תולדות יעקב יוסף: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Toldot yy.jpg|250px|שמאל|ממוזער| שער הספר במהדורת [[ירושלים]] תשל"ג, מתוך אתר היברו בוקס]] | [[תמונה:Toldot yy.jpg|250px|שמאל|ממוזער| שער הספר במהדורת [[ירושלים]] תשל"ג, מתוך אתר היברו בוקס]] | ||
'''תולדות יעקב יוסף''' הינו אחד מספרי היסוד של [[החסידות]], מאת [[רבי יעקב יוסף מפולנאה]], תלמיד [[הבעל שם טוב]]. הספר מכונה לעיתים בקרב החסידים בכינוי "התולדות". הספר התקבל בעולם החסידות בשמחה רבה. [[רבי פנחס מקוריץ]] אמר: "לא היה ספר כזה בעולם, כי היא תורה מן השמים", והמגיד [[רבי ישראל מקוז'ניץ סרב לעבור ליד בית כי "טומאה בוקעת מתוכו", והתברר שבבית זה שרפו את ספר התולדות. | '''תולדות יעקב יוסף''' הינו אחד מספרי היסוד של [[החסידות]], מאת [[רבי יעקב יוסף מפולנאה]], תלמיד [[הבעל שם טוב]]. הספר מכונה לעיתים בקרב החסידים בכינוי "התולדות". הספר התקבל בעולם החסידות בשמחה רבה. [[רבי פנחס מקוריץ]] אמר: "לא היה ספר כזה בעולם, כי היא תורה מן השמים", והמגיד [[רבי ישראל מקוז'ניץ]] סרב לעבור ליד בית כי "טומאה בוקעת מתוכו", והתברר שבבית זה שרפו את ספר התולדות. | ||
==תוכן הספר== | ==תוכן הספר== | ||
המחבר מרבה לצטט מרבו הבעש"ט, והצירוף "שמעתי ממורי" מוזכר בספר למעלה מ-280 פעם. | המחבר מרבה לצטט מרבו הבעש"ט, והצירוף "שמעתי ממורי" מוזכר בספר למעלה מ-280 פעם. | ||
גרסה מ־23:52, 9 ביוני 2013
|
|
תולדות יעקב יוסף הינו אחד מספרי היסוד של החסידות, מאת רבי יעקב יוסף מפולנאה, תלמיד הבעל שם טוב. הספר מכונה לעיתים בקרב החסידים בכינוי "התולדות". הספר התקבל בעולם החסידות בשמחה רבה. רבי פנחס מקוריץ אמר: "לא היה ספר כזה בעולם, כי היא תורה מן השמים", והמגיד רבי ישראל מקוז'ניץ סרב לעבור ליד בית כי "טומאה בוקעת מתוכו", והתברר שבבית זה שרפו את ספר התולדות.
תוכן הספר
המחבר מרבה לצטט מרבו הבעש"ט, והצירוף "שמעתי ממורי" מוזכר בספר למעלה מ-280 פעם.
ההתנגדות לספר
פרסום הספר, בו ישנה ביקורת על הרבנים המתנגדים ועל דרך לימוד התורה, החריף את המאבק נגד החסידותובשנת תקמ"א, בחרם שהוטל בוילנא על החסידם נרמז הספר. כמו כן, ר' דוד ממאקוב, מראשוני המתנגדים, תוקפו ומציגו כספר "אשר מגמתו להסית ולהדיח את כל ישראל" (זמיר עריצים, שבר פושעים). בברודי ובערים נוספים שרפו את הספר בפומבי. ישנה אגדה מפורסמת, המספרת כי רבי יחזקאל סג"ל לנדא, בעל נודע ביהודה, שהיה מראשי המתנגדים, היה יושב בחדרו כשרגליו מונחות על הספר. כשהגיע ר' יעקב יוסף לפראג, עירו של הנודע ביהודה, ר' יעקב שמשון משיפיטובקה הסביר לנודע ביהודה על גדלותו של מחבר הספר, והנודע ביהודה הרים את הספר ונשקו. ויכוח זה (בין הנודע ביהודה לר' יעקב שמשון משיפיטובקה), התפרסם תחת השם "דברי נועם" ו"דרכי נועם".