רבי משה יהושע הגר: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
שורה 55: | שורה 55: | ||
* '''לקוטי תורה''' | * '''לקוטי תורה''' | ||
==== צאצאיו | ==== צאצאיו ==== | ||
* חתנו [[רבי דוד טברסקי]], האדמו"ר מ[[חסידות סקווירא|סקווירא]] | * חתנו [[רבי דוד טברסקי]], האדמו"ר מ[[חסידות סקווירא|סקווירא]] | ||
* חתנו [[רבי ישכר דב רוקח (השני)|רבי ישכר דב רוקח]], האדמו"ר מ[[חסידות בעלזא|בעלזא]] | * חתנו [[רבי ישכר דב רוקח (השני)|רבי ישכר דב רוקח]], האדמו"ר מ[[חסידות בעלזא|בעלזא]] | ||
* חתנו, [[רבי אהרן טייטלבוים]], האדמו"ר מ[[חסידות סאטמר|סאטמר]] | * חתנו, [[רבי אהרן טייטלבוים]], האדמו"ר מ[[חסידות סאטמר|סאטמר]] | ||
* | * חתנו, [[רבי מנחם ארנסטר]], ראש ישיבת ויז'ניץ | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== |
גרסה מ־14:33, 18 בדצמבר 2014
|
רבי משה יהושע הגר מויז'ניץ | |
---|---|
תאריך לידה | י"ג בסיוון תרע"ו |
מקום לידה | וילחוביץ, אוסטרו-הונגריה |
תאריך פטירה | כ' באדר תשע"ב |
מקום קבורה | בני ברק |
חסידות | חסידות ויז'ניץ |
מקום פעילות | בני ברק |
מספר בשושלת | 5 |
הקודם | רבי חיים מאיר הגר |
הבא | רבי ישראל הגר |
תחילת כהונה | תשל"ב |
סיום כהונה | תשע"ב |
אב | ר' חיים מאיר הגר |
אם | מרגלית |
בת זוג | לאה אסתר פנט שיינדל סג"ל דייטש |
רבי משה יהושע הגר היה האדמו"ר החמישי מויז'ניץ ונשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.
תולדות חייו
נולד בוילחוביץ בי"ג בסיוון תרע"ו לאדמו"ר רבי חיים מאיר הגר, בעל 'אמרי חיים', ומייסד מוסדות ויזניץ בישראל לאחר השואה, ולאמו מרגלית. בגיל 18, התמנה על ידי אביו לכהן כרב בוילחוביץ וכראש ישיבת ויז'ניץ בגרוסווראדין. בשנת תש"ב נשא את לאה אסתר, בתו של ר' חיים מנחם מנדל מדעעש. עם פלישת הנאצים להונגריה בשנת תש"ד נמלט עם משפחתו דרך רומניה, ועלה לארץ ישראל באניית מעפילים, ובתחילה נעצר במחנה המעצר בעתלית עד ששוחרר בעזרת החסידים. חסידי ויז'ניץ מציינים את יום ח' באייר, היום בו חצה את הגבול לרומניה, כיום הצלתו.
כשהגיע ארצה, נתמנה ע"י דודו, רבי אליעזר הגר (ויז'ניץ), לכהן בראשות ישיבת ויז'ניץ שנפתחה בתל אביב, ישיבת "בית ישראל ודמשק אליעזר", ובמקביל סייע לאביו בפיתוח מוסדות חסידות ויז'ניץ ובהקמת שכונת קרית ויז'ניץ בבני ברק. לאחר שהוקמה הקריה, מונה על ידי אביו לכהן כרב השכונה.
הקים עוד את ארגון "צעירי ויז'ניץ" שמטרתו הייתה לקרב את בניהם של חסידי ויז'ניץ מרומניה והונגריה שעזבו את עולם התורה או את חסידות ויז'ניץ. הארגון פעל בישיבות חרדיות ובישיבות תיכוניות וסייע לגידולה של החסידות. כיום הארגון מאחד את בחורי החסידות שאינם לומדים בישיבות של החסידות.
בשנת תשל"ב לאחר פטירת אביו, קיבל על עצמו את האדמו"רות לחסידות ויז'ניץ, שהפכה בינתיים להיות אחת החסידויות הגדולות ביותר. בנוסף, שימש גם כנשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.
נודע כמתמיד גדול[1] וכמי שמקפיד על שמירת העיניים. עסק רבות בספר קצות החושן. תפילתו וה"טיש"ים שערך מדי שבת וחג למעלה משלושים שנה, עד למחלתו, התאפיינו בהתלהבות גדולה.
בשנת תש"ם בכנסייה הגדולה השישית של אגודת ישראל, קרא לייסוד "קווי מהדרין" נפרדים לציבור החרדי, ותיקן לימוד יומי בספר חובת הלבבות.
בשנת תשנ"ט נפטרה אשתו הראשונה, והוא נשא בשנית את שיינדל, בתו של הרב יהושע סג"ל דייטש (רבה של שכונת קטמון).
בשנת תשס"ג לקה במחלת האלצהיימר, ומאז פעילותו כאדמו"ר הלכה וקטנה. הנהגת החסידות בפועל עברה לידי בנו הבכור, רבי ישראל הגר[2]. הבן הצעיר - רבי מנחם מנדל פרש וייסד בבני ברק את "מרכז חסידי ויז'ניץ", שמהווה, למעשה, חצר חסידית נפרדת.
נפטר בכ' באדר תשע"ב ונקבר באוהל אדמו"רי ויז'ניץ בבית הקברות 'שומרי שבת' בבני ברק.
ספריו
- ישועות משה- סדרת תורותיו בחסידות.
- אראנו בישע- על "שער חשבון הנפש" בספר חובות הלבבות.
- לקוטי תורה
צאצאיו
- חתנו רבי דוד טברסקי, האדמו"ר מסקווירא
- חתנו רבי ישכר דב רוקח, האדמו"ר מבעלזא
- חתנו, רבי אהרן טייטלבוים, האדמו"ר מסאטמר
- חתנו, רבי מנחם ארנסטר, ראש ישיבת ויז'ניץ
קישורים חיצוניים
- יחסו לרבני הציונות הדתית, כתבה עם הרב משה הגר (אתר "סרוגים")
- אוסף כתבות בעקבות פטירתו (אתר 'כיכר השבת')
- פרויקט מיוחד: "האדמו"ר מויזנ'יץ זצ"ל" (אתר "בחדרי חרדים")
- הרב לאו: הרבי מויז'ניץ היה שקדן ומתמיד עצום (ערוץ 7)
- תולדות חייו של האדמו"ר מויז'ניץ (ערוץ 7)
- המוטו של האדמו"ר היה תורה וחינוך, הרב משה הגר סופד לאדמו"ר (ערוץ 7)
- אוסף כתבות לרגל פטירת האדמו"ר מויז'ניץ (ערוץ 7)
הערות שוליים
- ↑ ישנן עדויות(דרוש מקור) בראשית ימיו בבני ברק, שנראה שב ביום ראשון בבוקר עם בגדי השבת מספריית ישיבת פוניבז', בה למד כל הלילה.
- ↑ רבי ישראל הורחק על ידי אביו ממקומו הבכיר בחסידות ויז'ניץ בשנת תשמ"ד, ואת מקומו תפס אחיו הצעיר רבי מנחם מנדל, ובשנת תשס"א הוחזר רבי ישראל למקומו המרכזי.
הקודם: רבי חיים מאיר הגר |
אדמו"רי ויז'ניץ | הבא: רבי ישראל הגר רבי מנחם מנדל הגר |