רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם''' היה ה[[אדמו"ר]] השלישי מ[[חסידות סטראפקוב|סטראפקוב]], | '''רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם''' היה ה[[אדמו"ר]] השלישי מ[[חסידות סטראפקוב|סטראפקוב]], מבית [[חסידות צאנז|צאנז]]. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד לאביו [[רבי ישכר דב ליפשיץ מאונגוואר]], מצאצאי [[רבי אריה לייב ליפשיץ]] מוישניצא, בעל "אריה דבי עלאה" (חתנו של [[רבי משה טייטלבוים]] מאויהל). אמו, בילא, היתה בתו בתו של [[רבי אברהם שלום הלברשטאם]], מייסד חסידות סטראפקוב (בנו של [[רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם]] משיניווא). | נולד לאביו [[רבי ישכר דב ליפשיץ מאונגוואר]], מצאצאי [[רבי אריה לייב ליפשיץ]] מוישניצא, בעל "אריה דבי עלאה" (חתנו של [[רבי משה טייטלבוים]] מאויהל). אמו, בילא, היתה בתו בתו של [[רבי אברהם שלום הלברשטאם]], מייסד חסידות סטראפקוב (בנו של [[רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם]] משיניווא). | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
עמד בקשרים טובים עם רבני ואדמו"רי דורו, בהם ה[[חזון איש]] שהעריכו מאד, ו[[רבי חיים מאיר הגר]] מ[[חסידות ויז'ניץ|ויז'ניץ]]. | עמד בקשרים טובים עם רבני ואדמו"רי דורו, בהם ה[[חזון איש]] שהעריכו מאד, ו[[רבי חיים מאיר הגר]] מ[[חסידות ויז'ניץ|ויז'ניץ]]. | ||
נפטר בו' ב[[כסלו]] תשנ"ו, ונקבר בחלקת הרבנים בהר המנוחות, | נפטר בו' ב[[כסלו]] תשנ"ו, ונקבר בחלקת הרבנים בהר המנוחות. | ||
[[תמונה:Stropkov.JPG|200px|שמאל|ממוזער|מצבת האדמו"רים מסטראפקוב בהר המנוחות. מצבתו היא השמאלית, מימין מצבת דודו ה"דברי מנחם"]] | |||
לאחר פטירתו החל לכהן בנו, [[רבי אברהם שלום ישכר דב ליפשיץ הלברשטאם]] כאדמו"ר מסטראפקוב, ולו שני בתי מדרש בירושלים (במאה שערים ובקרית משה) ואחד ב[[בני ברק]]. חתנו, [[רבי יעקב מוסקוביץ']] האדמו"ר מ[[חסידות שאץ|שאץ]] בבני ברק. | לאחר פטירתו החל לכהן בנו, [[רבי אברהם שלום ישכר דב ליפשיץ הלברשטאם]] כאדמו"ר מסטראפקוב, ולו שני בתי מדרש בירושלים (במאה שערים ובקרית משה) ואחד ב[[בני ברק]]. חתנו, [[רבי יעקב מוסקוביץ']] האדמו"ר מ[[חסידות שאץ|שאץ]] בבני ברק. | ||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
גרסה מ־19:41, 14 במרץ 2013
|
|
רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם היה האדמו"ר השלישי מסטראפקוב, מבית צאנז.
תולדות חייו
נולד לאביו רבי ישכר דב ליפשיץ מאונגוואר, מצאצאי רבי אריה לייב ליפשיץ מוישניצא, בעל "אריה דבי עלאה" (חתנו של רבי משה טייטלבוים מאויהל). אמו, בילא, היתה בתו בתו של רבי אברהם שלום הלברשטאם, מייסד חסידות סטראפקוב (בנו של רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משיניווא). למד בישיבתו של הרב אברהם יוסף גרינוולד (אב"ד חוסט ואונגוואר) ולאחר מכן בישיבתו של הרב יוסף אלימלך כהנא באונגוואר. רבותיו העריכוהו מאד, ולמדו אותו באופן אישי. הוא החל לנסוע לאדמו"רים שונים, בהם סבו, רבי ישכר דב רוקח מבעלזא ועוד. מאוחר יותר הצטרף לישיבתו של דודו, רבי מנחם מנדל הלברשטאם- (לימים, האדמו"ר השני מסטראפקוב). בגיל צעיר יחסית התייתם משני הוריו, ודודו ר' מנחם מנדל אימצו כבנו. הוא הפך להיות נאמנו ואיש סודו של דודו, שהרבה להתייעץ עמו בעניינים שונים. נשא את בתו של ר' יצחק ראובן, אב"ד טשארנא- דונייעץ, ועבר לגור בביתו וללמוד אצלו. לאחר זמן קצר התמנה לכהן כרב העיירה יבלונקא, ובאותו הזמן כיהן גם כדיין ומורה צדק של קהילת בערגסאז, שם טיפל בעיקר בענייני העירוב, מפני שהיה נחשב לבקיא ומומחה בנושא זה. בהיותו בברעגסאז, נוצרו קשרים בינו לבין רבי אהרן ראטה ששיב בעיר באותם ימים, והוא אף השפיע עליו שיסע לסבו האדמו"ר מסטראפקוב.
בחג השבועות שנת ת"ש נפטר סבו, ודודו ר' מנחם מנדל החל לכהן כאדמו"ר. בשנות השואה, הקפיד מאד במסירות נפש לשמור על כל ההלכות וההנהגות, כגון הימנעות מאכילת דברי איסור, הקפדה על הדלקת נרות חנוכה, תלמוד תורה ועוד. הוא גם הרבה לעודד ולנחם יהודים רבים, והיו אף שנמנעו מלהתאבד בזכות דבריו. כמו כן, דאג לתעד יהודים שנספו, על מנת להציל את נשותיהם מעגינות. בשואה איבד את רעייתו ואת ששת ילדיו. לאחר שחרור המחנה התמנה לכהן כאב"ד באמברוק, שם תיקן תקנות לחיזוק היהדות, תוך שהוא נלחם בתקיפות במשכילים. בנוסף לעבודתו כרב ואב"ד, שימש גם כשוחט, מוהל וכותב גיטין. לאחר זמן מה התחתן בשנית עם בת הרב יחיאל מיכל אב"ד בושקעוויץ.
יחד עם רעייתו עלה לארץ ישראל והתשקע ברמלה, שם הקים בית מדרש על שם רבי חיים מצאנז, ודאג לייסוד מקוואות ושיעורי תורה ברחבי העיר.
בשנת תשי"ג עלה להתגורר בירושלים, שם ייסד בימ"ד לחסידי סטראפקוב בשכונת מאה שערים, ולמעשה שיקם את שרידי החסידות וייסד את מרכזה בא"י. בשנת תש"ז נפטר בארה"ב דודו האדמו"ר, והוא התמנה לכהן תחתיו. מהר מאד יצא שמו כאדמו"ר ופוסק חשוב, ורבנים רבים שיחרו לפתחו. האדמו"ר מסאטמאר, רבי יואל טיטטלבוים, מינהו לשליחו לייסוד וניהול ענייני המקוואות בא"י. גם רבים מבני עדות המזרח נמשכו אחרי דרשותיו, ולאור זאת התמנה על ידי הרב יעקב מוצפי לכהן כחבר "העדה החרדית הספרדית" על אף היותו אשכנזי. בהמשך התמנה לראש בית הדין לענייני גיור. הוא ייסד בירושלים ישיבה לבחורים, ועמד בראשה. פעל רבות גם בתחום הצדקה והחסד, ונודע בקנאותו ובמלחמתו בפרצות שהתעוררו בדורו.
עמד בקשרים טובים עם רבני ואדמו"רי דורו, בהם החזון איש שהעריכו מאד, ורבי חיים מאיר הגר מויז'ניץ.
נפטר בו' בכסלו תשנ"ו, ונקבר בחלקת הרבנים בהר המנוחות.
לאחר פטירתו החל לכהן בנו, רבי אברהם שלום ישכר דב ליפשיץ הלברשטאם כאדמו"ר מסטראפקוב, ולו שני בתי מדרש בירושלים (במאה שערים ובקרית משה) ואחד בבני ברק. חתנו, רבי יעקב מוסקוביץ' האדמו"ר משאץ בבני ברק.