פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רו א

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־11:35, 29 באפריל 2019 מאת Yair hashulchan (שיחה | תרומות) (Added yair hashulchan's seif.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט רו א

סעיף א

האומר 'כשאמכור שדה זו הרי היא מכורה לך מעכשיו במאה' וקנו על זה, ומכרה לאחר במאה קנאה הראשון . (שמוה לבע"ח [וכ"ש לאלמנתו] אינה מכירה- רע"א.) א"ל, ולא הזכיר סכום מקח אינו כלום- רמ"א. שאין סמכ"ד לשניהם- סמ"ע. מכרה ביותר, קנה שני. כי לא רצה אלא שאנוס מפני התוספת . הטור הביא מח' ראב"ד ורא"ש אם נתחייב למכור לראשון ב100 ומכר לשני ב120 אלא שראשון רוצה בזה, שדעת ראב"ד שקנה ראשון אפי' כבר באה ליד שני, ודעת הרא"ש שקנה שני אפי' הודיע ראשון קודם קנין שרצונו בזה. אבל אמר 'לא תמכור אלא לי' או התנה בפי' שאפי' יתנו לו יותר ימכרנה לראשון תנאו קיים- רמ"א.

סעיף ב ג

א"ל באופן המועיל 'וכמו שישומו ב"ד של 3' די ב2 מתוכם, 'כמו שיאמרו שלשה' צריך להסכמת כולם. וכן 'כמו שישומו 4' ובזה אף 'ב"ד' צריך לכולם. שאם מכר לאחר כהסכמתם, קנה ראשון.


סעיף ד

שמוה 3 או 4, א"י לומר [מוכר] 'עד שיבואו אחרים', שכבר קנאה זה 'מעכשיו'.

סעיף א

האומר לחבירו: כשאמכור שדה זו הרי היא מכורה לך מעכשיוא במנה, וקנה מידו על כך, ולאחר זמן מכרה לאחר במאה, קנה הראשון. (לא הזכיר סכום, רק א"ל: כשאמכרנה אמכור לך, לא קנה הראשון (טור). וכן אם) מכרה ביותר על מנה, קנה האחרון, שלא א"ל אלא כשאמכור, שיהיה מוכר מדעתו כבתחלה, וזה לא היה רוצה למכור, ולא מכר אלא מפני התוספות שהוסיף זה, ונמצא כמי שנאנס ומכרב. הגה: וכל זה מיירי שאמר בלשון כשאמכור אמכור לך וכו', אבל אמר: לא תמכור אלא לי, (מהרי"ק שורש כ'), או שהתנה בפירוש שאף אם יתנו לו יותר ממה שקצב ימכור לו, תנאו קיים (הגהות מרדכי פ' איזהו נשך והמגיד פ' ח' דמכירה).

א. הרמב"ם והשו"ע העמידו את הגמרא באומר מעכשיו, משום שאחרת הוי קנין דברים.

ב. כשהראשון רוצה להוסיף: ראב"ד: אם הראשון רוצה להוסיף ולתת כמו השני - צריך לתת לו.

רא"ש: לא צריך.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.