רב האי גאון: הבדלים בין גרסאות בדף

רב האיי גאון‏^[1] (939, ד'תרצ"ט – 1038, ד'תשצ"ח) אחרון גאוני בבל, ראש ישיבת פומבדיתא. בנו של רב שרירא גאון. ענה אלפי תשובות על שאלות שנשלחו אליו על ידי יהודים ברחבי אסיה, אירופה וצפון אפריקה, בכל תחומי היהדות.

ייחוסו[עריכה]

רב האיי היה בנו של רב שרירא גאון – ראש ישיבת פומבדיתא. הם היו ממשפחת ראשי הגולה שבבבל, אבל אבות אבותיו שלא הסכימו עם ההנהגה העריצה של ראש הגולה עברו אל הישיבה וויתרו על הנשיאות. ממשפחה זו יצאו כמה גאונים, אבות בית דין, ראשי כלה, סופרים ונושאי תפקידים אחרים בישיבה. אביו, רב שרירא, סבו רב חנניה ואבי סבו רב יהודה היו גם הם גאונים בישיבת פומבדיתא.

חייו[עריכה]

עוד בצעירותו עזר רב האיי לאביו בהנהלת הישיבה. אביו הזכירו בכמה מאגרותיו וקרא לו "האיי בנינו". בשנת 986, ד'תשמ"ו, התמנה רב האיי לאב בית הדין של ישיבת פומבדיתא (המשרה השנייה בחשיבותה, אחרי ראש הישיבה = הגאון), ולמעשה שימש בגאונות יחד עם רב שרירא, אביו הקשיש.‏^[2] 20 שנה מאוחר יותר, כאשר מת אביו בגיל 100, התמנה רב האיי לגאון (בשנת 1006, ד'תרס"ו). באותה שבת שמת רב שרירא קראו בתורה בפרשת פינחס "יפקד ה' אלוהי הרוחות לכל בשר", וקראו את ההפטרה "ויקרבו ימי דוד למות", ובמקום לקרוא "ושלמה ישב על כיסא דוד אביו, ותכון מלכותו מאוד" אמרו "והאיי ישב על כיסא שרירא אביו ותכון מלכותו מאוד". רב האיי התחתן עם בתו של גאון ישיבת סורא, רב שמואל בן חפני, ולא נולדו לו בנים (אם כי במקורות מסוימים מוזכר בנו "ר' יוסף מרומי"{{הערה|אבישי אלבוים, ‫משפחות המתייחסות לדוד המלך *‬, באתר מלכות בית דוד).

ההלשנה[עריכה]

בשנותיו האחרונות של אביו, הלשינו יהודים על רב שרירא ורב האיי לפני הח'ליפה אל-כדיר על קשרים עם יושבי הארצות האויבות לערבים והיו במלחמות נגדם כמו מדינות צפון אפריקה, פרס, ספרד וביזנטיון (ביזנץ). לישיבת פומבדיתא התקבלו תלמידים רבים מהארצות האלו, וכן בין רב שרירא ובנו ליושבי הארצות האלו היו חילופי מכתבים ושו"ת. לכן אפשר היה להאשים אותם בקלות במזימה פוליטית. הח'ליפה ציווה לכלוא אותם ולהחרים את רכושם. בסופו של דבר זוכה רב האיי אך רב שרירא נחשב לאשם והמשיך לשבת בכלא ורכושו הוחרם. הדבר פגע בבריאותו של רב שרירא שחלה ונפטר לאחר 8 שנים. ייתכן שזו הסיבה שרב שרירא התפטר מראשות הישיבה ומינה את בנו במקומו. אך ייתכן שהדבר היה קודם ההלשנה ורב שרירא התפטר ממשרתו בגלל זקנותו.

מותו[עריכה]

רב האיי מת כשהוא זקן ושבע ימים בגיל 99, בשביעי של פסח בשנת ד'תשצ"ח (1038). על מותו כתב ר' שמואל הנגיד קינה גדולה, ור' שלמה אבן גבירול חיבר 4 שירי מספד. אחד משירי המספד של ר' שלמה בן גבירול:

עם מותו של רב האי נגמרה תקופת הגאונים:

נִגְדְּעָה קֶרֶן עֲדִינָה (בבל) –

הִיא גְבֶרֶת כָּל מְדִינָה [1].

נשוו בני בבל ואפריקי ואספמיא.

גדלותו והרמת קרן ישיבת פומבדיתא[עריכה]

ההתפוררות של המרכז היהודי בבבל התחיל כמאה שנה לפני שעלה רב האיי לגאונות, ורק בזכותו ובזכות אביו הישיבה נשארה בכבודה עוד כ-140 שנה. כל חייו רב האיי הרביץ תורה, וביחד עם אביו רב שרירא הרים את ישיבת פומבדיתא משפל מצבה לגדולה.

בפומבדיתא ישבו תלמידים מכל ארצות אירופה, אסיה ואפריקה: מהאימפריה הביזנטית, מאיטליה, מספרד, ממצרים ומעוד ארצות. גם ר' שלמה בר יהודה, ראש ישיבת ירושלים, שלח את בניו ללמוד תורה בפומבדיתא. על זה כתב ר' שמואל הנגיד בקינתו:

ואם הלך ואין לו בן ביום הלכו לתחתיה,

ילדים לו בכל ארץ ערבית ואדומיה.

גדולי ישראל מכל הארצות פנו אליו בשאלות: ר' שמואל הנגיד מספרד, רב יעקב בר נסים ובנו נסים בן יעקב מקירואן, רב אלחנן בן שמריה מפוסטט, ר' משולם בן קלונימוס מלוקא, חכמי קאבס, מצרים, ירושלים, ועוד. רב האיי היה בקשר מכתבים עם הקהילות הקרובות והרחוקות והייתה לו השפעה גדולה עליהם.

רב האיי היה מנהיג הדור, "אביהם של ישראל", "מכובד בעיני קרובים ורחוקים". הדורות הבאים אחריו קראו לו "הגאון" (בה' הידיעה). רב האיי היה בקיא בספרות הערבית, ופעם אחת התווכח עם "חכמי ישמעאל ולא יכלו לענות אותו, כי נבהלו מפני חכמתו... ונצחם בראיותיו". ר' שמואל הנגיד מעיד עליו בקינתו ש"אחז בכל חכמה יפהפייה". הרמב"ם הגדיר אותו "אחרון הגאונים בזמן וראשון שבהם לחשיבות".

דעותיו בקשר לנסים ואגדות[עריכה]

בכל הנוגע לניסים, יצא רב האיי גאון חוצץ נגד אותם חכמים הטענו כי ניסים נעשים רק לנביאים. הוא טען כי ניסים נעשים גם לצדיקים ולא רק לנביאים ^[3][4][5][6]

רב האיי רצה לקרב את אגדות התלמוד אל השכל. על הרבה אגדות כתב שנאמרו במשל או בדרך גוזמא^{(דרוש מקור)}, אע"פ שדעתו היא שהקב"ה עושה נסים לצדיקים, כתב שכמה מהנפלאות באגדה נראו למספרים בחלום או שהם ראו את הדברים בראיית הלב ולא בראיית העין ממש. כמה דברים השתדל לפרש בדרך הטבע והשתדל להרחיק את הגשמיות של הקב"ה המצויה בכמה אגדות – כי הקב"ה "אין לפניו לא שחוק ולא בכי, לא אנחה ולא דמעות". על מה שמתנגד לדבריו אלו כתב: "דבר זה הוא אגדה, ועליו ועל כל הדומה לו אמרו חכמים: אין סומכין על דברי אגדה."^{(דרוש מקור)}

על האגדה על ארבעה שנכנסו לפרדס, כתב: ^{(דרוש מקור)}

רב האיי לא האמין בשדים וברוחות^{(דרוש מקור)}. על שאלתם של חכמי קירואן בעניין זה אמר "כל אלה וכיוצא בהם דברים בטלים הם" ^{(דרוש מקור)}. בעניין בעלת האוב ושאול אמר רב האי – שה' החיה את שמואל כדי לספר לשאול את מה שעומד לקרות לו.

פסיקת ההלכה[עריכה]

עיקר גדולתו של רב האיי הייתה בהלכה. הוא לא חיבר ספר הלכות אחד לכל דיני התלמוד, אלא הקדיש לכל נושא חיבור מיוחד. ספריו מצטיינים בעומקם, בבהירותם ובסדרם.

בספרו "המקח והממכר" רב האיי מקיף את הנושא מכל צדדיו, מנתח את ההלכות ומסדר אותן בצורה מושלמת. בנוגע לתשובותיו בדינים שבין אדם לחברו צריך להביא את מה שכתב על עצמו רב האיי:

סברתנו שלנו (שלי) ושל אבי מורי ז"ל ידוע בדינים מעולם, ללכת אחרי אומדן, ואנו מדייקים תמיד אחרי עיקר מעשים, שלא יהיו בהם מרמה וגזל ועוול, וללכת אחרי אמת ויושר, ולגלות כל מעשים ולהורות לאמיתן של דברים.

בין הגאונים אף אחד לא מתקרב לכמות תשובותיו: רב האיי כתב אלפי תשובות (חלקן אבדו). עוד בחיי רב שרירא אביו רב האיי השתתף איתו בכתיבת תשובות לשואלים. תשובותיו של רב האיי מגיעות לשליש מתשובות הגאונים שיש בידינו, שנשלחו משתי הישיבות בבבל במשך 400 שנה. רוב תשובותיו מצטיינות בכך שהן מקיפות את הנושא שעליו הוא דן הרבה יותר מתשובות שאר הגאונים. תשובותיו נכתבו בעברית, בארמית ובערבית. מנהגו היה לכתוב את התשובה בשפה בה נשאלה השאלה.

תשובותיו של רב האיי עוסקות במקרא, במשנה, בתלמוד, בהלכה, באגדה, בדיני ממונות, בדיני אישות, באמונות, בדעות, בענייני תפילה ובית כנסת ובכל הנוגע לחיי הציבור ולחיי היחיד.

כתביו[עריכה]

• פירוש למשניות סדר טהרות
• פירוש לתלמוד (אלינו הגיע הפירוש למסכתות ברכות, שבת, עירובין, חגיגה, כתובות, בבא בתרא, עבודה זרה ועוד).
• "משפטי שבועות" או "שערי שבועות".
• "ספר המקח והממכר".
• "ספר המשכון".
• "ספר משפט התנאים".
• "ספר משפטי הלוואות".
• "ספר מוסר הדיינים".
• "ספר באיסור והיתר".
• "הלכות תפילין".
• "הלכות שחיטה".
• "פירושים לכתבי הקודש".
• כְּתַאבּ אלְחַאוִי ("ספר המאסף") - על כל הצירופים האפשריים מאותיותיו של כל שורש וביאורם.‏^[7]
• ספר בניקוד לשון הקודש.
• סידור תפילות
• פיוטים.

ועוד.

משיריו:

ואם תוליד לך בנים ובנות בכל עת יסרם, אכן בחנות

קנה להם בכל כחך ספרים ושים להם מלמד מנעורים

והענק תעניק לרב בהונך אשר תתן ושתעניק לבניך

ודע כי קרנך בהם תרומם ושלום לך יהיה עקב שלומם.

תלמידיו[עריכה]

היו לו תלמידים רבים מארצות שונות ולא רק מבבל (בנוסף על התלמידים שלמדו אצלו בבבל, למדו הרבה תלמידים מפי כתביו והריצו אליו שאלותיהם, ולמדו הרבה גם מחיבוריו ומתשובותיו שהשיב לחכמים אחרים), ובהם:

• רב יעקב ובנו רב נסים בן יעקב (ועל ידו רבי שמואל הנגיד בספרד).
• רבנו חננאל בן חושיאל.
• ר' אלחנן בן שמריה.
• ר' בהלול בן יוסף.
• ר' אברהם בן יצחק אבן אוראי.
• ר' אברהם בן משה אבן גאמע ואחרים ממשפחת אבן גאמע אבות ר' שמואל בעל התוספות לספר הערוך.
• ר' יוסף בן ברכיה מקירואן.
• ר' יוסף בן עמרם מסנלמאסה.
• ר' מצליח דיין מסיציליא.
• ר' משה בן יצחק מערבי.
• ר' משולם בן קלונימוס מלוקא.
• ר' שמואל בן אברהם תאהרתי.
• בני בצרה.
• בני ואדי אלקרי.
• חכמי ירושלים.
• חכמי מצרים.
• התלמידים מקסטנטינא.
• חכמי קאבס.

לקריאה נוספת[עריכה]

• הרב יהודה לייב הכהן מימון, אחרון הגאונים ודרכי לימודו, בתוך: דיוקנאות של מעלה, מוסד הרב קוק ירושלים תש"ו, עמ' עד-צו.

קישורים חיצוניים[עריכה]

• Hai Ben Sherira באתר JewishEncyclopedia
• רב האי גאון, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• קטעים משיר מוסר השכל, באתר דעת

הערות שוליים