רבי סעדיה עדני: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שלום בן משה (שיחה | תרומות) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי סעדיה עדני''' היה חכם, פרש, [[פילוסופיה|פילוסוף]], מעתיק ספרים, פייטן, מדקדק ואיש מדעים, מגדולי חכמי תימן בשלהי תקופת ה[[ראשונים]]. מחבר ספרים פורה. | |||
==תולדות חייו== | |||
כפי הנראה נולד סמוך לשנת ק"פ בעיר עדן שבתימן לאביו ר' דוד. בהמשך חייו ידוע כי החל במסע לכיוון המזרח התיכון, וידוע כי שהה בערים חאלב ודמשק שבסוריה. בשנת רמ"ג עזב את סוריה ועבר ל[[מצרים]], אך אחרי תקופה קצרה עלה ל[[ארץ ישראל]] והתשקע ב[[צפת]]. בצפת נפטר לאחר שנת רמ"ו. | |||
== | {{ציר זמן לרבנים|התחלה=5180|מספר שנים=66}} | ||
== | ==העתקת ספרים== | ||
הרב עדני העתיק עשרות ספרי ראשונים. כשהעתיק חיבור נהג לכתוב את שמו ואת ציון המקום שכתב או שהעתיק אותו החיבור. | הרב עדני העתיק עשרות ספרי ראשונים. כשהעתיק חיבור, נהג לכתוב את שמו ואת ציון המקום שכתב או שהעתיק אותו החיבור. ההעתקה המוקדמת ביותר שידוע שכתב היא משנת ר"יא בעיר עדן שבתימן, עליה ציין: "הכותב הקל והנקל סעדיה בר דוד תמכתכ"ה אלהים ימחול לי על כל מה שטעיתי ושגגתי והוספתי וגרעתי דכת' שגיאות מי יבין מנסתרות נקני וכו'". | ||
ההעתקה המוקדמת ביותר שידוע שכתב היא משנת | |||
"הכותב הקל והנקל סעדיה בר דוד תמכתכ"ה אלהים ימחול לי על כל מה שטעיתי ושגגתי והוספתי וגרעתי דכת' שגיאות מי יבין מנסתרות נקני וכו'". | |||
ההעתקה המאוחרת ביותר הידועה היא | ההעתקה המאוחרת ביותר הידועה היא משנת ה'רמ"ו, בה העתיק את ספר [[מורה הנבוכים]] עם פירוש [[רבי יהושע הנברבוני]], ועליה ציין: "השלמתי אני סעדיה בר' דוד נ"ע התימני כתיבת ספר זה בעיר צפת שבגליל העליון באחד בשבת שהוא יום כ"ח לחדש מרחשון שנת חמשת אלפים ומאתים וארבעים ושש שנים ליצירה והיא שנת התשצ"ז לשטרות". | ||
"השלמתי אני סעדיה בר' דוד נ"ע התימני כתיבת ספר זה בעיר צפת שבגליל העליון באחד בשבת שהוא יום כ"ח לחדש מרחשון שנת חמשת אלפים ומאתים וארבעים ושש שנים ליצירה והיא שנת התשצ"ז לשטרות" | |||
==חיבוריו== | ==חיבוריו== | ||
במשך שנות חייו הספיק לכתוב חיבורים בכל מקצועות התורה, | במשך שנות חייו הספיק לכתוב חיבורים רבים בערבית מערובת בארמית. חיבוריו עוסקים בכל מקצועות התורה, בתורת עבור השנים, ברפואה ובמדעי הטבע. רוב חיבוריו אבדו מאיתנו, ואף אלו שנמצאים נותרו בכתב יד. בין חיבוריו הידועים לנו: | ||
* פירוש לספר [[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]], ספרי המדע ואהבה, חלק מספר זמנים וחלק מספר טהרה. נכתב בערבית. | |||
* '''נאג'ה אלגארקין''' ('''תשועת הטובעים''')- חיבור בערבית ובעברית העוסק במדרש פרשיות התורה וההפטרות, ל[[ספר בראשית]]. נותר בכתב יד. | |||
* '''מדכל אלתשויק לאלגאפלין''' ('''מבוא ההתעוררות למסיחים את דעתם''')- עוסק בביאור למלות הגיון, דקדוק ותכונה. אבד מאיתנו. | |||
* '''חמדת ישראל'''- על התנ"ך. | |||
* חיבור בהלכות [[שחיטה]]. אבד. | |||
* '''אור ישראל חסאב קידוש החדש''' (''' חישוב קידוש החודש'''). | |||
* '''דלאיל אלגיוב'''' ('''מופתי הנסתרות''')- אבד. | |||
* '''נור אלמעארף''' ('''מאור דעת האלהות''')- אבד. | |||
* '''פרגה אלקלוב''' ('''נחמת הלבבות'''). אבד. | |||
* '''פרחה אלקלוב''' ('''ששון הלבבות'''). אבד. | |||
* '''נור עלאקול''' ('''אור השכלים'''). | |||
* '''חיאת אלנפוס''' ('''חיי הנפשות'''). | |||
* '''פרקים'''. | |||
* '''ספר השאלות'''. | |||
* '''עיבור סאיר''' ('''עיבור שוטף'''). | |||
* '''גוהרת אלאסראר''' ('''פנינת הסודות'''). | |||
* '''אלזיג אלמרשד''' ('''הזיג המדריך'''). | |||
* '''בסתאן אלעלום''' ('''גן החכמות''')- שני כרכים בענייני חכמת הטבע, האלהות והרפואה. | |||
* '''אלזיג אלכאפי אלמפתכר''' ('''הזיג המספיק המפואר'''). | |||
* '''כתאב אלתאריך שעי''' ('''ספר ההיסטוריה'''). | |||
* אחכאם אלתקאוים [=כללי הטבלאות]. | |||
* '''צפירה אלמלוך אחכאם''' ('''מפשטי הכוכבים''')- חיבור אסטרונומי. אבד. | |||
* '''גאמע אלמחאסן פי אלטב עלם ועמל''' ('''מקבץ המעלות תאוריה ופרקטיקה''')- בענייני רפואה. אבד. | |||
* '''לקט אלזהור פי אלטב''' ('''אריית הפרחים''')- בענייני רפואה. אבד. | |||
* '''צחה אלבדני פי אלטב''' ('''בריאות הגוף''')- חיבור רפואי. אבד. | |||
* '''מדכל אלתשווק לאלג'אפלין ('''מבוא לתשוקות התובעים''')- מעין אנצקלופדיה למדעים. הספר נכתב בערבית. נותר בכתב יד. | |||
* '''גידולין'''- לוח עיבור זמנים. נותר בכתב יד. | |||
* '''מכזאן אלעלום מנטק וריאצ'י'''- ('''אוצר המדעים, תורת ההגיון ומדעים מדויקים''')- שבעה כרכים. אבד. | |||
* '''מסוודה אלטביעה מגלדין ('''טיוטה של מדעי הטבע''')- שני כרכים. אבד. | |||
* שירים בעברית ובערבית. | |||
* יש המייחסים לו את '''מדרש הביאור לר' סעדיה דמארי'''- פירוש על התורה. | |||
[[הרב פנחס קורח]] הוציא את פירושו להלכות תפילה וברכת כהנים, ואת פירושו להלכות קריית שמע וברכות מתוך "ספר אהבה" לרמב"ם, בתרגום לעברית, בצירוף מבוא נרחב, ציונים והערות, בהוצאת "מכון מרא"ה". שאר חלקי הספר בעבודת עריכה. | |||
יש שהצביעו על כך, כי תשובותיו של [[רבי יהושע הנגיד]], מצאצאי הרמב"ם, שהגיעו לידי [[רבי יוסף קארו]], הגיעו לצפת על ידי רבי סעדיה{{הערה|כך כתב פרופ' [[יהודה רצהבי]] במבוא ל"תשובות ר' יהושע הנגיד" עמ' 21}}. | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* פירוש רבינו סעיד ן' דוד אלעדני, הלכות תפלה וברכת כהנים, מכון מרא"ה קריית ספר תשס"ט, צפניה שרעבי, מבוא עמ' ט-כד. | * פירוש רבינו סעיד ן' דוד אלעדני, הלכות תפלה וברכת כהנים, מכון מרא"ה קריית ספר תשס"ט, צפניה שרעבי, מבוא עמ' ט-כד. | ||
* פירוש רבינו סעיד ן' דוד אלעדני, הלכות קריית שמע וברכות, מכון מרא"ה קריית ספר תש"ע, צפניה שרעבי, מבוא עמ' ט-כה. | * פירוש רבינו סעיד ן' דוד אלעדני, הלכות קריית שמע וברכות, מכון מרא"ה קריית ספר תש"ע, צפניה שרעבי, מבוא עמ' ט-כה. | ||
* רצהבי | * יהודה רצהבי, תורתן שלבני תימן, עמ' לב-לד. | ||
* משה גברא, אנציקלופדיה לחכמי תימן עמ' 427-428. | * משה גברא, אנציקלופדיה לחכמי תימן עמ' 427-428. | ||
* י"ל נחום, מצפונות יהודי תימן עמ' 254-260. | * י"ל נחום, מצפונות יהודי תימן עמ' 254-260. | ||
{{הערות שוליים}} | |||
{{הערות שוליים | |||
{{מיון רגיל:עדני סעדיה}} | |||
{{מיון רגיל:עדני | [[קטגוריה:ראשונים]] | ||
[[קטגוריה | [[קטגוריה:הוגי דעות]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:מפרשי הרמב"ם]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:חכמי תימן]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:חכמי צפת]] | ||
[[קטגוריה: | |||
[[קטגוריה:פרשני המקרא]] | [[קטגוריה:פרשני המקרא]] | ||
גרסה מ־22:13, 10 במאי 2015
|
|
רבי סעדיה עדני היה חכם, פרש, פילוסוף, מעתיק ספרים, פייטן, מדקדק ואיש מדעים, מגדולי חכמי תימן בשלהי תקופת הראשונים. מחבר ספרים פורה.
תולדות חייו
כפי הנראה נולד סמוך לשנת ק"פ בעיר עדן שבתימן לאביו ר' דוד. בהמשך חייו ידוע כי החל במסע לכיוון המזרח התיכון, וידוע כי שהה בערים חאלב ודמשק שבסוריה. בשנת רמ"ג עזב את סוריה ועבר למצרים, אך אחרי תקופה קצרה עלה לארץ ישראל והתשקע בצפת. בצפת נפטר לאחר שנת רמ"ו.
| תקופת חייו של רבי סעדיה עדני על ציר הזמן |
|---|
 |
העתקת ספרים
הרב עדני העתיק עשרות ספרי ראשונים. כשהעתיק חיבור, נהג לכתוב את שמו ואת ציון המקום שכתב או שהעתיק אותו החיבור. ההעתקה המוקדמת ביותר שידוע שכתב היא משנת ר"יא בעיר עדן שבתימן, עליה ציין: "הכותב הקל והנקל סעדיה בר דוד תמכתכ"ה אלהים ימחול לי על כל מה שטעיתי ושגגתי והוספתי וגרעתי דכת' שגיאות מי יבין מנסתרות נקני וכו'".
ההעתקה המאוחרת ביותר הידועה היא משנת ה'רמ"ו, בה העתיק את ספר מורה הנבוכים עם פירוש רבי יהושע הנברבוני, ועליה ציין: "השלמתי אני סעדיה בר' דוד נ"ע התימני כתיבת ספר זה בעיר צפת שבגליל העליון באחד בשבת שהוא יום כ"ח לחדש מרחשון שנת חמשת אלפים ומאתים וארבעים ושש שנים ליצירה והיא שנת התשצ"ז לשטרות".
חיבוריו
במשך שנות חייו הספיק לכתוב חיבורים רבים בערבית מערובת בארמית. חיבוריו עוסקים בכל מקצועות התורה, בתורת עבור השנים, ברפואה ובמדעי הטבע. רוב חיבוריו אבדו מאיתנו, ואף אלו שנמצאים נותרו בכתב יד. בין חיבוריו הידועים לנו:
- פירוש לספר משנה תורה לרמב"ם, ספרי המדע ואהבה, חלק מספר זמנים וחלק מספר טהרה. נכתב בערבית.
- נאג'ה אלגארקין (תשועת הטובעים)- חיבור בערבית ובעברית העוסק במדרש פרשיות התורה וההפטרות, לספר בראשית. נותר בכתב יד.
- מדכל אלתשויק לאלגאפלין (מבוא ההתעוררות למסיחים את דעתם)- עוסק בביאור למלות הגיון, דקדוק ותכונה. אבד מאיתנו.
- חמדת ישראל- על התנ"ך.
- חיבור בהלכות שחיטה. אבד.
- אור ישראל חסאב קידוש החדש ( חישוב קידוש החודש).
- דלאיל אלגיוב' (מופתי הנסתרות)- אבד.
- נור אלמעארף (מאור דעת האלהות)- אבד.
- פרגה אלקלוב (נחמת הלבבות). אבד.
- פרחה אלקלוב (ששון הלבבות). אבד.
- נור עלאקול (אור השכלים).
- חיאת אלנפוס (חיי הנפשות).
- פרקים.
- ספר השאלות.
- עיבור סאיר (עיבור שוטף).
- גוהרת אלאסראר (פנינת הסודות).
- אלזיג אלמרשד (הזיג המדריך).
- בסתאן אלעלום (גן החכמות)- שני כרכים בענייני חכמת הטבע, האלהות והרפואה.
- אלזיג אלכאפי אלמפתכר (הזיג המספיק המפואר).
- כתאב אלתאריך שעי (ספר ההיסטוריה).
- אחכאם אלתקאוים [=כללי הטבלאות].
- צפירה אלמלוך אחכאם (מפשטי הכוכבים)- חיבור אסטרונומי. אבד.
- גאמע אלמחאסן פי אלטב עלם ועמל (מקבץ המעלות תאוריה ופרקטיקה)- בענייני רפואה. אבד.
- לקט אלזהור פי אלטב (אריית הפרחים)- בענייני רפואה. אבד.
- צחה אלבדני פי אלטב (בריאות הגוף)- חיבור רפואי. אבד.
- מדכל אלתשווק לאלג'אפלין (מבוא לתשוקות התובעים)- מעין אנצקלופדיה למדעים. הספר נכתב בערבית. נותר בכתב יד.
- גידולין- לוח עיבור זמנים. נותר בכתב יד.
- מכזאן אלעלום מנטק וריאצ'י- (אוצר המדעים, תורת ההגיון ומדעים מדויקים)- שבעה כרכים. אבד.
- מסוודה אלטביעה מגלדין (טיוטה של מדעי הטבע)- שני כרכים. אבד.
- שירים בעברית ובערבית.
- יש המייחסים לו את מדרש הביאור לר' סעדיה דמארי- פירוש על התורה.
הרב פנחס קורח הוציא את פירושו להלכות תפילה וברכת כהנים, ואת פירושו להלכות קריית שמע וברכות מתוך "ספר אהבה" לרמב"ם, בתרגום לעברית, בצירוף מבוא נרחב, ציונים והערות, בהוצאת "מכון מרא"ה". שאר חלקי הספר בעבודת עריכה.
יש שהצביעו על כך, כי תשובותיו של רבי יהושע הנגיד, מצאצאי הרמב"ם, שהגיעו לידי רבי יוסף קארו, הגיעו לצפת על ידי רבי סעדיה[1].
לקריאה נוספת
- פירוש רבינו סעיד ן' דוד אלעדני, הלכות תפלה וברכת כהנים, מכון מרא"ה קריית ספר תשס"ט, צפניה שרעבי, מבוא עמ' ט-כד.
- פירוש רבינו סעיד ן' דוד אלעדני, הלכות קריית שמע וברכות, מכון מרא"ה קריית ספר תש"ע, צפניה שרעבי, מבוא עמ' ט-כה.
- יהודה רצהבי, תורתן שלבני תימן, עמ' לב-לד.
- משה גברא, אנציקלופדיה לחכמי תימן עמ' 427-428.
- י"ל נחום, מצפונות יהודי תימן עמ' 254-260.
הערות שוליים
- ↑ כך כתב פרופ' יהודה רצהבי במבוא ל"תשובות ר' יהושע הנגיד" עמ' 21