אונס

ערך זה עוסק באדם שהוכרח לעשות מעשה. אם התכוונתם לבעילת אשה שלא ברצונה, עיינו בערך אונס (עבירה).

אילוץ המביא את האדם לעשיית מעשה שלא ברצונו ושלא בבחירתו, או המונעו מעשיית מעשה שהיה ברצונו לעשות.

לגבי האחריות שנושא אדם על עבירות שביצע מאונס - ראה: אונס רחמנא פטריה.

אדם שנאנס מלקיים מצוה חיובית, אין האונס פוטרו לגמרי מעיקר חיובו עד שיקרא שאיננו "בר חיובא" כלל, אלא שמחוייב הוא ואינו יכול לקיים חיובו. ולכן, למשל, מי שנאנס ולא התפלל את אחת התפילות, חייב להתפלל שתי פעמים את תפילת שמונה עשרה בתפילה הסמוכה, אף על פי שאם היה פטור מן הדין מלהתפלל אז, כגון שהיה אונן, פטור מתפילת תשלומין.

מי שחייב לעשות דבר מה בתוך זמן מסויים, ועד סוף הזמן חשב שיש לו עוד פנאי לעשות, וכשהגיע סוף הזמן נאנס, כגון שנשבע או נדר לעשות דבר מה תוך חודש ובסוף החודש נאנס, יש אומרים שהרי זה אנוס ופטור, ויש אומרים שאונס בסוף הזמן לא חשוב אונס.

"אין אונס בגיטין". כגון: אדם שאמר לאשתו: "הרי זה גיטך אם לא אבוא עד יום פלוני", ונאנס ולא בא, הרי זה גט, ואינו יכול לטעון שמחמת אונס לא בא.

מי שאנסוהו לקדש אשה, יש אומרים שמקודשת, ויש אומרים שאינה מקודשת. הלכה - ספק מקודשת.

מי שקידש אשה בעל כורחה, מן הדין חלים הקידושין, אלא שחכמים הפקיעו את הקידושין הללו, לפי שעשה שלא כהוגן בזה שקידשה בעל כורחה.

מי שאנסוהו למכור דבר מה - המכר חל, ואין הוא יכול לחזור בו לאחר מכן בטענה שלא נתכוון למכור, ואפילו מי שייסרוהו בייסורים, ואפילו תלוהו, עד שמכר, וקיבל את דמי המקח - מכרו מכר ואינו יכול לחזור בו, שכן על ידי הייסורים, גמר בליבו להקנות, והקנה בלב שלם, שהרי אין לו הפסד, משום שמקבל תמורה כנגד מה שמכר.

נדרים שנידרו מתוך אונס, או שעברו עליהם מתוך אונס, מותרים הם מאליהם בלא שאלה מן החכם. והוא הדין בשבועה.