רבי פנחס זליג הכהן שוורץ (השני)

רבי פינחס זליג הכהן שוארץ (השני) בן מרת עלקא‏^[1] ורבי נפתלי הכהן שוארץ‏^[2] (י"ט טבת ה'תרל"ז - י"ח סיון ה'תש"ד)‏^[3] היה מורה הוראה הונגרי בקהילת קליינווארדיין ומחבר ספרים פורה שנספה בשואה. היה ידוע בידענותו הרבה בענייני היסטוריה של חכמי ארץ הונגריה. עיקר פרסומו מספרו העיקרי "שם הגדולים מארץ הגר"- ריכוז היסטורי על רבני הונגריה.

רבי פנחס זליג הכהן שוורץ (הראשון)

רבי פנחס זליג הכהן שוורץ (הראשון) הנקרא ר' זעליג חסיד, הדברי חיים מצאנז כינהו "חכם" בהיותו מסתיר את מדריגותיו וגאונותו, היה נשוי להרבנית הענדל בת הנגיד רבי מרדכי צבי שווארץ מעיר טערצאל. בנו הינו רבי אברהם יהודה הכהן שוארץ בעל הקול אריה וראב"ד מאאד. והינו אבי סבו של רבי פנחס זליג הכהן שוורץ (השני) המחבר ספר ליקוטי פנחס ועוד שהוא נינו.

חיבוריו

בנוסף, חיבר את הספרים דלהלן לפי סדר א"ב:

• אור תורה - (ירחון).
• אבן בוחן - (על הלכות שחיטה)‏^[4].
• גבעת פנחס (השני) - על הלכות ניקור חלב ודם (נדפס בקליינווארדיין בשנת "זו גבעת פנחס" שנת ה'תרפ"ו)
• גבעת פנחס (השני) - (על התורה, ולא נדפס).
• חידושי תורה ותולדות קול אריה
• יזרח אור - על ברכת החמה.
• ליקוטי פנחס - (על הלכות פדיון הבן).
• מנחת עומר - על דיני ספירת העומר.
• מנחה חדשה - (עניני חג השבועות).
• עטרת פז - על ברכת כהנים.
• שם הגדולים לארץ הגר.
• שם הגדולים (החדש).
• תולדות המסורה.
• תמימי דרך - (על הלכות תפילת הדרך).

משפחתו

היה נשוי לרבקה בת ר' עוזר אולמאן ועטא שרה אולמאן‏^[5] שנספתה בשואה. בהקדמה לספר ליקוטי פנחס שנדפס מחדש בארצות הברית בברוקלין ה'תשל"ד נכתב על ידי קרובי משפחתו שנפטר בשואה הוא ורעייתו רבקה בלא צאצאים וילדים הי"ד.

אחיו וגיסיו

• רבי יוסף הכהן שוארץ‏^[6] ראב"ד גרוסווארדיין, מחבר הספר, וילקט יוסף, זכרון למשה, ועוד
• רבי יצחק מאיר הכהן שוארץ‏^[7]
• רבי שמואל הכהן שוארץ‏^[8] מסטמאר‏^[9]
• גיסו הנשוי לאחותו רבי חיים צבי עהרהענרייך‏^[10].
• גיסו הנשוי לאחותו רבי בן ציון ראזענצוייג.‏^[11]

הערות