדות ב[[שו"ת]] '''חוט המשולש'''. כמו כן יש חידוש על הש"ס ממנו שהובא בספר {{מקור|נחלת דוד בבא מציעא ד א}}. [[הרב שלמה יוסף זוין]] בספרו "אישים ושיטות" טוען שחידוש זה מעיד על שיטתו של ר' חיים בהלכה- לבאר את עומק הפשט בצורה בהירה ופשוטה. שיטתו זו ניכרת בעיקר בסגנון הלימוד שהיה נהוג בישיבתו- לימוד מקיף בהבנה ישרה ללא פלפולים. השיטה היא בעצם שיטתו של רבו המובהק- הגר"א. | ||
==תורתו ושיטתו== | ==תורתו ושיטתו== | ||
===התנגדות לחסידות=== | ===התנגדות לחסידות=== | ||
ר' חיים נקט קו מתון יותר מהגר"א בחסו ל[[תנועת החסידות]]. הוא לא החרים אותה כרבו, אלא ביטא את התנגדותו בספרו נפש החיים. | ר' חיים נקט קו מתון יותר מהגר"א בחסו ל[[תנועת החסידות]]. הוא לא החרים אותה כרבו, אלא ביטא את התנגדותו בספרו נפש החיים. | ||
מסופר כי אחד מקרוביו נטה לחסידות, ור' חיים השביעו בפני בית דין על שלושה דברים (אותם ראה כנראה כעיקר חסרונות החסידות ואם החסיד יקפיד עליהם אין זה נורא כל כך שיהיה חסיד): | מסופר כי אחד מקרוביו נטה לחסידות, ור' חיים השביעו בפני בית דין על שלושה דברים (אותם ראה כנראה כעיקר חסרונות החסידות ואם החסיד יקפיד עליהם אין זה נורא כל כך שיהיה חסיד): | ||
| שורה 44: | שורה 46: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
בנו רבי יצחק מילא את מקומו כראש ישיבה בוולוז'ין אחריו והדפיס את ספרו "נפש החיים" בשנת תקפ"ד. אחיו רבי זלמן היה ידוע בגדולתו התורנית אף שלא חיבר ספרים, אך חידושים מספר מתורתו פורסמו בספר אודותיו "תולדות אדם". | בנו רבי יצחק מילא את מקומו כראש ישיבה בוולוז'ין אחריו והדפיס את ספרו "נפש החיים" בשנת תקפ"ד. אחיו רבי זלמן היה ידוע בגדולתו התורנית אף שלא חיבר ספרים, אך חידושים מספר מתורתו פורסמו בספר אודותיו "תולדות אדם". | ||
בתו של ר' חיים, אסתר, נישאה לר' הלל פריד מגרודנא שלימד בישיבת וולוז'ין לצד חמיו; בתו רלקא, נישאה לר' יוסף סולובייצ'יק אב"ד וילייאמפול וקובנה. בנם, רבי יצחק זאב סולובייצ'יק היה רב העדה בקובנא (וכנראה אף בעיר ניסוויזש קודם לכן), ונכדם היה [[רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק מבריסק]] (בעל [[בית הלוי]]), אבי שושלת בית בריסק. בזיווג שני היא נישאה לרבי משה כהנא שפירא, ונכדם הוא רבי זלמן סנדר כהנא שפירא אביו של [[רבי אברהם דוב כהנא שפירא]] רבה של קובנה (בעל "דבר אברהם"). בתו של רבי משה מזיווגו הראשון נישאה לאחיה החורג יצחק זאב סולובייצ'יק, בנו של רלקא מזיווגה הראשון. | בתו של ר' חיים, אסתר, נישאה לר' הלל פריד מגרודנא שלימד בישיבת וולוז'ין לצד חמיו; בתו רלקא, נישאה לר' יוסף סולובייצ'יק אב"ד וילייאמפול וקובנה. בנם, רבי יצחק זאב סולובייצ'יק היה רב העדה בקובנא (וכנראה אף בעיר ניסוויזש קודם לכן), ונכדם היה [[רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק מבריסק]] (בעל [[בית הלוי]]), אבי שושלת בית בריסק. בזיווג שני היא נישאה לרבי משה כהנא שפירא, ונכדם הוא רבי זלמן סנדר כהנא שפירא אביו של [[רבי אברהם דוב כהנא שפירא]] רבה של קובנה (בעל "דבר אברהם"). בתו של רבי משה מזיווגו הראשון נישאה לאחיה החורג יצחק זאב סולובייצ'יק, בנו של רלקא מזיווגה הראשון. | ||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
<references /> | <references /> | ||
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=5509|מספר שנים=72}} | |||
{{מיון רגיל:חיים מוולוז'ין}} | {{מיון רגיל:חיים מוולוז'ין}} | ||
גרסה מ־23:35, 20 בדצמבר 2012
|
|
| רבי חיים איצקוביץ מוולוז'ין | |
|---|---|
| תאריך לידה | ז' בסיון תק"ט |
| תאריך פטירה | י"ד בסיון תקפ"א |
| רבותיו | רבי רפאל זיסקינד הכהן מהמבורג, רבי אריה לייב גינצבורג, הגאון מווילנה |
| חיבוריו | "נפש החיים" |
רבי חיים מוולוז'ין היה מקובל, גדול תלמידי הגר"א[1], מייסד וראש ישיבת וולוז'ין.
תולדות חייו
נולד בז' בסיוןן תק"ט לרבי יצחק איצקוביץ', פרנס הקהילה בוולוז'ין ורבקה, בת ר' יוסף רפפורט. בצעירותו למד תחילה במשך שנתיים אצל רבי רפאל זיסקינד הכהן מהמבורג שהיה רבה של מינסק, ואחר כך אצל רבי אריה לייב גינצבורג, בעל השאגת אריה, שהיה רב העיירה באותה עת. מגיל 19 התחיל נוסע אל הגאון מווילנה (הגר"א), ונעשה לתלמידו החשוב. הוא העריץ את הגר"א מאד, והתנגד אפילו להחשיבו כממשיכו של הגר"א מפני כבודו[2]. בהסכמתו וברכתו של הגאון חזר רבי חיים מווילנה לוולוז'ין ושימש כרבה של העיירה, ככל הנראה בשנת תקל"ד. לאחר כחמש עשרה שנות רבנות עבר לכהן כרב בוילקומיר, אך חזר לוולוז'ין לאחר שנה אחת בלבד בעקבות התנגדות בקהילה, והמשיך לשמש כרבה עד מותו. בראשית המאה ה-19, לאחר פטירתו של רבו, ייסד ר' חיים את ישיבת עץ חיים בוולוז'ין (הידועה יותר בשם ישיבת וולוז'ין ובכך הפך לאבי הישיבות הליטאיות הגדולות. לקראת ייסודה של הישיבה, יצא ר' חיים בשנת תקס"ב, במכתב גלוי אל "אוהבי התורה" בליטא, ובו קרא להרים את קרן לימוד התורה והישיבות.
ישנה עדות מאוחרת של ר' אריה נאמן על-פיה ר' חיים הגה ויזם את עלית תלמידי הגר"א שבראשה עמדו רבי ישראל משקלוב ורבי מנחם מנדל משקלוב. ר' חיים לא עלה לארץ ישראל בעצמו אך סייע רבות לעולים. הוא שימש כסמכות הרבנית של ארגון רוזני וילנה, אשר תמך כלכלית בפרושים, היהודים הליטאים-אשכנזים בארץ ישראל, באמצעות כספי החלוקה והקמת "כולל הפרושים הכללי "אדרת אליהו"" ואף היה הסמכות העליונה לניהול ענייניהם.
נפטר בי"ד בסיוון תקפ"א.
כתביו
ספרו המפורסם הוא נפש החיים, הספר עוסק בעניני אמונה ומוסר ומבוסס על תורת הקבלה. הספר מהוה מעין תחליף לספר התניא של רבי שניאור זלמן מלאדי. בספר הוא מציג את השיטה של המתנגדים, לפיה התורה היא מקור החיים לעולם והיסוד החשוב והמרכזי ביותר (בניגוד לחסידות), וכי אליו יהיה רגע אחד בעוםל ללא תורה, אין העולם יכול להתקיים.
כמו כן יש בידינו את ספרו רוח חיים על מסכת אבות.
בהלכה יש בידינו תשובות בודדות בשו"ת חוט המשולש. כמו כן יש חידוש על הש"ס ממנו שהובא בספר נחלת דוד בבא מציעא ד א. הרב שלמה יוסף זוין בספרו "אישים ושיטות" טוען שחידוש זה מעיד על שיטתו של ר' חיים בהלכה- לבאר את עומק הפשט בצורה בהירה ופשוטה. שיטתו זו ניכרת בעיקר בסגנון הלימוד שהיה נהוג בישיבתו- לימוד מקיף בהבנה ישרה ללא פלפולים. השיטה היא בעצם שיטתו של רבו המובהק- הגר"א.
תורתו ושיטתו
התנגדות לחסידות
ר' חיים נקט קו מתון יותר מהגר"א בחסו לתנועת החסידות. הוא לא החרים אותה כרבו, אלא ביטא את התנגדותו בספרו נפש החיים. מסופר כי אחד מקרוביו נטה לחסידות, ור' חיים השביעו בפני בית דין על שלושה דברים (אותם ראה כנראה כעיקר חסרונות החסידות ואם החסיד יקפיד עליהם אין זה נורא כל כך שיהיה חסיד):
- שיקפיד על דקדוק הלכה.
- שלימוד גמרא יהיה בשבילו העיקר החשוב.
- שלא יבזה את הגר"א (כפי שהיו שעשו בתחילת תקופת החסידות).
יש הטוענים שמתוך ספרו נפש החיים מוכח שראה את ספר התניא ועוד כמה תורות חסידיות, אולם הרב יוסף זוסמן והרב צבי אינפלד הראו כי שיטתו הקבלית מבוססת על דברי רבו הגר"א ומנוגדת לחלוטין לחסידות.
משפחתו
בנו רבי יצחק מילא את מקומו כראש ישיבה בוולוז'ין אחריו והדפיס את ספרו "נפש החיים" בשנת תקפ"ד. אחיו רבי זלמן היה ידוע בגדולתו התורנית אף שלא חיבר ספרים, אך חידושים מספר מתורתו פורסמו בספר אודותיו "תולדות אדם".
בתו של ר' חיים, אסתר, נישאה לר' הלל פריד מגרודנא שלימד בישיבת וולוז'ין לצד חמיו; בתו רלקא, נישאה לר' יוסף סולובייצ'יק אב"ד וילייאמפול וקובנה. בנם, רבי יצחק זאב סולובייצ'יק היה רב העדה בקובנא (וכנראה אף בעיר ניסוויזש קודם לכן), ונכדם היה רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק מבריסק (בעל בית הלוי), אבי שושלת בית בריסק. בזיווג שני היא נישאה לרבי משה כהנא שפירא, ונכדם הוא רבי זלמן סנדר כהנא שפירא אביו של רבי אברהם דוב כהנא שפירא רבה של קובנה (בעל "דבר אברהם"). בתו של רבי משה מזיווגו הראשון נישאה לאחיה החורג יצחק זאב סולובייצ'יק, בנו של רלקא מזיווגה הראשון.
הערות שוליים
- ↑ בהקדמה לביאור הגר"א על שולחן ערוך חלק אורח חיים, מונים בני הגר"א, רבי יהודה לייב ורבי אברהם, את ר' חיים כראש וראשון לתלמידי הגר"א.
- ↑ למשל, ב"קול הקורא להקמת הישיבה", שכתב ר' חיים לפני הקמת ישיבת וולוז'ין, כתה כי הוא אינו ראוי להחשב כתלמידו של הגאון מווילנה: "ואנכי שמעתי שנקרא עלי שם רבנו הגדול וכו', וזכיתי להיקרא בשמו הטוב עלי לומר תלמידו, וראיתי חובה לעצמי להודיע בישראל נאמנה וכו', שכל האומר כן אינו אלא טועה גמור וכו'. ובמקצת הימים אשר זכיתי לשמש אותו, לא זכיתי ממנו אלא לידע צורתא דשמעתא אחר יגיעה".
| תקופת חייו של רבי חיים מוולוז'ין על ציר הזמן |
|---|
 |