רבי אלימלך מליז'נסק: הבדלים בין גרסאות בדף
(←ספריו) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי אלימלך וייסבלום מליז'נסק''' היה מבכירי ה[[אדמו"ר]]ים ומראשי [[החסידות]]. | '''רבי אלימלך וייסבלום מליז'נסק''' היה מבכירי ה[[אדמו"ר]]ים ומראשי [[החסידות]]. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בשנת תע"ז בכפר לופוחי (שע"י טיקטין) לאביו ר' אליעזר ליפא וייסבלום. בנעוריו עסק בתורה וב[[קבלה]], ונהג לערוך גלות כמנהג המקובלים. אחיו, [[רבי זושא מאניפולי]] קרבו לתורת החסידות. הוא עבר ללמוד חסידות אצל [[רבי | נולד בשנת תע"ז בכפר לופוחי (שע"י טיקטין) לאביו ר' אליעזר ליפא וייסבלום. בנעוריו עסק בתורה וב[[קבלה]], ונהג לערוך גלות כמנהג המקובלים. אחיו, [[רבי זושא מאניפולי]] קרבו לתורת החסידות. הוא עבר ללמוד חסידות אצל [[רבי דוב בער ממזריטש|המגיד ממעזריטש]]. נהג בסגפנות גדולה, ויחד עם אחיו ' זושא נהג לערוך "גלות" ברחבי אירופה (הם כונו "האחים הקדושים"). בשנת תקל"ג נפטר "המגיד", והוא קיבל על עצמו, יחד עם [[רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב]] את הנהגת החסידות בגליציה. בהתחלה התיישב בשינווה, אולם עקב מחלוקת שפרצה שם עבר להתגורר בליז'נסק. | ||
סבל מהתנגדות קשה של "המתנגדים" ובראשם הרב חיים כהן ררפורט מללוב והרב אהרן איטניגע רישא. | סבל מהתנגדות קשה של "המתנגדים" ובראשם הרב חיים כהן ררפורט מללוב והרב אהרן איטניגע רישא. | ||
לעת זקנותו, התקשה לקבל את כל החסידים שבאו אליו<ref>כפי שכתב [[רבי שלמה מרדומסק]]: "יש צדיק אשר קדושתו בוערת בו כל כך, עד אשר מי שפגם מאד בעוונות ולא תקן אותם כראוי, אי אפשר לו להתקרב אליו, וכיודע מאדמו"ר איש אלקים מו"ה אלימלך זלה"ה שלעת זקנותו היתה קדושתו גדולה שלא היה אפשר לו לדבר עם המסתופפים בצלו ואורייתא קא מרתחא ביה" {{מקור|ספר "תפארת שלמה" על התורה|כן}}. </ref>. בעקבות כך, החלו הרבה חסידים ללכת ל[[רבי יצחק יעקב | לעת זקנותו, התקשה לקבל את כל החסידים שבאו אליו<ref>כפי שכתב [[רבי שלמה מרדומסק]]: "יש צדיק אשר קדושתו בוערת בו כל כך, עד אשר מי שפגם מאד בעוונות ולא תקן אותם כראוי, אי אפשר לו להתקרב אליו, וכיודע מאדמו"ר איש אלקים מו"ה אלימלך זלה"ה שלעת זקנותו היתה קדושתו גדולה שלא היה אפשר לו לדבר עם המסתופפים בצלו ואורייתא קא מרתחא ביה" {{מקור|ספר "תפארת שלמה" על התורה|כן}}. </ref>. בעקבות כך, החלו הרבה חסידים ללכת ל[[רבי יצחק יעקב הורוויץ|חוזה מלובלין]], והחוזה פרש מר' אלימלך והקים מרכז חסידי בלנצוט, לאחר מכן ברוזבדוב ולבסוף בלובלין. ר' אלימלך הקפיד מאד על כך. | ||
עמד לעלות ל[[ארץ ישראל]], אך בסופו של דבר זה לא יצא לפועל. | עמד לעלות ל[[ארץ ישראל]], אך בסופו של דבר זה לא יצא לפועל. | ||
גרסה מ־12:50, 11 במרץ 2015
|
|
רבי אלימלך וייסבלום מליז'נסק היה מבכירי האדמו"רים ומראשי החסידות.
תולדות חייו
נולד בשנת תע"ז בכפר לופוחי (שע"י טיקטין) לאביו ר' אליעזר ליפא וייסבלום. בנעוריו עסק בתורה ובקבלה, ונהג לערוך גלות כמנהג המקובלים. אחיו, רבי זושא מאניפולי קרבו לתורת החסידות. הוא עבר ללמוד חסידות אצל המגיד ממעזריטש. נהג בסגפנות גדולה, ויחד עם אחיו ' זושא נהג לערוך "גלות" ברחבי אירופה (הם כונו "האחים הקדושים"). בשנת תקל"ג נפטר "המגיד", והוא קיבל על עצמו, יחד עם רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב את הנהגת החסידות בגליציה. בהתחלה התיישב בשינווה, אולם עקב מחלוקת שפרצה שם עבר להתגורר בליז'נסק.
סבל מהתנגדות קשה של "המתנגדים" ובראשם הרב חיים כהן ררפורט מללוב והרב אהרן איטניגע רישא.
לעת זקנותו, התקשה לקבל את כל החסידים שבאו אליו[1]. בעקבות כך, החלו הרבה חסידים ללכת לחוזה מלובלין, והחוזה פרש מר' אלימלך והקים מרכז חסידי בלנצוט, לאחר מכן ברוזבדוב ולבסוף בלובלין. ר' אלימלך הקפיד מאד על כך.
עמד לעלות לארץ ישראל, אך בסופו של דבר זה לא יצא לפועל.
נפטר בכ"א באדר תקמ"ז[2], ונקבר בליז'נסק. קברו מהווה עד היום מוקד להשתטחות. ישנה אגדה המספרת כי הנאצים, בזמן השואה, ניתצו את מצבתו ורצו להוציאו מקברו, אולם משראו את גופו שלם, נרתעו ונמנעו מלהוציאו. הקבר שופץ ושוקם בשנת תש"ך.
תלמידיו
רבי יצחק יעקב החוזה מלובלין, רבי ישראל מקוז'ניץ, רבי אברהם יהושע השל מאפטא בעל האוהב ישראל, רבי מנחם מנדל מרימנוב, רבי משה לייב מסאסוב, רבי קלונימוס קלמיש אפשטיין בעל המאור ושמש מקראקא, רבי משה מראדומישל, רבי דוד מזאלין, רבי זכריה מנדל מיארוסלב, ר' זונדל מרדושיץ, רבי זלקא מצאנז, רבי יהודה לייב מזקילקוב, רבי יצחק מאוז'רוב, ר' מנחם מנדל מלינסק, רבי גבריאל מטשקובה, רבי דוד מללוב, רבי יצחק מייזליש מצוזמיר, ר' משה אליקים בריעה מקוז'ניץ, רבי אפרים יצחק מפרמישלא, רבי אפרים פישל מסטריקוב, רבי אהרן לייב מפרמישלן, רב' אהרן מחודרוב, ר' אפרים משה מפשבורסק, ר' אברהם מרדכי מפינטשוב, ר' אליעזר הורביץ מטרניגראד, ר' משה דוד מויסליץ, רבי משה סופר מפשבורסק, ר' נטע מחלם ר' נפתלי צבי מרופשיץ, עוזיאל מייזליש מריטשוואהל, ר' פייביש מבולשביץ, ר' פנחס מגניוושוב, ר' צבי הירש מחירוב, ר' ראובן מדזרנובצה, ר' שלמה מקאשנוב, ר' שמואל מקארוב ור' שמעון מיארוסלב.ורבי מנחם מנדל טויב שהיה החוזר של רבי אלימלך.
משפחתו
- בנו ר' אלעזר- מילא את מקום אביו באדמו"רות בליז'נסק.
- בנו ר' אליעזר לפיא מחמלניק- בעל "אורח לצדיק".
- בנו ר' יעקב ממוגלינצא.
- חתנו ר' אליהו משדה-לבן.
- חתנו ר' ישראל אלבוים מליז'נסק.
ספריו
- ספרו המפורסם על התורה נעם אלימלך נחשב לאחד מספרי היסוד בחסידות, ושבחים רבים נכתבו עליו[3]. הספר זכה להסכמותיהם של ר' זאב וולף ב"ר אלעזר- אב"ד ליז'נסק, ר' שמואל ב"ר משה פנחס- אב"ד פרשעוורסק, ר' יששכר בער מזלאטשוב, ר' אליעזר הלוי הורביץ מטרניגראד, ר' אברהם משה ב"ר צבי הירש מפשעוורסק ורבי יעקב יוסף ב"ר יהודה לייב מאוסטרהא.
- אדרת הקודש
- צעטיל קטן (אזהרת הקודש)- אוסף עצות, אזהרות והנהגות קצר, נדפס לרוב כנספח לספרים שונים, למשל ארך אפיים לרבי אברהם יעלין.
- התפילה קודם התפילה המפורסמת שחיבר ונכנסה לכמה סידורים. מתוכה נלקח המשפט הידוע שהולחן "אדרבה, תן בלבנו שנראה כל אחד מעלת חברנו ולא חסרונם ושנדבר כל אחד את חברו בדרך הישר והרצוי לפניך ואל יעלה בלבנו שום שנאה מאחד על חברו חלילה ותחזק אותנו באהבה אליך שיהא הכל נחת רוח אליך"
לקריאה נוספת
- רבי אלימלך מליז'נסק ואחיו רבי זושא.
- האחים הקדושים.
- אנציקלופדיה לחסידות', אישים כרך א', בהוצאת מוסד הרב קוק, עמ' רלב-רמא.
הערות שוליים
- ↑ כפי שכתב רבי שלמה מרדומסק: "יש צדיק אשר קדושתו בוערת בו כל כך, עד אשר מי שפגם מאד בעוונות ולא תקן אותם כראוי, אי אפשר לו להתקרב אליו, וכיודע מאדמו"ר איש אלקים מו"ה אלימלך זלה"ה שלעת זקנותו היתה קדושתו גדולה שלא היה אפשר לו לדבר עם המסתופפים בצלו ואורייתא קא מרתחא ביה" (ספר "תפארת שלמה" על התורה).
- ↑ ישנם מקורות בהם כתוב תקמ"ו.
- ↑ ראה באנציקלופדיה לחסידות עמ' רלה.