הרב יצחק קוליץ: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''הרב יצחק קוליץ''' היה רבה הראי של [[ירושלים]]. | '''הרב יצחק קוליץ''' היה רבה הראי של [[ירושלים]]. | ||
נולד בי"ח ב[[סיון]] תרפ"ב בעיר אליטא, פלך קובנה, ליטא לאביו הרב נחמן | נולד בי"ח ב[[סיון]] תרפ"ב בעיר אליטא, פלך קובנה, ליטא לאביו הרב אליהו דוד נחמן קולידצקי, רב העיירה. בגיל 4 התייתם מאביו. למד בצעירותו ב[[ישיבת סלובודקה]] ונקרא בפי הכל "העילוי מאליטא". בשנת תרצ"ד עלה ל[[ארץ ישראל]] והחל ללמוד ב[[ישיבת חברון]] ב[[ירושלים]], אצל ראש הישיבה [[הרב יחזקאל סרנא]]. לאחר מכן מונה לכהן כראש [[ישיבת הדרום]] ב[[רחובות]]. בשנת תשט"ז התמנה לכהן כ[[דיין]] בבית הדין הרבני ב[[תל אביב]]. בשנת תשי"ז זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית לשנים תשט"ו-תשי"ז בהמשך התמנה לדיין בבית הדין הגדול לערעורים. בשנת תשמ"ג התמודד מול [[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]] על תפקיד [[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי לישראל]], אך הרב שפירא זכה ליותר קולות ממנו. באותה שנה, לאחר שנפטר רבה של ירושלים [[הרב בצלאל ז'ולטי]], נבחר הרב קוליץ למלא את מקומו כרב העיר וראש אבות בתי הדין, לצד הרב הספרדי, [[הרב שלום משאש]]. | ||
כרב העיר היה ידוע בתקיפותו, וביחוד בנוגע לשמירת מנהגי ירושלים ולמערכת הכשרות בעיר. | כרב העיר היה ידוע בתקיפותו, וביחוד בנוגע לשמירת מנהגי ירושלים ולמערכת הכשרות בעיר. | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
נפטר בכ"ד ב[[תמוז]] תשס"ג, ונקבר בחלקת הרבנים החדשה בהר המנוחות. [[תמונה:Rav qulitz.JPG|שמאל|200px|ממוזער|מצבתו]] | נפטר בכ"ד ב[[תמוז]] תשס"ג, ונקבר בחלקת הרבנים החדשה בהר המנוחות. [[תמונה:Rav qulitz.JPG|שמאל|200px|ממוזער|מצבתו]] | ||
חיבר את הספר '''[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?50929| מנחת אליהו]'''- חידושי סוגיות ובירורי הלכות (ג' חלקים). | |||
{{סדרה|הקודם=[[הרב בצלאל ז'ולטי]]|הבא=-|רשימה=רבנים ראשיים אשכנזיים ל[[ירושלים]]}} | {{סדרה|הקודם=[[הרב בצלאל ז'ולטי]]|הבא=-|רשימה=רבנים ראשיים אשכנזיים ל[[ירושלים]]}} | ||
גרסה מ־01:49, 22 במרץ 2013
|
|
הרב יצחק קוליץ היה רבה הראי של ירושלים.
נולד בי"ח בסיון תרפ"ב בעיר אליטא, פלך קובנה, ליטא לאביו הרב אליהו דוד נחמן קולידצקי, רב העיירה. בגיל 4 התייתם מאביו. למד בצעירותו בישיבת סלובודקה ונקרא בפי הכל "העילוי מאליטא". בשנת תרצ"ד עלה לארץ ישראל והחל ללמוד בישיבת חברון בירושלים, אצל ראש הישיבה הרב יחזקאל סרנא. לאחר מכן מונה לכהן כראש ישיבת הדרום ברחובות. בשנת תשט"ז התמנה לכהן כדיין בבית הדין הרבני בתל אביב. בשנת תשי"ז זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית לשנים תשט"ו-תשי"ז בהמשך התמנה לדיין בבית הדין הגדול לערעורים. בשנת תשמ"ג התמודד מול הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא על תפקיד הרב הראשי לישראל, אך הרב שפירא זכה ליותר קולות ממנו. באותה שנה, לאחר שנפטר רבה של ירושלים הרב בצלאל ז'ולטי, נבחר הרב קוליץ למלא את מקומו כרב העיר וראש אבות בתי הדין, לצד הרב הספרדי, הרב שלום משאש.
כרב העיר היה ידוע בתקיפותו, וביחוד בנוגע לשמירת מנהגי ירושלים ולמערכת הכשרות בעיר.
בעקבות מצבו הבריאותי, פרש בסיוון תשס"ב צתפקיד הרב הראשי לירושלים.
נפטר בכ"ד בתמוז תשס"ג, ונקבר בחלקת הרבנים החדשה בהר המנוחות.
חיבר את הספר מנחת אליהו- חידושי סוגיות ובירורי הלכות (ג' חלקים).
| הקודם: הרב בצלאל ז'ולטי |
רבנים ראשיים אשכנזיים לירושלים | הבא: - |