רבי ראובן טרופ (ישיבת היישוב החדש): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (אריאל ביגל נ"י העביר את הדף הרב ראובן טרופ ל־רבי ראובן טרופ תוך דריסת הפניה)
(אין הבדלים)

גרסה מ־19:34, 2 בנובמבר 2014

רבי ראובן טרופ היה ראש ישיבת הישוב החדש בתל אביב. בנו של רבי נפתלי טרופ (הגרנ"ט).

תולדות חייו

נולד בשנת תרס"א בעיירה יאנישוק שע"י שאוול שבליטא לאביו רבי נפתל טרופ, ראש ישיבת ראדין, ולאמו פעסיא לאה. סבו מצד אביו היה ר' משה טרופ, ראש ישיבה בגרודנה. בשנת תרע"א עברה המשפחה לראדין, שם התמנה אביו על ידי רבי ישראל מאיר הכהן מראדין (בעל החפץ חיים) לכהן כראש ישיבתו. בתחילה למד מפי אביו. לאחר מכן למד תקופה קצרה בישיבה בווידז' אצל רבי יוסף שלמה כהנמן (לימים ראש ישיבת פוניבז'). הוא גילה כשרונות מבורכים, ועוד בטרם היה בן שמונה עשרה היה ממלא מקום של מגיד השיעור בישיבה לצעירים בראדין. גם אביו נהג להרצות לפניו את שיעוריו בטרם השמיע אותם לתלמידיו. בהמשך, נשלח על ידי אביו לישיבת מיר ללמוד מפי המשגיח רבי ירוחם ליבוביץ'. בשנת תרפ"ה עלה לארץ ישראל ללמוד בישיבת סלבודקה בעיר חברון, והתקרב ל"סבא מסלבודקה" רבי נתן צבי פינקל, עד שאכל משולחנו בסעודות שבת. גם בחברון גילה כשרונות מיוחדים, ובלט בין חבריו. בשנת תר"צ נשא את יהודית בת הרב ישעיהו זאב וינוגרד, ראש ישיבת עץ חיים ומחבר ספר "שערי זיו". לאחר נישואיו המשיך ללמוד בישיבה שעברה לירושלים לאחר פרעות תרפ"ט. לאחר זמן קצר הוזמן על ידי רבי יהודה לייב חסמן לשמש כראש ישיבה בישיבת תפארת צבי, שהיתה ישיבה מכינה לישיבת חברון. ר' ראובן קיבל על עצמו את התפקיד, על אף שהמשכורת שקבל לא היתה גבוהה. הוא גם שימש כ'נושא ונותן' בישיבת חברון(דרוש מקור). בין תלמידיו אז נמנו רבי שמחה זיסל ברוידא והרב אברהם אלקנה כהנא שפירא. לאחר מספר שנים קבל הצעה לשמש כראש כולל "היכל התלמוד" בתל אביב. הוא התלבט בשאלה זו, שכן מצד אחד היה בה שיפור מצבו הכלכלי, אך מאידך מדובר היה בהתרחקותו מתלמידיו בירושלים. לבסוף, משנוכח כי מעברו לתל אביב יוכל להשפיע על הנוער בישוב החדש החליט לעבור, אולם משפחתו נותרה בירושלים והוא חזר לירושלים לשבתות. בשנת תרצ"ה עבר לתל אביב, שם התמנה לרב שכונה ב' בבית הכנסת ישורון. באותה שנה תבנית:? הזמינו רבה של תל אביב, הרב משה אביגדור עמיאל לשמש כראש הישיבה התיכונית שייסד, שלימים תיהפך ל"ישיבת היישוב החדש". הוא קיבל על עצמו את התפקיד מתוך מטרה להביא כמה שיותר בחורים מבני הישוב החדש ללמוד בישיבות. הוא היה בין הראשונים להעביר את שיעוריו בעברית. כמו כן, הכניס לתכנית הלימודים את מסכת סנהדרין ואת טור חושן משפט בשולחן ערוך, על מנת לקרב את התורה לתלמידים. הוא נתקל בהתנגדות בקרב חלק מרבני הישוב הישן, בשל החידושים שהכניס בישיבה, אולם הוא לא נרתע מהם. הוא הכשיר גרעין מבוגרי הישיבה להעביר שיעורים בבתי הספר הדתיים ביישוב החדש, על מנת לגרום לתלמידיהם להמשיך לימודיהם בעולם הישיבות. במשך שש עשרה שנה כיהן כראש ישיבה, עד שבשל מחלה קשה בכליותיו נאלץ לנסוע לטיפולים בארה"ב. בשובו מארצות הברית, כבר עמד בראשות הישיבה הרב יהודה קולודצקי, ור' ראובן שכבר היה חולה וחלש נאלץ להתפטר מתפקידו. עזיבת הישיבה דרדרה את בריאותו, והחזון איש הורה לתלמידיו לבוא לדבר בדברי תורה עם ר' ראובן. נעשו נסיונות להקים עבורו ישיבה בחולון, אולם הדבר לא יצא לפועל. בעצת החזון איש קיבל על עצמו תפקיד ראשות ישיבת חב"ד בלוד, אולם בשל בריאותו הירודה לא כיהן בפועל בתפקיד. נפטר בשבת, ו' באייר תשי"א.

לאחר פטירתו הוציאו בניו את חידושיו בסדרת בינת ראובן (שלושה כרכים) על מסכתות בבא מציעא, בבא קמא, בבא בתרא וסדר נשים.