הרב עוזי קלכהיים: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
עם פעילותו הרבנית, היה פעיל ציבורי במפד"ל, נואם ומרצה. | עם פעילותו הרבנית, היה פעיל ציבורי במפד"ל, נואם ומרצה. | ||
נפטר לאחר מחלה | נפטר לאחר מחלה ממושכת בט' ב[[אייר]] תשנ"ד. | ||
[[תמונה:Rav kalkhaym.JPG|שמאל|200px|ממוזער|מצבתו]] | |||
בנו הרב עמיהוד קלכהיים מכהן | בנו הרב עמיהוד קלכהיים מכהן כראש הישיבה התיכונית בכפר הרא"ה. | ||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
גרסה מ־19:02, 14 במרץ 2013
|
|
הרב עוזי קלכהיים היה מרבני הציונות הדתית.
תולדות חייו
נולד בחיפה בי"ד באדר תרצ"ה לר' משה, פעיל מרכזי בתנועת הפועל המזרחי ועדה קלכהיים. בזמן מלחמת העולם השניה עבר לתל אביב ומשם לירושלים, שם הצטרף לתנועת בני עקיבא. לאחר סיום בית הספר היסודי, עבר ללמוד בישיבת בני עקביא כפר הרא"ה בראשות הרב משה צבי נריה. לאחר שנה בכפר הרא"ה, שב לירושלים ללמוד בבית הספר התיכון "המזרחי". בשנת תשי"ג החל ללמוד בישיבת הדרום ברחובות בראשות הרב צבי יהודה מלצר והרב אלימלך בר שאול, רב העיר. לאחר שנה ברחובות, חזר שנית לירושלים והחל ללמוד בישיבת מרכז הרב, אצל הרב צבי יהודה הכהן קוק. הוא התרשם מאד מתורתו של הראי"ה קוק ושל בנו הרצי"ה. כמו כן, למד מפי הרב דוד כהן- "הנזיר" ומפי הרב יעקב הלוי כלאב. במרכז הרב נוצרה אצלו שיטת לימוד יחודית במחשבת ישראל. תוך כדי לימודו בישיבה, העביר שיחות בבני עקיבא ובמחנות עולים. הוסמך לרבנות על ידי הרב יצחק אריאלי, הרב אברהם שפירא, הרב יוסף שלום אלישיב, הרב יודלביץ' והרב שלמה זלמן אויערבאך (שהיה קרובו וידידו[1]). לאחר שבע שנות לימוד במרכז הרב, עבר להשתלם ברבנות במחלקת הרבנות וההוראה של מכון הארי פישל, ונסמך במסגרת זו על ידי הרב הראשי,הרב איסר יהודה אונטרמן.
לימד מחשבת ישראל ומדרשים במדרשית נעם בפרדס חנה, בישיבת כרם ביבנה, במרכז הרב וב"מכללה" לבנות בבית וגן.
בשנת תש"ל עבר להתגורר בישוב "אבן שמואל" שעל יד קרית גת, על מנת לעמוד בראשות הכולל שהוקם שם, ולאחר מכן התמנה כרב המקום. לאחר כמה שנים, חזר לביתו בשכונת גבעת שאול בירושלים, ושם נתמנה לרב בית הכנסת "ישראל הצעיר".
בשנת תשל"ה החל לעמוד בראשות המדרשה הגבוהה לתורה להכשרת רבנים ודיינים ב"בית אריאל" בירושלים.
היה ממסיידי מכללת אורות ישראל, מכון ארץ חמדה, כולל הדיינות בפסגות ועוד.
בקיץ תשנ"ג התמנה להיות רב קהילת "בית יעקב" ברמת אשכול, אולם כיהן בתפקיד זה מספר חדשים בלבד.
פיתח קשרים עם יהודי ברית המועצות, ויצא כמה פעמים בשליחות משרד הדתות לרוסיה, להונגריה ולצ'כיה- במיוחד לקהילת פראג[2].
עם פעילותו הרבנית, היה פעיל ציבורי במפד"ל, נואם ומרצה.
נפטר לאחר מחלה ממושכת בט' באייר תשנ"ד.
בנו הרב עמיהוד קלכהיים מכהן כראש הישיבה התיכונית בכפר הרא"ה.
ספריו
- אדרת אמונה- "עיונים במשנת ראשונים ואחרונים בסוגיות יסוד של מחשבת ישראל".
- שירת אומה לארצה-"פרקי יסוד במשנתו ש הראי"ה קוק זצ"ל על העם והארץ, התורה והמצוות התלויות בארץ, הגלות והגאולה".
- באר מגד ירחים- על פתגמי הרב קוק לחדשי השנה.
ערך את הספרים "אבי הנחל", "לוז לאילוז" ו"זכרון בספר" לזכר שלושה תלמידים מכרם ביבנה- אהרן בן יעקב (אב"י), יעקב אילוז ויוסף פינסקי.
לקריאה נוספת
- איתמר ורהפטיג, ישועות עוזו- ספר זכרון לרב עוזי קלכהיים.
- גאולה בת יהודה, ראשונים לציון הנה הנם מוסד הרב קוק, ירושלים תשס"ט עמ' שכ-שכב.