רבי לוי יצחק שניאורסון

הרב לוי יצחק שניאורסון (שניאורסאהן) היה רב ומקובל חסיד חב"ד, אביו של רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש.

תולדות חייו

נולד בי"ח בניסן תרל"ח בעיירה פודוברנקה לאביו ר' ברוך שניאור שניאורסון, נינו של "הצמח צדק". מגיל צעיר ניחן בכשרונות מופלאים. הוא למד אצל דודו, רבי יואל חייקין, שהיה רב העיירה. נסמך על ידי גדולי דורו בהם רבי חיים מבריסק^[1], הרב אליהו חיים מייזל ועוד. הוא נשא את הרבנית חנה, בתו של ר' מאיר שלמה ינובסקי, רבה של ניקולייב. מסדר הקידושין היה רבי שלום דובער שניאורסון - אדמו"ר הרש"ב. ישב מספר שנים בניקולייב והיה סמוך על שולחן חותנו. החל משנת תרס"ב החל להשתתף עם אדמו"ר הרש"ב בניהול ענייני הציבור, בהם עזרה לחיילים במלחמת רוסיה-יפן, סיוע לבייליס במשפט נגדו ועוד. בשנת תרס"ט התמנה לכהן כרב העיר יקטרינוסלב שבאוקראינה. ביקטרינוסלב ניסו ה"מתנגדים" וה"משכילים" למנוע ממנו לכהן כרב העיר ע"י הלשנות לשלטונות כי ראוהו שותה יי"ש בעת התוועדות^[2], אך בסופו של דבר כולם הכירו בגדולתו וקיבלוהו לרב עליהם^[3] . על כסא הרבנות ביקטרינוסלב ישב כ-30 שנה. במשך שנים אלו, בין השאר, הוצעה לו משרת הרבנות בעיר יפו עם אשרות עליה לכל משפחתו^[4]. בניסן תרצ"ט נאסר ע"י המשטרה החשאית של השלטון הקומוניסטי מפני שראו בו אחד מאנשיו של רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש, נשיאה השישי של תנועת חב"ד - שכיהן בפועל באותה עת) שעסקו בהפצת היהדות ברוסיה. הוא הועבר לבית הסוהר בקייב, שם נכלאו האסירים שנשפטו לעונשים חמורים, עבר תנאי מאסר קשים ביותר, אך לא הודה בשום עבירה שיוחסה לו. לאחר תקופה בבית הסוהר, נידון לחמש שנות גלות בצ'יאילי שבקזחסטן. לאחר ארבע שנים, בשנת תש"ד, שב מהגלות [בהשתדלות מאומצת של כמה מחסידי חב"ד שהתגוררו באזור והכירו את גודל אישיותו ומעלתו], אך לא אל עירו - יקטרינוסלב (מפאת המצב המלחמתי דאז), אלא לעיר הגדולה הקרובה - אלמא אטא בירת קזחסטן, שם החמירה המחלה הממארת (בה לקה בהיותו בגלות, בכפר צ'יאילי) וממנה נפטר בכ' במנחם-אב תש"ד, ומנוחתו כבוד באלמא אטא.

ספריו

ר' לוי יצחק כתב אלפי גליונות חידושים בנגלה ובנסתר, אולם כולם אבדו או נלקחו על ידי הק.ג.ב, למעט מעט גליונות שכתב בשבתו במאסר על מחברות ודיו שהביאה לו רעייתו.
משרידי כתביו יצאו לאור:

• "ליקוטי לוי יצחק"- ארבעה כרכים ובהם:
  • הערות על ספר הזוהר וספר התניא (שני כרכים).
  • תורת לוי יצחק- הערות על המשנה והתלמוד על דרך הנסתר.
  • הערות על מאמרי חז"ל, מדרשים, תהלים ועוד (כרך אחד).

הערותיו לספר הזוהר ולספר התניא יצאו גם כחוברות נפרדות.

• פניני לוי יצחק

חסידי חב"ד הוציאו לאור את הספר "תורת מנחם - תפארת לוי יצחק" ובו ביאוריו של בנו האדמו"ר מליובאוויטש על תורתו.

שיטתו

שיטתו היתה לדייק בפסוקים, במאמרי חז"ל, הראשונים והאחרונים, כולל דיוק מתיבות חסרות ויתרות, ואפילו במספר מקומות דייק ממספר המזמור בתהלים על תוכנו של הפרק.

הוא גרס כי חכמת הקבלה והתורה הנגלית אינן כשתי תורות, אלא הן כתורה אחת. אין דבר שהגיע דרך הקבלה שאין לו השתלשלות גם בנגלה. לאור זאת, הרבה לפרש סוגיות בש"ס על דרך הקבלה.

לקריאה נוספת

• הרב נפתלי צבי גוטליב, תולדות לוי יצחק- שלושה כרכים, בהוצאת קה"ת.
• הרב אברהם שמואל בוקיעט, פאר לוי יצחק, בהוצאת "איגוד השולחים לארץ הקודש".
• "מעיינותיך- רבעון למחשבת חב"ד", גליון 34, אב תשע"ב, בהוצאת "תורת חב"ד לבני הישיבות".

קישורים חיצוניים

• "ונצר משרשיו יפרה"- "ועד חיילי בית דוד".
• אודותיו, באתר בית חב"ד קזחסטן.
• זכרונות הרבנית חנה, באתר "ועד הנחות בלשון הקודש".

הערות שוליים