פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שמ ב
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
מקור
מקום הקריעה בכל מקום בבית הצואר לפניו אבל אם קרע לאחריו (או בשולי הבגד) (טור) או מן הצדדין לא יצא. הגה: וי"א שיוצא אם קורע בשולי הבגד וכן נהגו להקל לקרוע בשולי הבגד (אלו מנהגים תמצא בסמ"ק ובמהרי"ו ובחידושי אגודה ובכל בו) כשקורעין על שאר מתים שאינן מתאבלין עליהם אבל על המתים שהם קרוביו ומתאבלים עליהם אינו יוצא בקריעה זו וצריך לקרוע בבית הצואר וכן נהגו.
פירוש סעיף ב- מקום הקריעה
מקום הקריעה
מסכת שמחות פ"ט הי"ח
והקורע למטה ומן הצדדין - לא יצא. ור' יהודה אומר: יצא.
מועד קטן כו ע"ב
והקורע מלמטה ומן הצדדין - לא יצא.
מהו מקום הקריעה בבגד[1]
- רמב"ם ורמב"ן – מקום הקריעה הוא דווקא במקום בית הצואר.
- הגהות הסמ"ק (מצווה צז הערה יב**), אגודה (שבת ק: סע' קיט), מרדכי וכל-בו (סי' קיד) – לכתחילה יש לקרוע במקום בית הצוואר כדעת חכמים. אך בשאר מתים שאינם קרוביו נהגו לקרוע מלמטה, וייתכן שסמכו על דעת ר' יהודה.
- הכרעה: השו"ע פסק כרמב"ם וסיעתו: "כל מקום בבית הצואר לפניו. אבל אם קרע לאחריו (או בשולי הבגד), או מן הצדדין - לא יצא".
- וכ"פ החזו"ע (אבלות ח"א "דיני קריעה" סע' ו, עמ' רכט): "ואם קרע בשולי הבגד או בשרוול – לא יצא ידי חובת קריעה". וכ"פ בילקוט יוסף (אבלות עמ' סא סי' ד סע' ב).
- אך הרמ"א כתב ע"פ הגהות הסמ"ק וסיעתו: "וי"א שיוצא אם קורע בשולי הבגד. וכן נהגו להקל לקרוע בשולי הבגד, כשקורעין על שאר מתים שאינן מתאבלין עליהם {כשעומד בשעת יציאת נשמה (ש"ך ס"ק ד)}. אבל על המתים שהם קרוביו - צריך לקרוע בבית הצואר, וכן נהגו".
הקורע לרוחב הבגד
- כתב החכ"א (כלל קנב דין ב, הובא בפת"ש ס"ק ב) בשם הרדב"ז (ח"ג סימן תקס) שהקורע לרוחב הבגד - לא יצא מפני שאין נראה שקרע אלא נראה שנקרע מעצמו.
מתוך הספר שירת הים לפרטים http://www.shirathayam.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=1020020
- ↑ ב"י, דר"מ ס"ק א, פת"ש ס"ק ב