הרב ציון בוארון: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
בשנת תשע"ג הגיש את מועמדותו לתפקיד [[הראשון לציון]] ו[[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי לישראל]], וזכה לתמיכתו של הרב עמאר, אך הפסיד בבחירות ל[[הרב יצחק יוסף|רב יצחק יוסף]]. | בשנת תשע"ג הגיש את מועמדותו לתפקיד [[הראשון לציון]] ו[[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי לישראל]], וזכה לתמיכתו של הרב עמאר, אך הפסיד בבחירות ל[[הרב יצחק יוסף|רב יצחק יוסף]]. | ||
===פעילותו כדיין=== | ===פעילותו כדיין=== | ||
הרב בוארון ידוע כמומחה ופוסק גדול בתיקים סבוכים של גירושים, עגונות, ממזרים וגרים. פעמים רבות יצא לחו"ל עבור טיפול במעוכבות גט, גטים פסולים, ממזרים וספק יהודים. פעמים רבות מעביר | הרב בוארון ידוע כמומחה ופוסק גדול בתיקים סבוכים של גירושים, עגונות, ממזרים וגרים. פעמים רבות יצא לחו"ל עבור טיפול במעוכבות גט, גטים פסולים, ממזרים וספק יהודים. פעמים רבות מעביר אליו הרב שלמה עמאר תיקים בנושאים אלו. | ||
כמו כן, ידוע כמומחה בענייני יוחסין. הוא נסע לספרד שם בירר את יחוסם של צאצאי האנוסים. כמו כן, נסע להודו על מנת לברר את יחוסם של קהילת "[[בני מנשה]]" מהודו וכן עוסק רבות בבירור יחוס עולי ברית המועצות. | כמו כן, ידוע כמומחה בענייני יוחסין. הוא נסע לספרד שם בירר את יחוסם של צאצאי האנוסים. כמו כן, נסע להודו על מנת לברר את יחוסם של קהילת "[[בני מנשה]]" מהודו וכן עוסק רבות בבירור יחוס עולי ברית המועצות. | ||
גישתו ההלכתית נוטה ל[[כוחא דהיתרא עדיפא]], בעיקר בתחומים של ייחוס, עגינות ופסולי חיתון. | גישתו ההלכתית נוטה ל[[כוחא דהיתרא עדיפא]], בעיקר בתחומים של ייחוס, עגינות ופסולי חיתון. | ||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
* [[שו"ת]] '''שערי ציון''' - תשובות ובירורי הלכה על סדר ארבעת חלקי השולחן ערוך (שלושה כרכים). | * [[שו"ת]] '''שערי ציון''' - תשובות ובירורי הלכה על סדר ארבעת חלקי השולחן ערוך (שלושה כרכים). | ||
גרסה מ־14:06, 20 באוקטובר 2013
|
|
הרב ציון בוארון הוא דיין בבית הדין הגדול לערעורים בירושלים.
תולדות חייו
נולד בשנת תש"ט בטריפולי שבלוב ועלה ארצה בגיל ארבע. התגורר עם משפחתו במעברה בבנימינה, שם נאלץ להיאבק כדי ללמוד בחינוך דתי, ולאחר מכן עברה משפחתו לפתח תקווה. למד בישיבת חדרה, שם נודע כעילוי, ולאחר מכן בישיבת סלונים ובישיבת תורה והוראה בירושלים ובתל אביב, שם למד בחברותא עם הרב שלמה משה עמאר. הוא השתלם בחכמת הקבלה אצל המקובלים הרב משה חדד והרב ינון חורי. הוא הוסמך להוראה על ידי הרב עזרא עטייה, ולדיינות על ידי הרבנם הראשיים דאז הרב עובדיה יוסף והרב שלמה גורן. בשנת תשמ"ד התמנה על ידי הרבנים הראשיים הרב מרדכי אליהו והרב אברהם שפירא לכהן דיין בבית הדין טבריה ובצפת ולאחר מכן בנתניה. בשנת תשמ"ט התמנה לאב"ד בבאר שבע ולאחר מכן בפתח תקווה. החל משנת תשס"ז הוא מכהן כדיין בבית הדין הגדול לערעורים בירושלים.
בשנת תשע"ג הגיש את מועמדותו לתפקיד הראשון לציון והרב הראשי לישראל, וזכה לתמיכתו של הרב עמאר, אך הפסיד בבחירות לרב יצחק יוסף.
פעילותו כדיין
הרב בוארון ידוע כמומחה ופוסק גדול בתיקים סבוכים של גירושים, עגונות, ממזרים וגרים. פעמים רבות יצא לחו"ל עבור טיפול במעוכבות גט, גטים פסולים, ממזרים וספק יהודים. פעמים רבות מעביר אליו הרב שלמה עמאר תיקים בנושאים אלו.
כמו כן, ידוע כמומחה בענייני יוחסין. הוא נסע לספרד שם בירר את יחוסם של צאצאי האנוסים. כמו כן, נסע להודו על מנת לברר את יחוסם של קהילת "בני מנשה" מהודו וכן עוסק רבות בבירור יחוס עולי ברית המועצות.
גישתו ההלכתית נוטה לכוחא דהיתרא עדיפא, בעיקר בתחומים של ייחוס, עגינות ופסולי חיתון.