רבי יעקב פולק: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
בערך בשנת רנ"ב שימש כראש ישיבה ואב"ד בפראג, אולם לאחר שהתעוררה מחלוקת על אחת מהוראותיו נאלץ לעזוב את פראג. הוא התיישב בקראקא | נולד בפולין בסביבות שנת ר"ל. בצעירותו למד בישיבתו של [[רבי יעקב מרגליות]] בנירנברג. בערך בשנת רנ"ב שימש כראש ישיבה ואב"ד בפראג, אולם לאחר שהתעוררה מחלוקת על אחת מהוראותיו נאלץ לעזוב את פראג. הוא התיישב בקראקא, שם התמנה בשנת רס"ג לכהן כרב העיר. בקראקא ייסד ישיבה גדולה שמשכה אליה מאות תלמידים. בישיבתו, בה לימד בפלפול חריף במיוחד על פי שיטתו החדשנית, למדו התלמידים החריפים ביותר בפולין, ומהם התפשטה התורה לרחבי פולין, ועיקרה של תורת חכמי פולין היא מכוחו. רבים מגדולי דורו לא ראו בעין יפה שיטה זו<ref>{{מקור|צמח דוד בערכו|כן}} </ref>. ה[[מהר"ל מפראג]] מתאונן על הלימוד המפולפל שהיה מצוי בדורו, וכנראה כוונתו לשיטתו של רבי יעקב: | ||
{{ציטוטון|כי איך יאמרו שהם מחדדין אין זה אלא שמטפשין טפשות גמור והרי עינינו רואות החדוד הזה ומה שהעלו בידם, והנה הבחורים רכי השנים אם היה בהם גרסא דינקותא אין ספק כלל שהיו רגילים ויודעים כמה וכמה מסכתות קודם שיכנסו לחופה לישא נשים, ועתה אין להם מאומה בידם, והכל בשביל שלמודם תוס' דבר שהוא הוספה וכי לא היה טוב יותר שיקנה גוף התלמוד קודם|נתיבות עולם נתיב התורה פרק ה}}. | {{ציטוטון|כי איך יאמרו שהם מחדדין אין זה אלא שמטפשין טפשות גמור והרי עינינו רואות החדוד הזה ומה שהעלו בידם, והנה הבחורים רכי השנים אם היה בהם גרסא דינקותא אין ספק כלל שהיו רגילים ויודעים כמה וכמה מסכתות קודם שיכנסו לחופה לישא נשים, ועתה אין להם מאומה בידם, והכל בשביל שלמודם תוס' דבר שהוא הוספה וכי לא היה טוב יותר שיקנה גוף התלמוד קודם|נתיבות עולם נתיב התורה פרק ה}}. | ||
תלמידו המפורסם הוא [[רבי שלום שכנא מלובלין]], רבו וחותנו של ה[[רמ"א]]. תלמיד נוסף הוא [[רבי מאיר קצנלנבוגן]] (מהר"ם פאדובה), שלמד אצלו בצעירותו. | עם זאת, ההערכה שרחשו כלפיו היתה גדולה, כפי שביטא ר' דוד גאנז בספר "צמח דוד": "היהה היחיד בדורו בחריפותו ובקיאותו ובחידוד שכלו, ושמעו הלך מסוף העולם ועד סופו". ר' יעקב עסק בהגהת ספר "רב מרדכי" של [[רבי מרדכי בן הלל]] {{מקור|שו"ת מהרש"ל מח|כן}}. | ||
תלמידו המפורסם הוא [[רבי שלום שכנא מלובלין]], רבו וחותנו של ה[[רמ"א]], שאף הביא ממנו פסקי הלכה בהגהותיו ל[[שולחן ערוך]] ({{מקור|שולחן ערוך אורח חיים תרנא ט$או"ח תרנא ט}} ו{{מקור|שולחן ערוך אבן העזר קנה כב$אה"ע קנה כב}}) ובספרו תורת חטאת {{מקור|תורת חטאת ד ג$ד ג|כן}}. תלמיד נוסף הוא [[רבי מאיר קצנלנבוגן]] (מהר"ם פאדובה), שלמד אצלו בצעירותו. | |||
נפטר בשנת ר"צ. | נפטר בשנת ר"צ. | ||
{{ציר זמן לרבנים|התחלה= | |||
על אף שפנו אליו בשאלות הלכתיות רבות, ר' יעקב סרב להוציא לאור את תשובותיו וכתביו, משום שלא רצה שיפסקו מהן למעשה מבלי לברר את הדין מתחילתו לאשורו {{מקור|ר' ישראל, בנו של ר' שלום שכנא מלובלין|כן}}. | |||
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=5230|מספר שנים=71}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:פולק יעקב}} | {{מיון רגיל:פולק יעקב}} | ||
[[קטגוריה:אחרונים]] | [[קטגוריה:אחרונים]] | ||
[[קטגוריה:ראשי ישיבות בפולין]] | [[קטגוריה:ראשי ישיבות בפולין]] | ||
[[קטגוריה:רבנים פולנים]] | [[קטגוריה:רבנים פולנים]] | ||
גרסה מ־22:03, 14 ביוני 2014
|
|
רבי יעקב פולק (פאללאק) היה מגדולי התורה בפולין בראשית תקופת האחרונים, אבי שיטת ה"חילוקים" בלימוד פלפולי.
נולד בפולין בסביבות שנת ר"ל. בצעירותו למד בישיבתו של רבי יעקב מרגליות בנירנברג. בערך בשנת רנ"ב שימש כראש ישיבה ואב"ד בפראג, אולם לאחר שהתעוררה מחלוקת על אחת מהוראותיו נאלץ לעזוב את פראג. הוא התיישב בקראקא, שם התמנה בשנת רס"ג לכהן כרב העיר. בקראקא ייסד ישיבה גדולה שמשכה אליה מאות תלמידים. בישיבתו, בה לימד בפלפול חריף במיוחד על פי שיטתו החדשנית, למדו התלמידים החריפים ביותר בפולין, ומהם התפשטה התורה לרחבי פולין, ועיקרה של תורת חכמי פולין היא מכוחו. רבים מגדולי דורו לא ראו בעין יפה שיטה זו[1]. המהר"ל מפראג מתאונן על הלימוד המפולפל שהיה מצוי בדורו, וכנראה כוונתו לשיטתו של רבי יעקב:
"כי איך יאמרו שהם מחדדין אין זה אלא שמטפשין טפשות גמור והרי עינינו רואות החדוד הזה ומה שהעלו בידם, והנה הבחורים רכי השנים אם היה בהם גרסא דינקותא אין ספק כלל שהיו רגילים ויודעים כמה וכמה מסכתות קודם שיכנסו לחופה לישא נשים, ועתה אין להם מאומה בידם, והכל בשביל שלמודם תוס' דבר שהוא הוספה וכי לא היה טוב יותר שיקנה גוף התלמוד קודם" (נתיבות עולם נתיב התורה פרק ה).
עם זאת, ההערכה שרחשו כלפיו היתה גדולה, כפי שביטא ר' דוד גאנז בספר "צמח דוד": "היהה היחיד בדורו בחריפותו ובקיאותו ובחידוד שכלו, ושמעו הלך מסוף העולם ועד סופו". ר' יעקב עסק בהגהת ספר "רב מרדכי" של רבי מרדכי בן הלל (שו"ת מהרש"ל מח).
תלמידו המפורסם הוא רבי שלום שכנא מלובלין, רבו וחותנו של הרמ"א, שאף הביא ממנו פסקי הלכה בהגהותיו לשולחן ערוך (או"ח תרנא ט ואה"ע קנה כב) ובספרו תורת חטאת (ד ג). תלמיד נוסף הוא רבי מאיר קצנלנבוגן (מהר"ם פאדובה), שלמד אצלו בצעירותו.
נפטר בשנת ר"צ.
על אף שפנו אליו בשאלות הלכתיות רבות, ר' יעקב סרב להוציא לאור את תשובותיו וכתביו, משום שלא רצה שיפסקו מהן למעשה מבלי לברר את הדין מתחילתו לאשורו (ר' ישראל, בנו של ר' שלום שכנא מלובלין).
| תקופת חייו של רבי יעקב פולק על ציר הזמן |
|---|
 |
הערות שוליים
- ↑ (צמח דוד בערכו)