רבי שלום שכנא מלובלין: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי שלום שכנא ב"ר יוסף מלובלין''' היה רב וראש ישיבה, מגדולי חכמי פולין בראשית תקופת האחרונים. | '''רבי שלום שכנא ב"ר יוסף מלובלין''' היה רב וראש ישיבה, מגדולי חכמי פולין בראשית תקופת האחרונים. | ||
תלמידו של אבי שיטת ה"חילוקים" [[רבי יעקב פולק]]. כיהן כרב וכראש ישיבה בלובלין. שמו | תלמידו של אבי שיטת ה"חילוקים" [[רבי יעקב פולק]]. כיהן כרב וכראש ישיבה בלובלין. שמו התפרסם ותלמידים רבים נהרו אליו. בישיבתו, לימד בדרך הפלפול שקיבל מרבו. | ||
על תלמידיו נמנה [[רבי משה איסרליש]], (הרמ"א), שאף | על תלמידיו נמנה חתנו [[רבי משה איסרליש]], (הרמ"א), שאף כתב עליו: "הוא גולת הכותרת, עטרת תפארת, נחלת הנשארת, נר ישראל ואור יזהיר כזוהר השמים" {{מקור|שו"ת הרמ"א|כן}}. | ||
ר' שלום שכנא לא פרסם ספרים, אך תורתו עבר לתלמידיו, והם הפיצוה ברחבי פולין, ורוב תורת חכמי פולין ביסודה היא מכוחו. | ר' שלום שכנא לא פרסם ספרים, אך תורתו עבר לתלמידיו, והם הפיצוה ברחבי פולין, ורוב תורת חכמי פולין ביסודה היא מכוחו. | ||
בנו, רבי ישראל, סיפר כי ביקש מאיבו לפרסם את פסקי ההלכה | בנו, רבי ישראל, סיפר כי ביקש מאיבו לפרסם את פסקי ההלכה שלו, אך הוא סרב מפני שלא רצה שיהפכו אותו להיות "עמוד הוראה" לסמוך עליו {{מקור|שו"ת הרמ"א כה|כן}}. | ||
שיטתו תפסה והתפשטה בחרבי פולין, והתחבבה על ידי לומדי התורה, עד שה[[מהרש"ל]] מתאונן כי התלמידים מורדים בו והולכים אחר "גבורת הזקן". | שיטתו תפסה והתפשטה בחרבי פולין, והתחבבה על ידי לומדי התורה, עד שה[[מהרש"ל]] מתאונן כי התלמידים מורדים בו והולכים אחר "גבורת הזקן". | ||
גרסה מ־19:39, 30 במרץ 2013
|
|
רבי שלום שכנא ב"ר יוסף מלובלין היה רב וראש ישיבה, מגדולי חכמי פולין בראשית תקופת האחרונים.
תלמידו של אבי שיטת ה"חילוקים" רבי יעקב פולק. כיהן כרב וכראש ישיבה בלובלין. שמו התפרסם ותלמידים רבים נהרו אליו. בישיבתו, לימד בדרך הפלפול שקיבל מרבו.
על תלמידיו נמנה חתנו רבי משה איסרליש, (הרמ"א), שאף כתב עליו: "הוא גולת הכותרת, עטרת תפארת, נחלת הנשארת, נר ישראל ואור יזהיר כזוהר השמים" (שו"ת הרמ"א).
ר' שלום שכנא לא פרסם ספרים, אך תורתו עבר לתלמידיו, והם הפיצוה ברחבי פולין, ורוב תורת חכמי פולין ביסודה היא מכוחו.
בנו, רבי ישראל, סיפר כי ביקש מאיבו לפרסם את פסקי ההלכה שלו, אך הוא סרב מפני שלא רצה שיהפכו אותו להיות "עמוד הוראה" לסמוך עליו (שו"ת הרמ"א כה).
שיטתו תפסה והתפשטה בחרבי פולין, והתחבבה על ידי לומדי התורה, עד שהמהרש"ל מתאונן כי התלמידים מורדים בו והולכים אחר "גבורת הזקן".
נפטר בחודש חשוון שנת שי"ט, ובנו רבי ישראל המשיך את מקומו כרב וראש ישיבה.