רבי זכריה צ'אהרי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "רבינו '''זכריה אלצ'אהרי''' נולד בתימן בשנת 1519 בקירוב. הוא נקרא גם '''רבי יחיא אלצ'אהרי'''....")
 
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
רבינו '''זכריה אלצ'אהרי''' נולד ב[[תימן]] בשנת [[1519]] בקירוב. הוא נקרא גם '''רבי יחיא אלצ'אהרי'''. על אף היותו תושב העיר כאוכבאן הצפונית לעיר הבירה צנעא, הייתה השפעתו גם על צנעא.
'''רבי זכריה (יחיא) אלצ'אהרי''' היה תלמיד חכם ומקובל, מגדולי חכמי תימן בתחילת תקופת ה[[אחרונים]].


כשהיה בן 20 עזב את עיר אבותיו ואת ארץ מולדתו ויצא לתור בעולם. מתימן פנה מזרחית ל[[הודו]], [[ממלכת פרס|פרס]], [[עיראק]] ו[[טורקיה]]. משם המשיך אל גולת הכותרת של המסע - [[ארץ ישראל]].  
==תולדות חייו==
בארץ התעכב במיוחד בערים [[צפת]] ו[[טבריה]].
נולד בכאוכבאן שבתימן בסביבות שנת רע"ט. כשהיה בן 20 עזב את עירו ויצא לתור בעולם. הוא נסע להודו, פרס, עיראק וטורקיה, ומשם הגיע ל[[ארץ ישראל]], בה התעכב במיוחד ב[[טבריה]] וב[[צפת]]. בצפת פגש את [[רבי יוסף קארו]], והתרשם מסדרי ההנהגה שהנהיג בישיבתו ומהנהגותיו האישיות. כמו כן, נפגש עם [[רבי משה מטראני]] (המבי"ט), [[רבי משה קורדובירו]] ועוד. בצפת גם למד את קבלת [[האר"י]]. מארץ ישראל המשיך ל[[מצרים]] מארץ ישראל הוא הדרים ל[[מצרים]]. לאחר מכן שב לתימן, ונמנה על מנהיגי הקהילה היהודית בצנעא. הוא הביא לתימן את ה[[שולחן ערוך]], והחל מימיו החלו חלק מבני עדת תימן לקבל את פסקי השו"ע. כמו כן, הפיץ בימן את קבלת האר"י. לאחר מלחמת טורקיה-תימן, אסרו השלטונות התימניים את מנהיגי הקהילה היהודית משום שחשדו בהם בסיוע לטורקים. ר' זכריה נאסר אף הוא, וישב בבית הסוהר במשך שבע שנים. בהמשך ישב פעם נוספת בבית הסוהר, באשמה שאינה ידועה.  
בצפת הוא התרשם מסדרי ה[[ישיבה]] שבראשה עמד רבי [[יוסף קארו]], בעל ה"[[שולחן ערוך]]", ומהנהגותיו. מארץ ישראל הוא הדרים ל[[מצרים]]. במהלך מסעותיו פגש דמויות חשובות נוספות בעולם היהדות, כגון הרב [[סעדיה בן יוסף]], הרב [[משה קורדובירו]], והרב [[משה מטראני]].  


בצפת של אותם ימים היו גם חכמים רבים שעסקו בתורת ה[[קבלה]]. הרז"א ספג לתוכו את אווירת המסתורין של העיר וקלט את תורת הנסתר מ[[האר"י]] ומתלמידיו. לאחר שהתבשם מתורת ארץ ישראל בנגלה ובנסתר, הוא חזר לתימן והיה ממנהיגי הקהילה של העיר הראשית [[צנעא]].
נפטר בתימן בהיותו כבן שבעים.  
==חיבוריו==
==="ספר המוסר"===
בשנות מאסרו, העלה על הכתב את רשמיו ממסעותיו ברחבי העולם. את רשמיו כתב בצורה שירית מחורזת, ושילב בהם מסיפורי העמים שפגש, משלים וחידות, לצד דברי מוסר ופילוסופיה. לחיבור זה קרא '''ספר המוסר'''.  


בשנים [[1568]]-[[1573]] התנהלה מלחמה בין התימנים לבין הטורקים, שבמהלכה הדפו התימנים את הטורקים מארצם. בתום המלחמה, תפסו התימנים את מנהיגיה היהודיים של העיר צנעא והשליכו אותם לבית הסוהר. אשמתם הייתה, לפי התימנים, שהם הגישו סיוע לטורקים, אויבי תימן. שבע שנים ישבו המנהיגים בבית הסוהר ועמם רז"א.
בספר המסעות שני גיבורים: אבנר בן חלק שדמותו מעוצבת כדמותו של הסופר- משורר מוכשר ובעל שם, הבקי בכל רזי השפה העברית והערבית, במדעים ובחכמות. נוסף לכך, הוא הרפתקן שאינו יודע מנוח, ובעל עורמה שמסייעת לו להיחלץ מכל צרה, ונושא כליו של אבנר - מרדכי הצידני.
הרז"א ישב פעם נוספת בבית הסוהר מסיבות שאינן ברורות.


את השנים הרבות ש"ביזבז" רז"א בכלא, הוא ניצל כדי להעלות על הכתב את מה ששמע וראה במסעותיו. דברים אלו סיפר בלשון ה[[מקאמה]] (שירה סיפורית מחורזת). במאקמות שכתב רז"א הוא כלל סיפורי עמים, [[משל|משלי]] חיות, חידות לשוניות ותיאורי מסעות. בצד הדברים המשעשעים, כתב הרז"א גם דברי תוכחה, [[הגות]] ו[[פילוסופיה]].
ד"ר משה גברא כותב באנציקלופדיה לחכמי תימן כי לדעת הרב עמרם עוזרי, בחר הרז"א לשני גיבוריו את שתי השמות האלו דווקא, שכן ייתכן ואלו הן שמות אבותיו הקדומים של הרז"א. הוא מצא שבגימטריה אבנר בן חלק הוא הסופר רבי אבנר בן מרדכי הצידוני, וכך הוא החישוב חלק = 138 ופירוש המילה חלק הוא "חצי", הוי אומר שיש להכפיל את 138 בשתיים כדי להגיע למספר השלם וכך אנו מגיעים ל 276 , ולאחר שמוסיפים עוד 3 כנגד מס' האותיות שבמילה חלק התוצאה היא 279. גם המילה "מרדכי" שווה בגימטריה 279 עם מס' אותיותיה. הגיבור השני מרדכי הצידוני הוא אביו של הסופר אבנר בן מרדכי. עוד הוא מצא שהשם של זכריה אלצ'אהרי שווה בגימטריה לאבנר בן מרדכי, שניהם מגיעים ל 579. סבו של מרדכי הוא זכריה הצידוני ולדעתו ייתכן והוא הרב זכריה הצידוני שחיבר את "מאה קולין" פסקים בהלכות ריאה. על פי זה יוצא שכל העלילות שחוו שני הגיבורים בספר המוסר היו תיאורים של ר' זכריה על עצמו.


בספר המסעות שני גיבורים:
בהקדמה לספר הוא כתב:
# אבנר בן חלק שדמותו מעוצבת כדמותו של הסופר, כלומר משורר מוכשר שזכה לשם ולתהילה כאומן המליצה וה[[שירה]]. משורר זה בקי בכל רזי השפה העברית והערבית. הוא חכם בעל ידע רב בכל תחומי המדע והחכמה. נוסף לכך, הוא הרפתקן שאינו יודע מנוח, ובעל עורמה שמסייעת לו להיחלץ מכל צרה.
# נושא כליו של אבנר - מרדכי הצידני.


ד"ר משה גברא כותב באנציקלופדיה לחכמי תימן כי לדעת הרב עמרם עוזרי, בחר הרז"א לשני גיבוריו את שתי השמות האלו דווקא שכן ייתכן ואלו הן שמות אבותיו הקדומים של הרז"א. הוא מצא שבגימטריה אבנר בן חלק הוא הסופר רבי אבנר בן מרדכי הצידוני בן [[המאה ה-14]], וכך הוא החישוב חלק = 138 ופירוש המילה חלק הוא "חצי", הוי אומר שיש להכפיל את 138 בשתיים כדי להגיע למספר השלם וכך אנו מגיעים ל 276 , ולאחר שמוסיפים עוד 3 כנגד מס' האותיות שבמילה חלק התוצאה היא 279. גם המילה "מרדכי" שווה בגימטריה 279 עם מס' אותיותיה. הגיבור השני מרדכי הצידוני הוא אביו של הסופר אבנר בן מרדכי. עוד הוא מצא שהשם של הרז"א (זכריה אלצ'אהרי) שווה בגימטריה לאבנר בן מרדכי, שניהם מגיעים ל 579. סבו של מרדכי הוא זכריה הצידוני ולדעתו ייתכן והוא הרב זכריה הצידוני שחיבר את "מאה קולין" פסקים בהילכות ריאה. על פי זה יוצא שכל העלילות שחוו שני הגיבורים בספר המוסר היו תיאורים של הרז"א על עצמו.
" ספר המוסר, כל הקורא בו ילמד מוסר,{{ש}}
 
ואם הוא מבין בעזרת ה' לא יחסר, {{ש}}
לספר המסעות נתן את השם '''ספר המוסר''', ובהקדמה לספר הוא כתב:
ואם אין לו בינה - ה' מעליו סר,{{ש}}
 
" ספר המוסר, כל הקורא בו ילמד מוסר,<BR>
ואם הוא מבין בעזרת ה' לא יחסר,<BR>
ואם אין לו בינה - ה' מעליו סר,<BR>
ולכן צריך להתפלל ולהתחנן לה' יתברך שיתן לו בינה לדעת מוסר."
ולכן צריך להתפלל ולהתחנן לה' יתברך שיתן לו בינה לדעת מוסר."


ספר המוסר שחיבר רז"א הוא מהיצירות השיריות האחרונות שנכתבו בשפה העברית עד לעת החדשה, וניכר מתוכנו שהמחבר ינק משירת [[ספרד]] והתבשם מטעמיה של שירת צפת.
===חיבורים נוספים===
 
* חיבור בהלכות [[שחיטה]] ו[[טריפה|טריפות]]
נוסף לספר המוסר, חיבר רז"א ספר הלכות בנושא [[שחיטה (יהדות)|שחיטה]] ודיני טרפות, פירוש קבלי ל[[תורה]] בשם '''צידה לדרך''' וכן שירים שונים כשהמפורסם בהם הוא "קריה יפהפייה" שנכתב בהשראת השיר "יפה נוף משוש תבל" של ר' [[יהודה הלוי]].
* '''צדיה לדרך'''- פירוש קבלי ל[[תורה]]  
 
* שירים רבים, מהם התפרסם שירו "קריה יפהפייה" על [[ירושלים]] (שנכתב בהשראת השיר "יפה נוף משוש תבל" של [[רבי יהודה הלוי]]).
הרז"א הביא לתימן הרחוקה את ה[[שולחן ערוך]], ומימיו התקבלה הפסיקה ההלכתית של ה"מרן" גם בתימן. בזכות רז"א התפשט בתימן גם העיון בספרות הקבלה, ורבים מיהודי המקום החלו לעסוק בקבלת האר"י.
 
הוא נפטר בהיותו כבן שבעים שנה.


== קישורים חיצוניים ==  
== קישורים חיצוניים ==  


* {{פעמים|יהודה עמיר|ר' זכריה אלצאהרי בשבח ר' יוסף בן ישראל - לקשר בין שני גדולי השירה העברית בתימן במאות הט"ז-הי"ז|59.6(1)|59, אביב תשנ"ד, עמ' 84-79}}
* [http://wdb.ugr.es/~proyecto_viajeros/recursos/textos/judios/yaari.pdf מסעות ארץ ישראל של עולים יהודים מימי הביניים ועד ראשית ימי שיבת ציון] עמ' 196-221
* [http://wdb.ugr.es/~proyecto_viajeros/recursos/textos/judios/yaari.pdf מסעות ארץ ישראל של עולים יהודים מימי הביניים ועד ראשית ימי שיבת ציון] עמ' 196-221


{{מיון רגיל:אלצ'אהרי, זכריה}}
{{מיון רגיל:אלצ'אהרי, זכריה}}
[[קטגוריה:ראשוני האחרונים]]
[[קטגוריה:רבנים תימנים]]
[[קטגוריה:רבנים תימנים]]
[[קטגוריה:מקובלים]]
[[קטגוריה:פייטנים]]

גרסה מ־12:14, 7 במאי 2015

רבי זכריה (יחיא) אלצ'אהרי היה תלמיד חכם ומקובל, מגדולי חכמי תימן בתחילת תקופת האחרונים.

תולדות חייו

נולד בכאוכבאן שבתימן בסביבות שנת רע"ט. כשהיה בן 20 עזב את עירו ויצא לתור בעולם. הוא נסע להודו, פרס, עיראק וטורקיה, ומשם הגיע לארץ ישראל, בה התעכב במיוחד בטבריה ובצפת. בצפת פגש את רבי יוסף קארו, והתרשם מסדרי ההנהגה שהנהיג בישיבתו ומהנהגותיו האישיות. כמו כן, נפגש עם רבי משה מטראני (המבי"ט), רבי משה קורדובירו ועוד. בצפת גם למד את קבלת האר"י. מארץ ישראל המשיך למצרים מארץ ישראל הוא הדרים למצרים. לאחר מכן שב לתימן, ונמנה על מנהיגי הקהילה היהודית בצנעא. הוא הביא לתימן את השולחן ערוך, והחל מימיו החלו חלק מבני עדת תימן לקבל את פסקי השו"ע. כמו כן, הפיץ בימן את קבלת האר"י. לאחר מלחמת טורקיה-תימן, אסרו השלטונות התימניים את מנהיגי הקהילה היהודית משום שחשדו בהם בסיוע לטורקים. ר' זכריה נאסר אף הוא, וישב בבית הסוהר במשך שבע שנים. בהמשך ישב פעם נוספת בבית הסוהר, באשמה שאינה ידועה.

נפטר בתימן בהיותו כבן שבעים.

חיבוריו

"ספר המוסר"

בשנות מאסרו, העלה על הכתב את רשמיו ממסעותיו ברחבי העולם. את רשמיו כתב בצורה שירית מחורזת, ושילב בהם מסיפורי העמים שפגש, משלים וחידות, לצד דברי מוסר ופילוסופיה. לחיבור זה קרא ספר המוסר.

בספר המסעות שני גיבורים: אבנר בן חלק שדמותו מעוצבת כדמותו של הסופר- משורר מוכשר ובעל שם, הבקי בכל רזי השפה העברית והערבית, במדעים ובחכמות. נוסף לכך, הוא הרפתקן שאינו יודע מנוח, ובעל עורמה שמסייעת לו להיחלץ מכל צרה, ונושא כליו של אבנר - מרדכי הצידני.

ד"ר משה גברא כותב באנציקלופדיה לחכמי תימן כי לדעת הרב עמרם עוזרי, בחר הרז"א לשני גיבוריו את שתי השמות האלו דווקא, שכן ייתכן ואלו הן שמות אבותיו הקדומים של הרז"א. הוא מצא שבגימטריה אבנר בן חלק הוא הסופר רבי אבנר בן מרדכי הצידוני, וכך הוא החישוב חלק = 138 ופירוש המילה חלק הוא "חצי", הוי אומר שיש להכפיל את 138 בשתיים כדי להגיע למספר השלם וכך אנו מגיעים ל 276 , ולאחר שמוסיפים עוד 3 כנגד מס' האותיות שבמילה חלק התוצאה היא 279. גם המילה "מרדכי" שווה בגימטריה 279 עם מס' אותיותיה. הגיבור השני מרדכי הצידוני הוא אביו של הסופר אבנר בן מרדכי. עוד הוא מצא שהשם של זכריה אלצ'אהרי שווה בגימטריה לאבנר בן מרדכי, שניהם מגיעים ל 579. סבו של מרדכי הוא זכריה הצידוני ולדעתו ייתכן והוא הרב זכריה הצידוני שחיבר את "מאה קולין" פסקים בהלכות ריאה. על פי זה יוצא שכל העלילות שחוו שני הגיבורים בספר המוסר היו תיאורים של ר' זכריה על עצמו.

בהקדמה לספר הוא כתב:

" ספר המוסר, כל הקורא בו ילמד מוסר,
ואם הוא מבין בעזרת ה' לא יחסר,
ואם אין לו בינה - ה' מעליו סר,
ולכן צריך להתפלל ולהתחנן לה' יתברך שיתן לו בינה לדעת מוסר."

חיבורים נוספים

קישורים חיצוניים

אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=רבי_זכריה_צ%27אהרי&oldid=91227"